המיליארדר פטריק סון-שיאונג רוכש בעסקת ענק את הלוס-אנג'לס טיימס וסאן-דייגו יוניון טריביון

פטריק סונג שיאונג המיליארדר מתחום הביוטק מלוס-אנג'לס, השלים עיסקה לרכישת העיתונים לוס אנג'לס טיימס וסאן-דייגו יוניון טריביון מהבעלים הנוכחי, חברת  Tronc, כך מוסרים שני מקורות המקורבים למו"מ. מדובר בעיסקת מזומן בהיקף של כ-500 מיליון דולר, שתחזיר את הטיימס לבעלות מקומית לאחר 18 שנים ותסיים את היחסים העכורים עם החברה השותפה משיקאגו. אם תתבצע המכירה, יהיה זה גם שינוי כיוון  מבחינת טרונק, שציינה שהדבר חיוני, כדי לקדם את הטיימס ואת העתונות בכלל והכרחי כדי לשדרג את הצמיחה של הארגון.

בשעות האחרונות נחתמה העסקה, שני הצדדים פעלו במרץ להשלימה. טרונק אמורה להשתמש בתמורה בסך 500 מיליון דולר, כדי להחזיר חובות, לבצע רכישות חדשות ולשדרג את הפלטרפורמות הדיגיטליות של עתוניה האחרים ובהם: שיקאגו טריביון, אורלאנדו סנטינל, סאות פלורידה סאן-סנטינל ובאלטימור סאן. סון-שיאונג אמור להתמודד עם תביעות פנסיה מקבוצת קליפורניה ניוז,  חברת האחזקות המחזיקה בטיימס וביוניון טריביון.

המו"מ קיבל תאוצה בסוף השבוע האחרון לאחר ביקורות קשות מצד גורמים שונים על כך, שלוס-אנג'לס מאבדת את עיתון הבית שלה בעידן, שבו מיליארדרים אחרים ובהם מייסד אמזון, ג'ף בזוס נכנסים לתחום. בזוס רכש את הוואשינגון פוסט ב-2013, תמורת 250 מיליון דולר והשקיע סכומים ניכרים במערך החדשות שלו.

פורבס העריך את השווי של סון-שיאונג (65), שהוא בעל המניות השני בהיקפו בטרונק בכ-7.8 מיליארד דולר. סון-שיאונג שהוא אחד מעשירי העיר ויקבל עתה משנה כוח, עם רכישת הלוס אנג'לס טיימס וישדרג את מעמדו במרחב הציבורי, העסקי והתרבותי של העיר השנייה בגודלה במדינה. טרונק ניסתה להדוף את ניסיונות הרכישה של סון-שיאונג עד השנה שעברה, תוך ניהול מערכה מילולית בין הדוקטור ויו"ר טרונק מיכאל פרו, מחזיק המניות הגדול של החברה.

התלהבות הציפה את חדרי החדשות של העתון, משנודע שהוא עומד להימכר לגורם חדש. גם ראש העיר לוס אנג'לס אריק גארסטי "צייץ": "עיר ענק זקוקה לעיתון ענק ולוס אנג'לס ראויה לאחד כזה, כדי לספר את הסיפור שלה מדי יום. תמיד אהיה בסביבה, כדי לסייע לעיתון של העיר שלי." "זה מפתיע." הגיב דוגלאס ארתור נתחן העתונות מחברת המחקר Huber Research Partners. "זה מהלך חשוב לטובת בעל המניות ד"ר סון-שיאונג, אבל גם מהלך חיוני לעיתון עצמו, שהיה הילד הבעייתי במשך שנים רבות, של קבוצת הניהול שלו."

הטיימס עבר חודשים של אי ודאות ובעיות מתמשכות. החל באוגסט, כשעזבו אותו כמה עורכים בכירים. רוס לווינסון שעבד בעבר ביאהו ופוקס מונה למוציא לאור החדש שלו והביא עימו את הצוות שלו, כדי לבנות אסטרטגיה דיגיטלית חדשה. אלא שבחודש שעבר, הוצא רוס לחופשה ללא תשלום בגין האשמות להטרדות מיניות נגדו, שקרו במקומות עבודה קודמים.  בששת החודשים האחרונים התחלפו 3 עורכים בכירים. ג'ים קירק שמונה לעורך בפועל בשבוע שעבר. הוא החליף את העורך לואיס דבורקין היה בעבר עורך הפורבס, שהעסקתו נמשכה שלושה חודשים בלבד, בשל אי הסכמה עם צוות המערכת. בנוסף, בחודש שעבר מערך החדשות של עיתון - שלא היה שבע רצון מהניהול ולאחר שנים של קיצוצים - החליט ברוב מוחץ להצטרף לאיגוד עובדי החדשות והתקשורת של אמריקה.

חדר החדשות של הטיימס התכווץ מכ-1,000 איש בשלהי שנות התשעים, לפחות מ-400 איש כיום. היו מאז 1999 תשעה מוציאים לאור. "ללא ספק שכל הנ"ל השפיע קשות על אחת הפלטפורמות העתונאיות המובחרות בארה"ב, תהליך שהחל והחמיר בעשור האחרון." אמר ארתור. "יתכן שעתה, עם בעלות מקומית, שמשקיעה, הענינים יתחילו להשתפר."

מחיר המכירה – 500 מיליון דולר הוא הגיוני אומר ארתור. אף שזה כמעט כפול מהסכום, שבזוס שילם עבור הוואשינגטון פוסט. למרות ירידה בהיקף הפרסום המודפס  - הכנסות מפרסום מודפס קטנו ב-17% בתשעת החודשים הראשונים של 2017 - החברה ממשיכה להאמין בתוצאות רווחיות. לרבעון שהסתיים ב-31 בספטמבר 2017 דיווחה טרונק על הכנסות של 353.1 מיליון דולר, ירידה של 6.6% לעומת שנה קודמת. ההכנסה נטו לרבעון היתה 2.1 מיליון דולר, בהשוואה להפסד בסך 10.5 מיליון דולר, בתקופה המקבילה שנה קודם לכן.

שווי השוק של טרונק הוא 608 מיליון דולר, כשהמסחר נסגר ביום שלישי. לחברה חוב בסך 368 מיליון דולר. מחיר מכירה של 500 מיליון דולר עבור שני העיתונים של דרום קליפורניה מייצג מעט יותר ממחצית שווי החברה, המוערך ב-972 מיליון דולר. "סון-שיאונג הוא רופא ואני מניח שהוא יכול להתמודד עם מראה של דם... משום שהוא יידרש להשקיע סכומי עתק כדי לשקם את העיתון ולהגדיל את היקפי המכירות שלו." אמר גבריאל קאהן פרופסור לעתונאות ב-USC Annenberg School for Communication and Journalism" הטיימס העביר ידיים שוב ושוב בין בעלים והגיע לפשיטת רגל ולא היתה שום תכנית אסטרטגית, או השקעה אסטרטגית ולכן נדרשות עבודה והשקעה רבות מאוד."

לויד גרייף בנקאי השקעות מלוס-אנג'לס אמר, כי מאמין שסון-שיאונג רוכש את העיתון בגלל סיבות אזרחיות וכי איננו מאמין שהמיליארדר סבור, שהוא יצליח להשיב לעצמו את ההשקעה. "פטריק מעונין בעיתון ממוקד מקומית, מעורה וחזק." אמר גרייף, שעקב מקרוב אחר ההתפתחויות, אך אינו מעורב ישירות בעיסקה. "הוא מעונין שהעיתון ישמיע קול ברור וחזק. מדובר ב-100% חדשות טובות. והוא גם יעשה כסף ככל הניראה. הוא לא רכש את העיתון רק כמתנת חסד." 

להערכתו של גרייף, פרו ישמור לעצמו את השיקאגו טריביון, אך ימכור את שאר הפרסומים של החברה. ,זה סימן לכך שפרו נמצא בסוף הדרך הוא מוכן לקבל כל סכום שיוצא לו." אמר גרייף. "לכן הוא ינסה למכסם את הערך של הטיימס ולקבל כמה שיותר עבור השאר." מקור המקורב לטרונק לא קיבל את הגירסה הזו ואמר, כי אין כוונה למכור עתונים וכתבי עת נוספים מעבר לשניים בדרום קליפורניה. 

סון-שיאונג הוא יזם רפואי, יליד דרום אפריקה ושמו הועלה בעבר ביחד עם שמות של כמה מאמידי לוס-אנג'לס שהיו מעונינים לרכוש את הטיימס. במאי 2016 בא רצונו זה לידי ביטוי כשהשקיע 70.5 מיליון דולר בחברת האם של הטיימס, שניקראה אז טריביון פאבלישינג ואחר כך שינתה שמה לטרונק אינק. שמשמעותה -  Tribune Online Content הנתח הנוכחי שלו הוא 26%. יש לו גם נתח קטן בלוס אנג'לס לייקרס.

בשעתו ניראתה העיסקה כהצלחה כבירה של פרו, בבחינת מעקף מפני רכישה עוינת של קבוצת העתונות המתחרה - גאנט, שבבעלותה יו.אס.איי. טודיי. אף שפארו וסון-שיאונג הציגו חזית אחודה מול גאנט, היחסים ביניים התערערו במהרה. בתחילת השנה היו חילופי מהלומות מילוליים בין טרונק וסון-שיאונג, כשזה אמר שהוא מעונין לרכוש נתח גדול יותר מהחברה וטרונק השיבה, שהיא תהדוף ניסיונות כאלה. באפריל פורסם מכתב מעורכי הדין של טרונק לפיו סון-שיאונג ביקש לרכוש את העיתון כבר בדצמבר 2016 ונענה שהוא יידרש לרכוש את טרונק כולה, המוציאה לאור 10 עתונים יומיים.  עו"ד של טרונק כתב אז, אם סון-שיאונג מעונין, מועצת המנהלים של החברה תצטרך לדון בכך." פרו רכש בשלב ראשון 16.6% בטריביון פאבלישינג ב-2016, בסכום של 44.4 מיליון דולר, כשמנית החברה נסחרה ב-8.50 דולר. פארו המשיך לרכוש מניות ועתה הוא מחזיק ב-28%. ביום שלישי האחרון נסגר המסחר במניית טרונק ב18.10 דולר.

מזה למעלה ממאה שנה הטיימס היה בבעלות אותה משפחה. האריסון גריי אוטיס זכה בבעלות על העיתון ב-1884 ושימש כמוציא לאור עד 1917. היורשים שלו משפחת צ'אנדלר החזיקו בטיימס מירור עד שנת 2000, אז נמכר לטריביון, שמושבו בשיקאגו. אלא שהשינויים בענף העתונות והתקשורת החלו לכרסם בעסקים וכעבור זמן היה הטריביון נתון ללחצים למכור אותו. ב-2007 הטריביון מכר עצמו למשקיע הנדל"ן משיקאגו, סאם זל במחיר מופרז, שהשאיר את החברה שקועה בחובות. בתוך שנה נכנס הטריביון לתכנית הגנה מפשיטת רגל, לפי סעיף 11. ב-31 בדצמבר 2012 החברה יצאה מסכנת פשיטת רגל כשקונסורציום של אנשי עסקים ומשקיעים נכנס לשליטה וניהול. שנתיים לאחר מכן, מועצת המנהלים פיצלה את החברה. קבוצה אחת, הטריביון מדיה כללה תחנות טלויזיה ואחזקות נדל"ן, כולל מטה הטיימס בעיר התחתית של וס-אנג'לס ונכסים דיגיטליים. החברה השניה - טריביון פאבלישינג -  ניהלה את העיתונים ובהם הטיימס.

אי השקט נמשך. המנכ"ל הראשון של טריביון פאבלישינג ג'ק גריפין החליף את המוציא לאור של הטיימס אוסטין באטנר. כעבור כמה חודשים הוחלף גריפין  לאחר שהביא את פרו, משקיע משיקאגו ובעלים לשעבר של שיקאגו סאן-טיימס. פרו מינה את ג'אסטין דירבורן כמנכ"ל והם שינו את שם החברה לטרונק. בקיץ האחרון דירבורן פיטר קבוצה של עורכים בטיימס, כולל המוציא לאור והעורך הקודם דאוואן מאהראז'. אז הוא שכר את שירותיו של לוינסון.

חדר החדשות של הטיימס המתין שטרונק תחשוף את התכנית האסטרטגית לגבי העיתונים. אחת ההצעות היתה להישען יותר על כותבים מבחוץ, שיספקו חומר כתוב לסוגיו, כשהכוונה לצמצם עלויות ולהיות פחות תלויים בכותבי המערכת וחדר החדשות."הלוס-אנג'לס טיימס לא יהיה לעולם קול ברמה הלאומית כמו הניו-יורק טיימס או הוואשינגטון פוסט, אבל זה בסדר." אומר קאהן. "הוא עדיין יכול להיות העיתון המוביל של קליפורניה, שבה כ-40 מיליון תושבים והוא יכול להתמקד בטכנולוגיה, תקשורת, חקלאות, מסחר ותעשיות גדולות אחרות וזה יהיה מצוין."