על פי ניתוח שפרסם ביום שני אתר הנדל"ן Realtor.com, המהפך הפוליטי באיווה, טקסס, ג'ורג'יה, אוהיו ונבאדה עשוי להוביל לשינויים משמעותיים בתקנות הבנייה, בהליכי הרישוי ובתמריצים שמקבל ענף הנדל"ן. אבל השאלה הגדולה היא האם המושלים החדשים יצליחו לקיים את הבטחת הבחירות המרכזית שלהם: להפוך את החלום האמריקאי על בית בבעלות פרטית לנגיש יותר.

המהפך הפוליטי באיווה, טקסס, ג'ורג'יה, אוהיו ונבאדה עשוי להוביל לשינויים משמעותיים בתקנות הבנייה, בהליכי הרישוי ובתמריצים שמקבל ענף הנדל"ן.
המדינה שמושכת את מרבית תשומת הלב היא טקסס. במשך עשרות שנים נחשבה המדינה למעוז רפובליקני, אך בבחירות האחרונות ניצחה הדמוקרטית ג'ינה אינוחוסה את המושל המכהן גרג אבוט בפער של שבעה אחוזים. בכך הפכה לאישה הלטינית הראשונה שנבחרה לתפקיד מושלת טקסס.
המשמעות עבור ענף הבנייה עצומה. טקסס אחראית ל-14.6% מכלל היתרי הבנייה למגורים בארצות הברית, יותר מכל מדינה אחרת. לשם השוואה, חלקה באוכלוסייה האמריקאית עומד על כ-9.3% בלבד. המשמעות היא שבטקסס בונים הרבה יותר ביחס לגודל האוכלוסייה, והמדינה הפכה לאחת היצרניות החשובות ביותר של בתים חדשים באמריקה.
מחיר הביקוש החציוני לבית בטקסס עומד על כ-365 אלף דולר, אך גם שם הולכת ומתחדדת בעיית הנגישות לדיור. אינוחוסה מבטיחה להיאבק בחברות השקעה גדולות הרוכשות בתים פרטיים ומוציאות אותם מהישג ידן של משפחות צעירות. עוד כחברת בית הנבחרים של טקסס קידמה הצעת חוק שנועדה להגביל רכישה של יותר מעשרה בתים צמודי קרקע בידי משקיעים מוסדיים מסוימים.
מעניין במיוחד לשמוע את תגובתם של הקבלנים. סקוט נורמן, מנכ"ל התאחדות הקבלנים של טקסס, אמר ל-Realtor.com כי הארגון מצפה לשיתוף פעולה עם הממשל החדש. לדבריו, אינוחוסה כבר הייתה מעורבת בדיונים על הגדלת צפיפות הבנייה ועל הצורך בהרחבת היצע הבתים. בניגוד למחלוקות פוליטיות אחרות, הצורך לבנות יותר יחידות דיור זוכה לתמיכה משני צדי המפה הפוליטית.
גם בג'ורג'יה מתכוננים לשינוי. קיישה לאנס בוטומס, לשעבר ראש עיריית אטלנטה, נבחרה למושלת ומבטיחה להקים מסלול מואץ לאישור פרויקטים למגורים. בתקופת כהונתה באטלנטה סייעה, לפי נתוני הקמפיין שלה, לגייס יותר מ-700 מיליון דולר ולבנות או לשמר יותר מ-7,000 יחידות דיור במחיר נגיש.
כעת היא מבקשת להרחיב את המדיניות לרמת המדינה כולה, בין היתר באמצעות קיצור הליכי הרישוי, קרן ייעודית לדיור בר השגה ותוכניות סיוע לרוכשי דירה ראשונה.
באוהיו התמונה דומה, אם כי הבעיה שונה. המושלת הנבחרת איימי אקטון נכנסת לתפקיד במדינה שבה מחירי הבתים נמוכים יחסית לממוצע הארצי, אך הבנייה החדשה יקרה במיוחד. לפי Realtor.com, בית חדש באוהיו עולה בממוצע כ-84.6% יותר מבית קיים. הפער הזה מרמז שקבלנים מתמקדים בעיקר בבתים יקרים, בעוד משפחות המחפשות דירה ראשונה מתקשות למצוא פתרונות מתאימים.
אקטון מבטיחה לפשט את הליכי הרישוי, לעודד שיפוץ של בתים ישנים ולהרחיב תוכניות ממשלתיות המסייעות לרכישה ולשיקום של נכסים.
בנבאדה, שבה נמצאת לאס וגאס, האתגר חריף במיוחד. מחיר הביקוש החציוני לבית עומד על כ-492 אלף דולר, בעוד ההכנסה החציונית למשק בית היא פחות מ-75 אלף דולר בשנה. המושל הדמוקרטי הנבחר ארון פורד מבטיח לצמצם עיכובים בקבלת היתרים, לקדם בנייה על קרקעות לא מנוצלות בעמק לאס וגאס ולהרחיב את הסיוע לרוכשי דירות.
פורד גם מבקש להתמודד עם עליית מחירי חומרי הבנייה, שלדבריו הוחרפה בשל המכסים שהטיל ממשל טראמפ על מוצרים כמו פלדה, אלומיניום ועץ. עבור קבלנים ומשפצים, העלויות הללו משפיעות ישירות על כדאיות הפרויקטים ועל המחיר הסופי שמשלם הלקוח.
באיווה, שבה ניצח הדמוקרט רוב סנד, מתמקדים בעיקר בצמצום הבירוקרטיה. לפי תוכניתו, המדינה זקוקה לעוד 21 אלף בתים עד שנת 2030. סנד מבטיח לקצר תהליכי בדיקה, לבטל כפילויות בדרישות הפיקוח ולאפשר בנייה של מגוון רחב יותר של יחידות מגורים.
אבל המהפך הפוליטי אינו מבטיח שהמחירים אכן ירדו. עלויות הקרקע, הריבית על המשכנתאות, מחסור בעובדים מקצועיים והתנגדויות מקומיות לבנייה צפופה עלולים להמשיך להגביל את השוק. גם מושלים המעוניינים להקל על הבנייה נדרשים לעיתים לשיתוף פעולה עם בתי מחוקקים הנשלטים בידי המפלגה היריבה.
ובזמן שהמושלים החדשים מתכננים כיצד להגדיל את היצע הדירות, שינוי נוסף כבר נכנס לתוקף ברמה הארצית: תקן חדש להערכות שווי נכסים, המכונה UAD 3.6, הפך לחובה בהגשת דוחות הערכה חדשים למערכת המשותפת לפאני מיי ולפרדי מק.
התקן נועד להפוך את תהליך הערכת השווי לאחיד ודיגיטלי יותר, באמצעות טפסים מובנים ומידע מפורט על הנכס. בטווח הארוך הוא עשוי לקצר תהליכים ולהפחית עלויות, אך בשלב הראשון התוצאה עלולה להיות הפוכה.
לפי דיווח נפרד של Realtor.com, חברת Clear Capital זיהתה עלייה ממוצעת של 65 דולר במחירי הערכות השווי בשווקים שבדקה. בענף המשכנתאות מדווחים גם על מקרים שבהם מחיר ההערכה החדשה מגיע לכ-850 דולר, לעומת כ-550 דולר בהערכה מסורתית. הסיבה היא מחסור זמני באנשי מקצוע המצוידים בטכנולוגיה הנדרשת.
לרוכשי הדירות זו תזכורת לכך שגם רפורמות שמבטיחות לחסוך כסף אינן בהכרח מוזילות את העסקה מיד. הן עשויות דווקא לייקר אותה בתקופת המעבר.
וכך, שבוע בלבד אחרי הבחירות, ענף הנדל"ן האמריקאי ניצב בפני מציאות חדשה. חמש מדינות מבטיחות להקל על הבנייה, להילחם במחירי הדיור ולעזור למשפחות לרכוש בית. אלא שהמבחן האמיתי לא יהיה במספר ההבטחות או בהצהרות הפוליטיות, אלא במספר ההיתרים שיונפקו, הפרויקטים שייצאו לדרך והבתים שיימכרו במחיר שמשפחה ממוצעת באמת יכולה להרשות לעצמה.
עבור הקבלנים, המשפצים ורוכשי הבתים, השאלה החשובה אינה איזו מפלגה שולטת בבית המושל, אלא האם בעוד שנה יהיה קל יותר לבנות בית - וזול יותר לקנות אותו.