המיליארדרים פתחו את הארנק: קליפורניה דחתה מס שהיה עולה להם מיליארדים

לוס אנג'לס - במשך חודשים הם קיימו שיחות ועידה חשאיות, גייסו מאות מיליוני דולרים, ניתחו סקרים ותכננו מסע פרסום שנועד לשכנע את תושבי קליפורניה שלא להצביע בעד מס על האנשים העשירים ביותר במדינה. הם כינו את עצמם "הנוקמים", על שם גיבורי העל של מארוול, אבל המשימה שלהם הייתה הרבה פחות הוליוודית: למנוע מהמדינה לקחת חמישה אחוזים מהונם של המיליארדרים המתגוררים בה.

בסוף השבוע התברר שהמאמץ השתלם. הצעה מספר 40, שביקשה להטיל מס חד-פעמי על כ-200 מתושביה העשירים ביותר של קליפורניה, נדחתה בבחירות האמצע. לפי תוצאות ספירת הקולות המעודכנות, כ-54% מהמצביעים התנגדו למס לעומת כ-46% שתמכו בו. ההכרעה, שדווחה בלילה שבין שישי לשבת, מסיימת את אחד ממאבקי המיסוי היקרים והחריגים בתולדות המדינה.

מאחורי ההתארגנות עמדה קבוצה של מייסדי חברות טכנולוגיה, מנהלי תאגידים ומשקיעי הון סיכון, שחלקם היו עלולים לשלם מיליארדי דולרים אילו אושרה ההצעה. הכינוי "הנוקמים" לא היה רק בדיחה פנימית. כ-24 חברי הקבוצה ונציגיהם קיימו שיחת ועידה מדי יום שלישי, בחנו את מצב המערכה, החליפו מידע על יריביהם הפוליטיים ועודדו זה את זה להגדיל את התרומות.

המיליארדרים הבינו שהצגת הקמפיין כמאבק של עשירים נגד מס על עשירים עלולה לפגוע בסיכוייהם. לפי תחקיר שפורסם בניו יורק טיימס, מארגני המאבק העדיפו להציב בחזית אנשי שירותי חירום, עובדים וארגונים מקומיים, ולהדגיש את החשש מפגיעה במקומות עבודה ובכלכלת המדינה.

הדמות המרכזית במאבק הייתה סרגיי ברין, המיליארדר היהודי שנמנה עם מייסדי גוגל. ברין, שהונו הוערך בכ-260 מיליארד דולר, תרם לבדו 102 מיליון דולר בשבע העברות נפרדות. עוד לפני המאבק על ההצעה העביר את מקום מגוריו לנבאדה, מדינה שאין בה מס הכנסה אישי, ובכך התרחק גם מתחולתו האפשרית של המס החדש בקליפורניה.

לצדו התייצבו כמה מהשמות הגדולים בעולם הטכנולוגיה. מנכ"ל גוגל לשעבר אריק שמידט תרם יותר מ-40 מיליון דולר, משקיע ההון סיכון ג'ון דואר השקיע 40 מיליון דולר נוספים, ופטריק קוליסון, מנכ"ל חברת התשלומים סטרייפ, תרם 33 מיליון דולר. בסך הכול העבירו כ-80 תורמים יותר מ-333 מיליון דולר לארגון שהוביל את המאבק נגד ההצעה, Building a Better California.

הסכומים עצומים, אבל מבחינת חלק מהתורמים הם היו קטנים בהרבה מהחשבונות שהמתינו להם אם המס היה מאושר. אדם שהונו מוערך ב-20 מיליארד דולר, למשל, היה נדרש לשלם כמיליארד דולר למדינה. מי שהחזיק בהון של 100 מיליארד דולר היה עלול לשלם חמישה מיליארד דולר.

בניגוד למס הכנסה רגיל, ההצעה לא התייחסה רק למשכורות, לדיבידנדים או לרווחים ממכירת מניות. היא ביקשה למסות את עצם הבעלות על הון, לרבות מניות בחברות ציבוריות ואחזקות בחברות פרטיות, גם אם בעליהן לא מכרו דבר ולא קיבלו כסף מזומן.

הסעיף הזה עורר דאגה מיוחדת בקרב יזמי טכנולוגיה. חלקם מחזיקים במניות של חברות פרטיות ששוויין מוערך במיליארדי דולרים, אך אינם יכולים למכור אותן בקלות כדי לממן חשבון מס ענק. מתנגדי ההצעה טענו כי המס עלול לאלץ יזמים למכור מניות, להעביר פעילות עסקית למדינות אחרות או לעזוב את קליפורניה לחלוטין.

יוזמי המס, ובראשם איגוד עובדי הבריאות, הציגו תמונה שונה. לטענתם, בזמן שמשפחות רבות מתקשות לממן טיפול רפואי, המיליארדרים נהנים מעלייה מתמשכת בשווי נכסיהם בלי לשלם מס על הרווחים כל עוד לא מכרו אותם. ההכנסות מהמס נועדו בעיקר למערכת הבריאות של קליפורניה, שנערכת לקיצוצים בתקציבים הפדרליים.

לפי הערכת האיגוד, ההצעה הייתה יכולה להכניס למדינה כ-100 מיליארד דולר במשך חמש שנים. התחזיות הרשמיות היו זהירות יותר ודיברו על הכנסות בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים. על פי נוסח ההצעה, 90% מההכנסות יועדו לשירותי בריאות, והיתרה לסיוע במזון ולתוכניות חינוך.

אלא שהמיליארדרים הבינו שהצגת הקמפיין כמאבק של עשירים נגד מס על עשירים עלולה לפגוע בסיכוייהם. לפי תחקיר שפורסם בניו יורק טיימס, מארגני המאבק העדיפו להציב בחזית אנשי שירותי חירום, עובדים וארגונים מקומיים, ולהדגיש את החשש מפגיעה במקומות עבודה ובכלכלת המדינה.

חלק מהפרסומות ברשתות החברתיות עוצבו כך שיפנו דווקא לבוחרים דמוקרטים, שבדרך כלל נוטים לתמוך במיסוי גבוה יותר של בעלי הון. הקמפיין ביקש להציג את המס לא כעניין של צדק חברתי, אלא כניסוי כלכלי שעלול לפגוע גם באנשים שאינם מיליארדרים.

פרט מעניין נוסף נוגע לאופן שבו מומן המאבק. יותר משני שלישים מהתרומות שקיבל הארגון בששת השבועות שלפני הבחירות הועברו בצורת מניות, במקום במזומן. בדרך זו יכלו התורמים להעביר נכסים שערכם עלה בלי למכור אותם תחילה וליצור אירוע מס על רווחי הון.

המאבק חשף גם קרע משמעותי בתוך המפלגה הדמוקרטית בקליפורניה. הסנאטור ברני סנדרס, חבר הקונגרס רו קאנה והמפלגה הדמוקרטית במדינה תמכו במס. מנגד, המושל הדמוקרטי גאווין ניוסם התנגד לו בחריפות, והזהיר כי הוא עלול לגרום לעשירים ולחברות לעזוב את קליפורניה ולפגוע בהכנסותיה לטווח הארוך.

לניוסם הצטרפו גם ארגון המורים של קליפורניה וארגון ההורות המתוכננת, שני גופים המזוהים בדרך כלל עם המחנה הליברלי. גם חאבייר בסרה, שנבחר להחליף את ניוסם בתפקיד המושל, התנגד להצעה.

אבל הסיפור אינו מסתיים בדחיית המס. במקביל למאבק נגד הצעה 40, קידמו מתנגדיה גם את הצעה מספר 42, שמטרתה לאסור הטלת מסים חדשים על עצם הבעלות בנכסים פיננסיים וברכוש אישי, ולהגביל מיסוי רטרואקטיבי. בעלי הון השקיעו כ-159 מיליון דולר בקמפיין שתמך בהצעה הזאת.

לפי הנתונים שפורסמו בשבת, ההצעה הנוספת מובילה בספירת הקולות עם כ-52% תמיכה מול כ-48% התנגדות. אם תאושר סופית, היא תיצור מגבלה חוקתית משמעותית על ניסיונות עתידיים להטיל מסים דומים בקליפורניה. המשמעות היא שהמיליארדרים עשויים לא רק להימנע מתשלום המס הנוכחי, אלא גם להקשות על מחוקקים וארגונים חברתיים לקדם מס הון חדש בשנים הבאות.

עם זאת, הבחירות חשפו גם את גבולות ההתנגדות הציבורית למיסוי עשירים. באותה הצבעה אישרו תושבי קליפורניה, ברוב של כ-60%, הצעה אחרת שהופכת לקבועים שיעורי מס הכנסה מוגדלים על בעלי הכנסות גבוהות, במקום לאפשר להם לפוג בשנת 2031. המהלך צפוי לשמר הכנסות של מיליארדי דולרים בשנה לקופת המדינה.

התוצאות מצביעות על הבחנה בין העלאת מס על הכנסות גבוהות לבין הטלת מס ישיר על שווי ההון שנצבר. בוחרים שהסכימו להמשיך למסות בעלי משכורות גבוהות לא בהכרח הסכימו להטיל מס על מניות, אחזקות ונכסים שטרם נמכרו.

באיגוד עובדי הבריאות כבר הודיעו כי מבחינתם המאבק לא הסתיים. ראש האיגוד דייב ריגן הבהיר שאם המחוקקים לא ימצאו דרך אחרת לממן את שירותי הבריאות, תישקל חזרה לבוחרים בשנת 2028 עם הצעה חדשה למיסוי מיליארדרים.

אבל לעת עתה, בחדרי הישיבות של עמק הסיליקון אפשר לסכם את המערכה במספר אחד: יותר מ-333 מיליון דולר הושקעו כדי למנוע מס שהיה עשוי לגבות מיליארדים.

"הנוקמים" אולי לא הצילו את העולם כפי שעושים גיבורי העל בקולנוע, אבל הם הצליחו לשכנע את רוב המצביעים בקליפורניה לדחות מס שהיה עלול לעלות להם ביוקר. ועכשיו, כשההצעה הנוספת להגבלת מסי הון מתקרבת להכרעה, מתברר שהמאבק על הכסף הגדול במדינה העשירה ביותר בארצות הברית עוד רחוק מסיומו.