הגבול עבר לים: מבריחי המהגרים מתקרבים ללוס אנג'לס

הסירה דהרה על פני המים מול פוינט לומה שבסן דייגו, כשאנשי משמר החופים האמריקאי הורו לקפטן לעצור. הוא התעלם מההוראות והמשיך בניסיון להימלט. המרדף, שהתרחש ב-17 באוקטובר, הסתיים בתוך זמן קצר ובצורה מסוכנת במיוחד. הסירה פגעה בגל, איבדה את יציבותה והתהפכה. אנשי משמר החופים הצליחו לחלץ מהמים את אחד הנוסעים ולעצור אותו, אבל הקפטן בחר בדרך אחרת: הוא קפץ למים, שחה לעבר החוף והצליח להיעלם מעיניהם של אנשי האכיפה.

זהו אחד המקרים החריגים שנחשפו בדיווח שפרסם משמר החופים האמריקאי בתחילת השבוע, ובו סיכם את פעילותו נגד ניסיונות כניסה בלתי חוקית לארצות הברית דרך הים במהלך אוקטובר. לפי הנתונים, 37 בני אדם נעצרו במבצעים שונים בין 5 ל-30 באוקטובר לאורך חופי דרום קליפורניה. מאחורי המספרים מסתתרת תופעה שמעסיקה יותר ויותר את הרשויות: סירות שמנסות לעקוף את הגבול היבשתי עם מקסיקו, חוצות מרחקים גדולים באוקיינוס השקט ומתקרבות לחופים הנמצאים הרחק צפונה מסן דייגו.

המקרה הבולט ביותר התרחש ב-9 באוקטובר, כאשר אנשי משמר החופים זיהו סירה חשודה סמוך לאי סנטה קרוז, הגדול באיי התעלה של קליפורניה. על סיפונה של הסירה, שאורכה כשבעה וחצי מטרים בלבד, הצטופפו 23 בני אדם שנחשדו בניסיון להיכנס לארצות הברית ללא אישור. כלי השיט היה מסוג הסירות הכוללות תא קטן וסגור, אך מספר הנוסעים היה גבוה ביחס לגודלו.

הספינה "נרוול" של משמר החופים השתתפה בפעולת היירוט, והעצורים הועברו לבסיס משמר החופים בלוס אנג'לס-לונג ביץ'. משם נמסרו לידי רשות המכס והגנת הגבולות האמריקאית. הסירה עצמה הוחרמה והועברה לטיפול הרשויות.

באותו יום בדיוק התרחש יירוט נוסף, הפעם במרחק של כ-11 קילומטרים מחופי סן דייגו. צוות של יחידת הביטחון הימי של משמר החופים איתר 13 בני אדם על סיפונה של סירה באורך של כ-7.3 מטרים. שני האירועים, שהתרחשו בהפרש של שעות, המחישו עד כמה רחבה הפעילות הימית: מניסיונות כניסה סמוך לגבול המקסיקני ועד לאזור איי התעלה, במרחק גדול בהרבה צפונה.

אנשי משמר החופים זיהו סירה חשודה סמוך לאי סנטה קרוז, הגדול באיי התעלה של קליפורניה. על סיפונה של הסירה, שאורכה כשבעה וחצי מטרים בלבד, הצטופפו 23 בני אדם שנחשדו בניסיון להיכנס לארצות הברית ללא אישור. כלי השיט היה מסוג הסירות הכוללות תא קטן וסגור, אך מספר הנוסעים היה גבוה ביחס לגודלו.

המיקום של התפיסה סמוך לסנטה קרוז משמעותי במיוחד לתושבי דרום קליפורניה. האי נמצא מול חופי מחוז ונטורה, כ-30 קילומטרים מהיבשת בנקודות הקרובות אליו, ואינו רחוק מאזור המטרופולין של לוס אנג'לס. זהו אזור המזוהה בעיקר עם שיט תיירותי, שמורות טבע, בעלי חיים ימיים ונופים מרהיבים. העובדה שסירת נוסעים חשודה בהברחה אותרה דווקא שם ממחישה שהפעילות אינה מוגבלת עוד למים הסמוכים לגבול.

עם זאת, אין בנתונים שנמסרו הוכחה לכך שכל הסירות יצאו מאותה נקודה במקסיקו או שהמבריחים העבירו באופן שיטתי את כל פעילותם צפונה. הרשויות מתעדות ניסיונות כאלה לאורך חופי קליפורניה כבר שנים, והיירוטים האחרונים מצביעים בעיקר על המשך השימוש במסלולים ארוכים ומסוכנים.

החשש אינו תיאורטי. בתחילת ספטמבר עצרו אנשי אותה ספינה, "נרוול", 24 בני אדם על סיפונה של סירה באורך כשמונה וחצי מטרים, במרחק של כחמישה קילומטרים מדרום לאי סנטה ברברה. העצורים הועברו לנמל ניופורט ומשם לידי משמר הגבול. גם במקרה הזה הסירה אותרה הרחק מאזורי המעבר הרגילים בין מקסיקו לארצות הברית.

אירוע נוסף, שהתרחש ב-28 באוגוסט, המחיש בצורה דרמטית עוד יותר את הסכנה. 37 בני אדם נמצאו על סירת פנאי באורך כתשעה מטרים, כ-140 קילומטרים מחופי אוקסנרד. הסירה נסחפה במשך יומיים ללא דלק, מזון או מים, וללא ציוד בטיחות אישי מתאים. מפעיל הסירה הצליח להזעיק עזרה באמצעות מכשיר הקשר, וצוותי משמר החופים יצאו למבצע חילוץ שנמשך שעות. כל הנוסעים חולצו בשלום, אבל התוצאה הייתה יכולה להיות שונה לחלוטין.

האירועים האלה מתרחשים בזמן שממשל הנשיא דונלד טראמפ ממשיך לקדם מדיניות אכיפה נוקשה בגבולות ארצות הברית. הירידה באפשרויות הכניסה דרך הגבול היבשתי עשויה להגדיל את התמריץ להשתמש בנתיבים חלופיים, אך הרשויות עדיין אינן מציגות נתונים שמאפשרים לקבוע במדויק כמה מניסיונות ההברחה הימיים נובעים מהחמרת המדיניות. מה שברור הוא שרשתות ההברחה ממשיכות לפעול גם כאשר האכיפה מתגברת.

אחד מכלי השיט המזוהים ביותר עם הפעילות הזאת הוא סירת ה"פנגה", סירת דיג מקסיקנית פתוחה, ארוכה ונמוכה יחסית, המצוידת בדרך כלל במנוע חיצוני חזק. הסירות הללו משמשות גם לדיג חוקי, אך חלקן מנוצלות להברחת בני אדם וסמים. הן מסוגלות לנוע במהירות ולהגיע לחופים מבודדים, אולם כאשר מעמיסים עליהן נוסעים רבים ללא ציוד הצלה מתאים, הן הופכות למסוכנות במיוחד.

לצדן מופיעות גם סירות פנאי בעלות תא מגורים קטן, כפי שנראה בחלק מהתפיסות האחרונות. כלי שיט כאלה עשויים להיראות דומים לסירות המשמשות דייגים ותיירים, עובדה שמקשה לעיתים על זיהוי פעילות חשודה בתוך תנועת השיט האזרחית.

בתחילת אוקטובר כבר הגיעה הבעיה לאזור ניופורט ביץ', במחוז אורנג'. ב-3 באוקטובר יירטו הרשויות סירה שהובילה 14 אזרחים מקסיקנים שנחשדו בניסיון כניסה בלתי חוקית. שבועות קודם לכן תיעדו מצלמות אבטחה סירה חשודה שנכנסה לנמל ניופורט, וממנה ירדו אנשים שנעלמו בתוך הקהילה המקומית. התיעוד עורר דאגה בקרב תושבים ונבחרי ציבור, ואחד מחברי מועצת העיר הציע להתקין מצלמות מעקב נוספות בכניסה לנמל.

מבחינת הרשויות, האתגר גדול בהרבה מעצירת סירה אחת. קו החוף של דרום קליפורניה משתרע על פני מאות קילומטרים, וכולל מפרצים קטנים, חופים מבודדים, איים ונמלים עמוסים. משמר החופים, משמר הגבול ויחידות האוויר והים של רשות המכס פועלים יחד כדי לאתר סירות חשודות, אבל גם מערכות מכ"ם, מצלמות וכלי טיס אינן מסוגלות לספק כיסוי מוחלט לכל נקודה באוקיינוס.

לצפייה: https://www.facebook.com/reel/1117640664053297

הסכנה הגדולה ביותר נשקפת פעמים רבות לאנשים שעל סיפון הסירות. חלקם משלמים סכומי כסף גדולים כדי להגיע לארצות הברית, בלי לדעת באילו תנאים יתבצע המסע. כאשר הסירה מתקלקלת, הדלק אוזל או מזג האוויר משתנה בפתאומיות, האפשרויות שלהם להיחלץ מוגבלות מאוד. במקרים אחרים, כפי שאירע בפוינט לומה, ניסיון הבריחה של מפעיל הסירה עצמו עלול להפוך בתוך שניות לאירוע מסכן חיים.

קפטן ג'ייסון הייגן, מבכירי מערך האכיפה של משמר החופים באזור הדרום-מערבי, הזהיר כי ניסיונות הברחה בים מסכנים חיים, במיוחד כאשר המבריחים משתמשים בכלי שיט צפופים, מצוידים באופן לקוי ואינם מתאימים לתנאי האוקיינוס. לדבריו, פעילות הכוחות נועדה הן לאכוף את החוק הפדרלי והן לשמור על חיי האנשים שנמצאים במים.

לא מדובר באזהרה בלבד. במאי 2021 התרחש מול פוינט לומה אחד מאסונות ההברחה הימית הקשים באזור, כאשר סירה שעליה עשרות בני אדם התהפכה והתנפצה על הסלעים. שלושה בני אדם נהרגו ורבים אחרים נזקקו לחילוץ. האירוע עורר אז שאלות קשות בנוגע לאחריותם של מארגני מסעות ההברחה, לסיכון שמוטל על הנוסעים וליכולת הרשויות למנוע אסונות נוספים.

גם אנשי משמר החופים עצמם חשופים לסכנה. בדצמבר 2012 נהרג קצין המשמר טרל הורן השלישי במהלך מבצע נגד סירת הברחה באזור האי סנטה קרוז, כאשר כלי שיט חשוד פגע בסירת הכוח שבו שירת. מותו הפך לתזכורת למחיר שמשלמים לעיתים גם מי שמנסים לעצור את פעילות המבריחים.

בינתיים, שאלת היקפה האמיתי של התופעה נותרת פתוחה. מספר האנשים שנתפסו מספק תמונה של פעילות האכיפה, אבל אינו מלמד כמה סירות הצליחו להגיע לחוף בלי להתגלות. הרשויות גם אינן יכולות לקבוע על סמך נתוני היירוט בלבד כמה אנשים שילמו למבריחים, כמה מסעות בוטלו בדרך וכמה כלי שיט נתקלו במצוקה בלי להזעיק עזרה.

ומה קרה לקפטן שנמלט בפוינט לומה? לפי הדיווח על האירוע, הוא הצליח להגיע לחוף ולחמוק מאנשי משמר החופים. לא נמסר על מעצרו בהמשך.

כך נותר אחד הסיפורים הממחישים ביותר את הבעיה כמעט ללא סוף: סירה שהתהפכה, נוסע שחולץ מהמים, וקפטן שהצליח להיעלם. במרחק מאות קילומטרים משם, מול חופי ונטורה ובקרבת לוס אנג'לס, ממשיכים אנשי משמר החופים לסרוק את הים בחיפוש אחר הסירה הבאה.

הגבול בין ארצות הברית למקסיקו אולי מסומן היטב על היבשה, אבל באוקיינוס השקט אין גדר, חומה או מעבר גבול מסודר. יש רק מים פתוחים, קו חוף ארוך ורשתות הברחה שממשיכות לחפש דרך להגיע אליו. עבור האנשים שמשלמים כדי לעלות על הסירות, המרחק בין חלום החיים באמריקה לבין אסון בלב ים עלול להיות גל אחד בלבד.