מחווה מרגשת בסדרה מצליחה של נטפליקס: כך הונצחו הרש גולדברג-פולין וענר שפירא

הסדרה The Diplomat של נטפליקס הפתיעה את הצופים עם מחווה מרגשת להרש גולדברג-פולין, שנחטף בטבח שמחת תורה ונרצח בשבי חמאס, ולענר שפירא, שהדף בגבורה שבעה רימונים בעודו ניסה להציל את חייהם של הצעירים שהסתתרו איתו במיגונית המוות. בפרק השישי של העונה הרביעית, שעלתה בשבוע שעבר, שולבו פרטים מסיפורם של השניים בתוך שיחה על חייל אמריקאי ממלחמת העולם השנייה.

באחת הסצנות מספרת פרנסס מאנינג, האחראית על משק הבית במעונו של שגריר ארצות הברית בלונדון, מדוע יש לה חיבה מיוחדת לאמריקאים. היא נזכרת בסיפור שסיפר לה אביה על חייל אמריקאי בשם הרשל פולין, שלחם לצדו בבלגיה במהלך מלחמת העולם השנייה. כשנחת רימון סמוך לרגליו של האב, פולין הצליח לתפוס אותו ולהשליך אותו הצדה, ובכך הציל את חייו. הוא עצמו איבד חלק מידו בפיצוץ.

המחווה של נטלפיקס להרש גולדברג-פולין וענר שפירא 

בהמשך מספרת מאנינג שהחייל הגיע מריצ'מונד שבווירג'יניה, העיר שבה התגורר הרש גולדברג-פולין בילדותו. השם הדומה, הפציעה ביד והסיפור על הרימון יוצרים קשר ברור לאירועי 7 באוקטובר, ולמרות שהסדרה אינה מזכירה במפורש את הרש או את ענר, קשה לפספס את המחווה למי שמכיר את סיפורם.

הרש וענר היו במסיבת הנובה כשחמאס פתחו במתקפה האכזרית, ונמלטו יחד עם צעירים נוספים למיגונית בצד הדרך. המחבלים החלו להשליך לתוכה רימונים, וענר תפס והשליך החוצה שבעה מהם, עד שהרימון השמיני הרג אותו. הרש נפצע קשה באותה מתקפה ואיבד חלק מידו השמאלית. למרות הפציעה, הוא הצליח לקשור לעצמו חוסם עורקים בניסיון לעצור את הדימום, לפני שנחטף לעזה.

באוגוסט 2024, לאחר כמעט 11 חודשים בשבי, הרש נרצח בידי חמאס לצד חמישה חטופים נוספים: כרמל גת, עדן ירושלמי, אורי דנינו, אלכס לובנוב ואלמוג סרוסי.

אמו, רייצ'ל גולדברג-פולין, סיפרה כי כמה אנשים כבר פנו למשפחה בעקבות הפרק, אך היא ובעלה עדיין לא צפו בו. "מרגש לדעת שיש כל כך הרבה אנשים בעולם שמנסים לוודא שסיפוריהם של החטופים לא יטושטשו או יימחקו", אמרה.

מאחורי The Diplomat, בכיכובה של קרי ראסל, עומדת היוצרת והתסריטאית דבורה קאהן, שמשפחתה שרדה את השואה. קאהן דיברה בעבר על המקום המשמעותי שיש למורשת היהודית שלה ביצירתה ובאופן שבו היא מתייחסת לאירועים בעולם. כאמור, בסדרה לא נאמר במפורש שהסצנה נכתבה לזכרם של הרש וענר, אך השילוב של שמו של החייל, עיר ילדותו והמעשה ההרואי עם הרימון מותיר מעט מאוד מקום לספק באשר לכוונה שמאחוריה.