קמלה האריס מחדדת את הקו האנטי-ישראלי - ותוקפת את ביידן שלא פעל מספיק כדי לרסן את נתניהו

קמלה האריס ממשיכה לחדד את הקו הביקורתי שלה נגד ישראל - והפעם היא לא חסכה גם מהממשל שבו כיהנה בעצמה כסגנית הנשיא. בנאום בדרום קוריאה אמרה האריס כי ממשל ביידן היה צריך לפעול "מוקדם יותר ובכוח רב יותר" כדי לרסן את ישראל במהלך המלחמה בעזה, והגדירה את התנהלות הממשלה הישראלית כ"מחרידה".

הדברים נאמרו במכון אסאן ללימודי מדיניות בסיאול, במסגרת נאום רחב יותר על מנהיגות אמריקאית ומדיניות חוץ. האריס טענה כי ארה"ב לא השתמשה מספיק בכוח ההשפעה שלה מול ירושלים אחרי טבח ה-7 באוקטובר, וכי בכך נכשלה במחויבות שלה לזכויות אדם ולמשפט הבינלאומי.

היא תקפה במקביל גם את ממשל טראמפ, וטענה כי הנשיא מעניק לראש הממשלה בנימין נתניהו "צ'ק פתוח". אבל החלק הבולט יותר בדברים שלה היה הביקורת הישירה על ביידן - הנשיא שתחתיו כיהנה במשך ארבע שנים ושבמהלך קמפיין 2024 היא נזהרה בדרך כלל שלא להתעמת איתו בפומבי בנושא ישראל.

קמלה האריס וג'ו ביידן 

במהלך המרוץ לנשיאות ב-2024 האריס המשיכה להצהיר כי לישראל יש זכות להגן על עצמה, גם כשביקרה את מספר הנפגעים הפלסטינים וקראה לצעדים זהירים יותר מצד ישראל. אבל מאז שעזבה את הבית הלבן, הטון שלה השתנה באופן ברור - וכעת היא כבר מדברת בגלוי על כישלון אמריקאי ועל הצורך להפעיל לחץ חזק יותר על ישראל.

השינוי הזה הופיע גם בספרה 107 Days, שבו מתחה ביקורת על האופן שבו ביידן דיבר בפומבי על "הסבל הפלסטיני". האריס טענה כי דבריו נשמעו בעיניה חלשים ולא מספקים לעומת ההצהרות הנחרצות שלו בעד ישראל.

התגובות מצד גורמים יהודיים ורפובליקנים היו חריפות. הקואליציה היהודית הרפובליקנית הזכירה את היעדרותה של האריס מנאומו של נתניהו בקונגרס ב-2024, את התנגדותה לחקיקה נגד BDS ואת התנגדותה לפעולה ישראלית ברפיח. וורן קינסלה, שעבד בקמפיין הנשיאותי שלה ב-2024, כתב בעקבות הדברים כי הוא "מתבייש" שעבד עבורה.

במקביל, הוויכוח בתוך המחנה הדמוקרטי על היחס לישראל ממשיך להתחדד. רק השבוע דחה ברט מקגורק, מבכירי מדיניות החוץ לשעבר בממשל ביידן, את הטענה שהפעלת לחץ נוסף על ישראל הייתה בהכרח מקצרת את המלחמה או מביאה לעסקת חטופים מוקדמת יותר. לדבריו, בכל פעם שוושינגטון החלישה את התמיכה בישראל, הדבר דווקא חיזק את עמדת חמאס במשא ומתן.

הדברים של האריס מגיעים כשהיא עדיין משאירה פתוחה את האפשרות לריצה נוספת לנשיאות ב-2028. כשנשאלה על כך היא לא התחייבה, אבל גם לא סגרה את הדלת - ואמרה כי מבחינתה "2028 לא משנה אם לא ננצח ב-2026".

כך, בזמן שהאריס מנסה לעצב מחדש את דמותה הפוליטית אחרי ההפסד ב-2024, ישראל שוב הופכת לאחד הנושאים שבהם היא בוחרת להתרחק מהקו של ביידן. הפעם היא עושה זאת בלי הרבה הסתייגויות - ובטון חריף הרבה יותר ממה שהרשתה לעצמה כשהייתה עדיין בתוך הבית הלבן.