צפצוף או זמזום באוזניים? זו הסיבה שזה יכול לקרות

צפצוף, זמזום או שריקה שאף אחד אחר לא שומע? לתופעה הזו קוראים טינטון, או טיניטוס, והיא נפוצה הרבה יותר ממה שנהוג לחשוב. לפי נתונים אמריקאיים, בין 10% ל-25% מהמבוגרים חווים אותה בשלב כלשהו בחיים. אצל חלק מדובר ברעש זמני שנעלם, ואצל אחרים הוא יכול להישאר חודשים ואף שנים.

הצליל לא נשמע אותו דבר אצל כולם. יש מי שמתארים צפצוף גבוה, אחרים שומעים זמזום, רחש, שריקה או אפילו פעימות. הוא יכול להופיע באוזן אחת, בשתיהן או להרגיש כאילו הוא מגיע מתוך הראש, ולעיתים דווקא בלילה הוא נעשה בולט יותר - פשוט משום שהסביבה שקטה ואין רעשים אחרים שמסיחים את תשומת הלב.

למה אתם שומעים צפצוף באוזניים כשמסביב שקט?

טינטון אינו מחלה בפני עצמה, אלא תסמין שיכול להופיע מסיבות שונות. אחת הסיבות הנפוצות היא ירידה בשמיעה, למשל בעקבות גיל או חשיפה ממושכת לרעש חזק. הוא יכול להופיע גם אחרי הופעה רועשת במיוחד, בעקבות הצטברות שעווה באוזן, דלקת, פגיעה בראש או בצוואר, בעיות במפרק הלסת ואפילו בגלל תרופות מסוימות.

ומה קורה בעצם אם אין שום צליל אמיתי בחדר? במקרים רבים הבעיה קשורה לאופן שבו מערכת השמיעה והמוח מגיבים לשינוי באותות שמגיעים מהאוזן. כשהמוח מקבל פחות מידע קולי מהרגיל, למשל בעקבות ירידה בשמיעה, הוא עשוי "לפצות" על החסר - והתוצאה יכולה להיות תחושה של צליל שאינו מגיע מבחוץ.

ברוב המקרים טינטון אינו מסוכן, אבל הוא בהחלט יכול להיות מעיק ולהפריע לשינה, לריכוז ולשגרה. יש גם מצבים שבהם כדאי להיבדק בהקדם, במיוחד אם הרעש מופיע יחד עם ירידה פתאומית בשמיעה, סחרחורת, חולשה, חוסר תחושה או אחרי פגיעה בראש. גם טינטון שנשמע כמו פעימות בקצב הלב מצריך בירור רפואי.

אין טיפול אחד שמעלים טינטון אצל כולם, אבל יש דרכים להקל עליו. לפעמים טיפול בשעווה, בדלקת או בבעיה בלסת פותר את המקור, ובמקרים אחרים מכשירי שמיעה, רעש לבן, מוזיקה שקטה או צלילי טבע יכולים להפוך את הצפצוף לפחות בולט. אם הטינטון חדש, נמשך לאורך זמן או מתחיל לפגוע בשינה ובריכוז, כדאי לפנות לבדיקה ולא פשוט להתרגל לרעש.