גיל ביולוגי הוא מדד שמנסה להעריך את מצבם של התאים והאיברים, ולא את מספר השנים שעברו מאז הלידה. הוא מושפע בין היתר ממשקל, עישון, תזונה ומצב בריאותי. לכן שני אנשים בני אותו גיל יכולים להיות שונים מאוד מבחינת קצב ההזדקנות של הגוף.
במחקר של נובו נורדיסק נבדקו דגימות דם של 10,052 משתתפים. מחציתם קיבלו סמגלוטייד, החומר הפעיל ב-Ozempic וב-Wegovy, והיתר קיבלו פלצבו. החוקרים השוו בין בדיקות שנלקחו בתחילת המחקר לבין בדיקות שנלקחו בהמשך, ובחנו את רמותיהם של חלבונים שונים שמשמשים להערכת הגיל הביולוגי.

תרופות GLP-1 עשויות "להחזיר את השעון" הביולוגי בשנתיים עד שלוש
לפי הנתונים שהוצגו, אצל המטופלים שקיבלו סמגלוטייד נרשמה ירידה של כשנתיים עד שלוש במדדים האלה. התוצאה השתנתה בהתאם לסוג הבדיקה ולאיבר שנבחן, ובמדד שהתמקד בחלבונים הקשורים ללב נרשמה האטה של עד כארבע שנים בקצב ההזדקנות הביולוגית.
אלי לילי ערכה מחקר דומה, אך קטן יותר, על טירזפטייד - החומר הפעיל ב-Mounjaro וב-Zepbound. שם השתמשו החוקרים במדדים שבוחנים שינויים ב-DNA הקשורים לגיל, וגם במחקר הזה התקבלה תמונה דומה. הגנטיקאי סטיב הורבאת, שפיתח שיטות למדידת גיל ביולוגי, אמר כי שינוי של שנתיים הוא כבר "השפעה די משמעותית".
עדיין לא ברור מה בדיוק גורם לשינוי. תרופות GLP-1 מסייעות לירידה במשקל, אך מחקרים הראו שהן עשויות לשפר גם לחץ דם וכולסטרול, וחלק מההשפעות האלה אינן תלויות רק בירידה במשקל. ייתכן שהשילוב בין השינויים האלה הוא שמשפיע גם על מדדי ההזדקנות.
עם זאת, מוקדם לקבוע שמדובר בטיפול שמאט הזדקנות אצל כולם. המחקרים נערכו באנשים עם השמנה או סוכרת מסוג 2, ולכן לא ידוע אם אותה השפעה תופיע גם אצל אנשים בריאים. בארה"ב כבר מתוכנן מחקר נוסף בהיקף של 38 מיליון דולר, שיבדוק אם סמגלוטייד משפיע גם על זיכרון, תנועה ותפקוד החושים אצל אנשים בריאים מעל גיל 60.