ישראל היא כמו מכלאת כלבים: הסערה החדשה בספרייה הציבורית של ניו יורק
זוכה הפוליצר בנג'מין מוזר הגיע לספרייה הציבורית של ניו יורק כדי להשיק ספר חדש על ההיסטוריה היהודית של האנטי־ציונות, ובמהלך השיחה השתמש בדימוי של "מכלאת כלבים" כדי לתאר, לדבריו, את היחס של יהודים אמריקאים מסוימים לישראל. לצדו ישב ההיסטוריון הפלסטיני־אמריקאי רשיד ח'אלידי. האירוע, שנערך בבניין המרכזי בשדרה החמישית, מעורר כעת ביקורת על בחירת הספרייה להעניק במה לשיחה כה טעונה סביב ישראל וציונות
האזינו לכתבה זו
ישראל היא כמו מכלאת כלבים: הסערה החדשה בספרייה הציבורית של ניו יורק
09.28.2026 17:00
סוכנויות הידיעות
הספרייה הציבורית של ניו יורק, אחד ממוסדות התרבות המזוהים ביותר עם העיר, מצאה את עצמה בסוף השבוע במרכזה של סערה פוליטית ויהודית, לאחר שאירחה אירוע עם הסופר היהודי האמריקאי בנג'מין מוזר, שבמהלכו השתמש בדימוי חריף במיוחד כדי לתאר את מערכת היחסים של חלק מהיהודים האמריקאים עם ישראל.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
האירוע נערך ב־22 בספטמבר בבניין סטיבן א' שוורצמן של הספרייה, בשדרה החמישית וברחוב 42 במנהטן, לרגל צאת ספרו החדש של מוזר, "Anti-Zionism: A Jewish History". מוזר, זוכה פרס פוליצר לשנת 2020 על הביוגרפיה שכתב על סוזן סונטאג, שוחח על הבמה עם רשיד ח'אלידי, פרופסור אמריטוס ללימודים ערביים באוניברסיטת קולומביה ואחד המבקרים הבולטים של הציונות והמדיניות הישראלית בארצות הברית.
במהלך השיחה, לפי הקלטה שפורסמה לאחר האירוע, טען מוזר כי עבור חלק מהיהודים האמריקאים שאין להם קשר עמוק לישראל, היחס למדינה דומה בעיניו ליחס למוסד צדקה שראוי לתמוך בו מרחוק.
בשלב הזה הוא השתמש בדימוי שעורר את רוב הביקורת: "ישראל הייתה כמו מכלאת כלבים", אמר, במסגרת הסבר על האופן שבו, לטענתו, יהודים מסוימים בארצות הברית תפסו במשך שנים את הקשר למדינה היהודית.
מוזר השתמש בדימוי שעורר את רוב הביקורת: "ישראל הייתה כמו מכלאת כלבים", אמר, במסגרת הסבר על האופן שבו, לטענתו, יהודים מסוימים בארצות הברית תפסו במשך שנים את הקשר למדינה היהודית.
האמירה זכתה לתפוצה רחבה לאחר שהניו יורק פוסט פרסם עליה דיווח ביום שני, ובעקבותיו עלתה השאלה מדוע מוסד ציבורי מרכזי כמו הספרייה הציבורית של ניו יורק בחר לארח אירוע בעל אופי פוליטי מובהק כל כך.
עם זאת, חשוב לציין שהאירוע לא הוצג על ידי הספרייה כאירוע על מדינת ישראל באופן כללי, אלא כאירוע ספרותי לרגל פרסום ספרו החדש של מוזר. הספר עצמו מנסה להציג היסטוריה של יהודים שהתנגדו לציונות לאורך דורות ולהראות, לפי טענת המחבר, שאנטי־ציונות אינה תופעה חיצונית בלבד לעולם היהודי אלא זרם שהיה קיים בתוכו עוד לפני הקמת מדינת ישראל.
הספרייה אף מוכרת את הספר בחנות הרשמית שלה ומציגה אותו כעבודה רחבת היקף המתחקה אחר אמנים, רבנים, סופרים, פעילים ופוליטיקאים יהודים שהתנגדו לציונות מנקודות מוצא שונות.
מוזר עצמו אינו דמות שולית בעולם הספרות האמריקאי. מעבר לזכייתו בפוליצר, הוא פרסם ביוגרפיות וספרי עיון שזכו לשבחים רבים, ובשנים 2025–2026 אף היה עמית במרכז Cullman לחוקרים ולכותבים של הספרייה הציבורית של ניו יורק. הספר החדש נכתב בחלקו בתקופה שבה היה קשור באופן ישיר למוסד.
אבל הבחירה ברשיד ח'אלידי כבן שיחו הפכה את האירוע לטעון במיוחד.
ח'אלידי, שכיהן במשך שנים כפרופסור באוניברסיטת קולומביה, כתב בהרחבה על הסכסוך הישראלי־פלסטיני ועל הציונות מנקודת מבט ביקורתית מאוד. ספרו הידוע ביותר בשנים האחרונות, "The Hundred Years' War on Palestine", מציג את ההיסטוריה של הסכסוך דרך מסגרת של קולוניאליזם והתנגדות פלסטינית.
במהלך השיחה בספרייה התמקדו השניים במידה רבה בביקורת על הציונות, על ישראל ועל המלחמה בעזה.
מבקרי האירוע טענו כי הדיון העניק מעט מדי מקום לטבח שביצע חמאס ב־7 באוקטובר 2023 ולחטיפתם של מאות ישראלים, בעוד שהתגובה הישראלית בעזה והביקורת על הציונות קיבלו מקום מרכזי בהרבה.
מנגד, מארגני האירוע והספר עצמו מציגים את השיחה כחלק מדיון היסטורי ופוליטי על מסורות שונות בתוך העולם היהודי, ולא כאירוע המתיימר לספק סקירה מאוזנת של המלחמה או של הסכסוך הישראלי־פלסטיני.
מוזר עצמו אינו מסתיר את עמדתו. בימים שלאחר האירוע הוא כתב בפומבי כי מטרתו היא לנהל שיחה על הציונות ועל מה שהוא רואה כהשלכותיה הפוליטיות והמוסריות.
דווקא בשל כך, הביקורת אינה מתמקדת רק בדברים שאמר מוזר, אלא גם בהחלטת הספרייה הציבורית של ניו יורק להעמיד לרשותו את אחד האולמות במבנה הראשי והמפורסם שלה.
הספרייה אינה מוסד אקדמי פרטי ואינה ארגון פוליטי. היא מערכת ספריות ציבורית עצומה הנתמכת בשילוב של כספי ציבור ותרומות פרטיות ומשרתת מיליוני תושבים ומבקרים.
לכן, עבור מבקרי האירוע, השאלה אינה אם למוזר יש זכות לפרסם ספר אנטי־ציוני או להביע את עמדותיו — אלא אם מוסד ציבורי בעל מעמד ייחודי צריך לארח שיחה שבה נשמעות התבטאויות כה חריפות על מדינת ישראל בלי לתת במה מקבילה לעמדות אחרות.
הסערה מגיעה בתקופה רגישה במיוחד עבור יהודי ניו יורק.
כמעט שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, הוויכוח סביב ישראל חדר עמוק לקמפוסים, למוסדות תרבות, לבתי ספר, לאיגודים מקצועיים ולפוליטיקה המקומית בעיר. עבור הקהילה היהודית הגדולה ביותר מחוץ לישראל, כל אירוע ציבורי שעוסק בציונות הפך כמעט מיד גם לוויכוח על גבולות חופש הביטוי, אנטישמיות, ביקורת על ישראל ותפקידם של מוסדות ציבוריים.
במקרה הזה, משפט אחד הצליח לרכז את הוויכוח כולו.
"ישראל הייתה כמו מכלאת כלבים", אמר מוזר במהלך השיחה.
עבורו זו הייתה מטאפורה שנועדה להסביר את מה שהוא רואה כיחס מרוחק ומופשט של חלק מהיהודים האמריקאים למדינה היהודית.
עבור מבקריו, עצם העובדה שהמשפט הזה נשמע מעל במה בספרייה הציבורית המרכזית של ניו יורק היא בדיוק הסיבה שהאירוע הפך מסתם השקת ספר לעוד מוקד במלחמת התרבות האמריקאית סביב ישראל.
