
אסטפן ולאסקו, שהופיע בכמה הפקות גדולות בסטריפ, מספר שהשינוי מורגש כמעט מיד אצל מי שעובד על הבמות ומאחוריהן. "אנחנו מקבלים כל יום מיילים על הופעות שמצמצמות את מספר התאריכים שלהן או מבוטלות לחלוטין", אמר. לדבריו, כשפחות תיירים בינלאומיים מגיעים לעיר, האולמות נשארים ריקים יותר - וההשפעה עוברת במהירות גם לרקדנים, מוזיקאים, טכנאים ועובדי במה.
גם בענף המסעדנות והברים מדווחים על שינוי ברור. הברמן ספנסר רידנור אמר כי מבקרים מקנדה וממקסיקו "נעלמו לחלוטין" מהקהל שהוא רגיל לראות. לדבריו, עשרות מסעדות ברחבי מחוז קלארק נסגרו בחודשים האחרונים, ועובדים רבים נאלצים לקחת כמה עבודות במקביל כדי לעמוד בהוצאות.

העובדים בלאס וגאס מתארים מציאות אחרות ופחות מעודדת
ברידג'י ניקס, רקדנית וכוריאוגרפית, סיפרה כי לפחות שמונה מופעים גדולים נסגרו מאז השנה שעברה. בעקבות הירידה בכמות העבודה בלאס וגאס, היא נאלצה לנסוע לקליפורניה ולקולורדו כדי למצוא פרויקטים נוספים. מבחינתה, המשבר אינו עניין תיאורטי או נתון סטטיסטי - אלא שינוי ישיר בכמות ההופעות וביכולת של אמנים להתפרנס בעיר.
גם בזירה הפוליטית מתחילים להתייחס ללחץ שמרגישים העובדים. סנדרה חאורגי, שמתמודדת לתפקיד סגנית מושל נבדה, אמרה כי המדינה צריכה להשקיע יותר בהחזרת תיירים בינלאומיים ללאס וגאס ובמקביל לסייע לעובדים שמחזיקים את תעשיית הבידור המקומית.
אבל לא בכל חלקי העיר התמונה זהה. דרק סטיבנס, מנכ"ל המלון-קזינו Circa, סיפר כי מבצע שפנה במיוחד לתיירים קנדים והסתיים באוגוסט הביא כ-120 אלף מבקרים מקנדה ל-The D, ל-Circa ול-Golden Gate - זינוק של 80% לעומת השנה הקודמת. מבחינתו, לפחות בחלק מהנכסים ובמבצעים ממוקדים, הביקוש הבינלאומי עדיין חזק.
הפער בין שתי התמונות הוא בדיוק מה שמעסיק כעת את לאס וגאס: מצד אחד, מלונות ומבצעים מסוימים מדווחים על הצלחות ועל זרם מבקרים משמעותי; מצד שני, עובדים שנמצאים מדי ערב במסעדות, בברים ובאולמות אומרים שהם רואים פחות תיירים ויותר ביטולים. השאלה היא האם מדובר בתקופה זמנית ולא אחידה - או בסימן מוקדם ללחץ רחב יותר על כלכלת התיירות של העיר.