
במרכז הסערה עומדת נורה עריקאת, עורכת דין, חוקרת ופעילה פלסטינית־אמריקאית המלמדת באוניברסיטת ראטגרס. עריקאת נעצרה ביום שלישי במרכז הממשלתי של מחוז פאלם ביץ' בווסט פאלם ביץ' והואשמה בעבירת הסגת גבול. לפי דו"ח המעצר, היא התבקשה לעזוב את הבניין במהלך ההפסקה בישיבה, סירבה וטענה כי זכותה החוקתית להישאר במקום במסגרת דיון ציבורי. הרשויות טענו כי לאחר שנאמר לה שאין לה עוד אישור להישאר במבנה והיא המשיכה לסרב להתפנות, נאלצו השוטרים להוציא אותה בכוח.

לפי דו"ח המעצר, הנורה עריקאת התבקשה לעזוב את הבניין במהלך ההפסקה בישיבה, סירבה וטענה כי זכותה החוקתית להישאר במקום במסגרת דיון ציבורי. הרשויות טענו כי לאחר שנאמר לה שאין לה עוד אישור להישאר במבנה והיא המשיכה לסרב להתפנות, נאלצו השוטרים להוציא אותה בכוח.
עריקאת שוחררה בהמשך בערבות. היא טענה לאחר המעצר כי הרשויות דיכאו את חופש הביטוי של המתנגדים להשקעה והשתמשו בכוח כדי למנוע מהם להשמיע את עמדתם. ארגונים ובהם CAIR וה־Internationalist Law Center גינו את המעצר וטענו שמדובר בפגיעה בזכות להשתתף בדיון ציבורי. מנגד, הרשויות במחוז טוענות כי המעצר לא נבע מעמדתה של עריקאת בנושא ישראל, אלא מסירובה לעזוב את המבנה לאחר שניתנה לה הוראה לעשות זאת.
המתח החל עוד לפני המעצר. יותר ממאה איש הגיעו, לפי דיווחים מקומיים וארגוני מחאה, לישיבת התקציב של מועצת הנציבים המחוזית, רבים מהם במטרה להתנגד להמשך ההשקעה באג"ח ישראליות. ראש המחוז, שרה בקסטר, הודיעה בתחילת שלב הערות הציבור כי בשל מספר הדוברים הרב יוגבל כל דובר לדקה אחת במקום שלוש, וכי על ההערות להתייחס לתקציב שנדון באותה ישיבה. היא הבהירה שהשקעת הכספים באג"ח ישראל אינה מופיעה בסדר היום התקציבי ולכן לא תותר התייחסות ממושכת לנושא.
ההחלטה הזאת היא שהציתה את העימות. אחד הדוברים החל למתוח ביקורת על האג"ח וכינה את ההשקעה "מגונה". כאשר ניסה להמשיך, הופסק דבריו והוא התבקש לצאת. העימות החריף כאשר ותיק של חיל האוויר האמריקאי, שלבש מדים והזדהה כתושב ותיק של המחוז, התנגד להמשך ההשקעה באג"ח ישראליות. לאחר שנדרש להתפנות, הנציב ג'ואל פלורס אמר לו שהוא "מבייש את המדים", אמירה שעוררה קריאות מחאה מהקהל.
זמן קצר לאחר מכן הפסיקה המועצה את הישיבה. סגני השריף נכנסו לאולם, כמה מהמשתתפים הוצאו מהמקום והדיון הופסק ליותר מחצי שעה. לדברי המארגנים, חלק מהנוכחים הוצאו גם לאחר שהריעו או מחאו כפיים לדוברים. הרשויות אמרו כי מטרתן הייתה להשיב את הסדר ולאפשר את המשך הישיבה.
מאחורי העימות הפוליטי והמשפטי עומד סכום חריג גם בקנה מידה אמריקאי. בינואר הודיע משרד פקיד בית המשפט ומבקר החשבונות של מחוז פאלם ביץ' כי החזקות המחוז באג"ח ישראליות הגיעו למיליארד דולר, לאחר רכישה נוספת של כ־350 מיליון דולר. בכך חיזק פאלם ביץ' את מעמדו כמשקיע המוניציפלי הגדול ביותר באג"ח ישראל בעולם.
ההשקעה גדלה במהירות בשנים האחרונות. כאשר מנהל המחוז הנוכחי, ג'ו אברוצו, נכנס לתפקידו הקודם כמבקר וכפקיד בית המשפט ב־2021, היקף האג"ח הישראליות בתיק המחוז עמד על מיליוני דולרים בודדים. במהלך כהונתו הוא הרחיב את ההשקעה למאות מיליונים, ובאתר הרשמי של המחוז נכתב כי בתקופתו הגיע פאלם ביץ' לשיא עולמי של 745 מיליון דולר באג"ח ישראליות. ההיקף חצה השנה את רף מיליארד הדולר.
בכירי המחוז מציגים את ההשקעה בראש ובראשונה כמהלך פיננסי. מייק קרוסו, מבקר החשבונות הנוכחי, אמר בתחילת השנה כי הרכישה האחרונה צפויה להניב למחוז כ־47 מיליון דולר בריבית בתוך שלוש שנים. לדבריו, מטרות ניהול התיק הן שמירה על כספי הציבור, הבטחת נזילות והשגת תשואה תחרותית – ולא קידום עמדה פוליטית. גם החוק בפלורידה מחייב החלטות השקעה של רשויות מקומיות להתבסס על שיקולים כספיים ולא על קידום אינטרס חברתי, פוליטי או אידיאולוגי.
מבקרי ההשקעה טוענים בדיוק את ההפך. לטענתם, הריכוז הגבוה של כספי ציבור בניירות ערך של מדינה אחת חושף את המחוז לסיכון מיותר, והם מאשימים את מקבלי ההחלטות בכך שהשיקולים שלהם אינם כלכליים בלבד. חלק מהמתנגדים קושרים את רכישת האג"ח ישירות למלחמה בעזה וטוענים שהכסף מסייע בפועל למימון פעולות ממשלת ישראל. אנשי המחוז דוחים את הטענות הללו ומדגישים כי מדובר באג"ח ממשלתיות נושאות ריבית ולא בתרומה או במענק לישראל.
הוויכוח כבר הגיע בעבר לבית המשפט. שלושה תושבים פלסטינים־אמריקאים במחוז הגישו תביעה נגד ההשקעות וטענו בין היתר כי הן אינן משרתות את האינטרסים הפיננסיים של משלמי המסים. ביולי דחה שופט בפאלם ביץ' את התביעה וקבע כי לתובעים אין בסיס משפטי מספיק לתביעת משלם מסים וכי הקשר שהם ביקשו ליצור בין רכישת האג"ח לבין פגיעה בקרובי משפחותיהם בעזה הוא ספקולטיבי מבחינה משפטית. עורכי דינם הודיעו לאחר ההחלטה שהם שוקלים ערעור.
גם בתוך מערכת קבלת ההחלטות של המחוז האג"ח הפכו לסוגיה משמעותית. בפברואר השנה דנה ועדת מדיניות ההשקעות בשאלה מה יהיה שיעור האג"ח הישראליות המרבי בתיק. לפי פרוטוקול רשמי, כ־113.5 מיליון דולר באג"ח עמדו אז להגיע לפדיון, והוועדה דנה באפשרות לשנות זמנית את מגבלת ההחזקה כדי לאפשר השקעה מחדש של הכסף. אחד מחברי הוועדה אף נמנע מדיון ומהצבעה בנושא בשל קשריו עם ארגון Israel Bonds.
דו"ח כספי רשמי של המחוז מלמד עד כמה גדול משקל ההשקעה. בסוף שנת הכספים 2025 הסתכם תיק ההשקעות של פאלם ביץ' בכ־4.6 מיליארד דולר, כאשר אג"ח ישראליות היוו אז כ־16% מהתיק. באותה שנה הכניס כלל תיק ההשקעות יותר מ־222 מיליון דולר למחוז, נתון שבו משתמשים בכירי המחוז כדי לטעון שהאסטרטגיה מפחיתה את התלות בהכנסות ממסים.
האירוע השבוע חשף עד כמה הסוגיה הפיננסית הפכה גם למוקד של מאבק ציבורי. מבחינת המתנגדים, העובדה שכספי ציבור של מחוז אמריקאי מושקעים בהיקף כה גדול באג"ח ישראליות מחייבת דיון פתוח. מבחינת הנהלת המחוז, יש להפריד בין דיון על התקציב לבין דיון על מדיניות השקעות ולשמור על כללי הישיבה גם כאשר הנושא טעון במיוחד.
בסופו של הערב אושר המשך הדיון בתקציב, אבל התמונות שנשארו ממנו היו של סגני שריף מוציאים משתתפים מאולם ציבורי ושל עורכת דין מוכרת מובלת החוצה באזיקים. מחלוקת שהתחילה בשאלה כיצד להשקיע כספי ציבור הפכה בתוך דקות לעימות על ישראל, חופש הביטוי, סמכותם של נבחרי ציבור והגבול שבין מחאה להפרעה לישיבה רשמית.
ופאלם ביץ', שהפך בשנים האחרונות למשקיע המקומי הגדול ביותר באג"ח ישראליות, מגלה עכשיו שהמיליארד הזה אינו רק שורה בתיק ההשקעות – אלא גם מוקד של ויכוח ציבורי שלא צפוי להיעלם בקרוב