עשרים וחמש שנה אחרי 11 בספטמבר, הסוד הנורא יוצא לאור: בניו יורק ידעו שהאוויר רעיל ומסוכן

רבע מאה אחרי שהמגדלים נפלו, ניו יורק פותחת סוף־סוף ארכיון שרבים מנפגעי 11 בספטמבר חיכו לו במשך שנים. עיריית ניו יורק פרסמה יותר מ־170 אלף עמודים של מסמכים, בדיקות, תכתובות ודו"חות הנוגעים לאיכות האוויר, לרעלים ולתגובה העירונית לאחר קריסת מרכז הסחר העולמי. בין החומרים נמצאים גם מסמכים שהיו קבורים במשך שנים ב־68 ארגזים — ואותרו רק ב־2025, אחרי בקשות חוזרות לפי חוק חופש המידע.

המסמכים אינם מוכיחים שכל גורם בעיר ידע כל פרט בזמן אמת, אבל הם מחזקים בצורה דרמטית את הטענה שהנהגת העיר הייתה מודעת מוקדם מאוד לכך שהאוויר סביב גראונד זירו רחוק מלהיות נקי. בדיקות מצאו אסבסט וחומרים מסוכנים במקומות רבים, ובמזכר פנימי מאוקטובר 2001 — שנודע כ"מזכר הרדינג" — הוזהרו בכירי העיר מפני עשרות אלפי תביעות אפשריות מצד אנשים שנחשפו לענן הרעיל.

וזה בדיוק מה שהופך את החשיפה למטלטלת כל כך. בשבועות שלאחר הפיגועים קיבלו תושבי מנהטן התחתית, עובדים ואנשי הצלה מסרים מרגיעים שלפיהם האוויר בטוח. שנים אחר כך הודתה כריסטין טוד ויטמן, שעמדה אז בראש הסוכנות הפדרלית להגנת הסביבה, שההצהרות המרגיעות היו שגויות. כעת, כשהמסמכים הפנימיים נחשפים, מתחדדת השאלה הקשה: כמה ידעו הרשויות — וכמה הן סיפרו לציבור.

המסמכים אינם מוכיחים שכל גורם בעיר ידע כל פרט בזמן אמת, אבל הם מחזקים בצורה דרמטית את הטענה שהנהגת העיר הייתה מודעת מוקדם מאוד לכך שהאוויר סביב גראונד זירו רחוק מלהיות נקי. בדיקות מצאו אסבסט וחומרים מסוכנים במקומות רבים, ובמזכר פנימי מאוקטובר 2001 — שנודע כ"מזכר הרדינג" — הוזהרו בכירי העיר מפני עשרות אלפי תביעות אפשריות מצד אנשים שנחשפו לענן הרעיל.

מאחורי הוויכוח על מסמכים מסתתר מחיר אנושי שכבר אי אפשר לכנות "תוצאה מאוחרת". יותר מ־150 אלף מגיבים ראשונים, עובדים, תושבים ותלמידים כבר נרשמו לתוכנית הבריאות של מרכז הסחר העולמי. נכון לסוף יוני, יותר מ־9,000 אנשים שנכללו בתוכנית כבר מתו, אם כי הרשויות מדגישות שלא ניתן לקבוע שכל אחד מהמוות נגרם ישירות מחשיפה הקשורה ל־11 בספטמבר.

בקרב אנשי מכבי האש של ניו יורק לבדם, יותר מ־10,000 חברים אובחנו לפחות במצב בריאותי גופני אחד שהוכר כקשור ל־11 בספטמבר. הדו"ח העירוני החדש מתאר עשרות שנים של מחלות נשימתיות, סרטן ופגיעות נפשיות בקרב מי שרצו לתוך האבק בזמן שאחרים ברחו ממנו.

ראש העיר זוהראן ממדאני הפך את פרסום החומרים לאחד המהלכים הבולטים של כהונתו. תקציב העיר לשנת הכספים 2027 כולל 34 מיליון דולר להקמת פורטל ציבורי שבו ירוכזו המסמכים, והעיר הגיעה להסדר משפטי עם ארגון 9/11 הלת' ווטש, שנאבק במשך שנים לקבלת החומרים. מנכ"ל הארגון, בנג'מין שבאט, שיבח את ממדאני כראש העיר שבפעם הראשונה אחרי 25 שנה החל לענות על השאלה: מה העיר ידעה על הענן הרעיל — ומתי ידעה זאת.

אבל דווקא האיש שמוציא כעת את המסמכים לאור עומד במרכזה של סערה אחרת לגמרי סביב 11 בספטמבר. עצומה הקוראת למנוע מממדאני להשתתף בטקס הזיכרון חצתה את רף 100 אלף החתימות, ואל הדרישה הצטרפו בין היתר ראש העיר לשעבר רודי ג'וליאני והמושל לשעבר ג'ורג' פטאקי.

ממדאני, ראש העיר המוסלמי הראשון של ניו יורק, הבהיר שאין לו שום כוונה להיעדר. הוא אמר כי יגיע לטקס ויתמקד במשפחות הקורבנות ובאנשי ההצלה, ואף חתם על צו המגדיר את 11 בספטמבר כיום קבוע של זיכרון ושירות בעיר.

ג'וליאני תקף אותו בחריפות ואף השתמש בהתבטאויות שקשרו בין דתו המוסלמית לבין מבצעי הפיגועים — אמירות שעוררו ביקורת חריפה. ממדאני נמנע מעימות ישיר והמשיך להתעקש כי מקומו, כראש העיר המכהן, הוא בטקס.

וכך, דווקא לקראת יום השנה ה־25, ניו יורק מוצאת את עצמה מול שני פצעים פתוחים מאותו יום: אחד רפואי ואחד פוליטי. הראשון שואל מדוע לקח 25 שנה לחשוף את המסמכים על האוויר הרעיל; השני שואל מי רשאי לעמוד בגראונד זירו ולהתאבל בשם העיר.

אבל מתחת לכל המחלוקות נשארת העובדה הקשה ביותר: כמעט שלושת אלפים בני אדם נרצחו ב־11 בספטמבר 2001 — ורבע מאה אחר כך, עוד עשרות אלפים ממשיכים לחיות עם המחלות שהותיר אחריו ענן האבק.

הבניינים קרסו ביום אחד. האמת על מה שהיה באוויר — לקחה 25 שנה להגיע לאור.