
ביום שישי הגיע המשפט לנקודת רתיחה — ואז פשוט קרס.
לא הרשעה. לא זיכוי. אחרי שבעה ימים של דיונים, יותר מ־38 שעות בחדר המושבעים ושוב ושוב הודעות לבית המשפט כי הם אינם מצליחים להגיע להחלטה פה אחד, הודיע חבר המושבעים כי הגיע למבוי סתום מוחלט. השופט ויליאם סאליבן הכריז על משפט בטל. אחד המשפטים הפליליים המטלטלים ביותר שהתנהלו בארצות הברית בשנים האחרונות הסתיים בלי תשובה.
אבל מאחורי ההכרזה היבשה הסתתרה דרמה חריגה אפילו במונחים של תיק כזה. לפי הודעה שהעביר ראש חבר המושבעים לבית המשפט, הפיצול היה 11 מול 1. סנגורה של קלנסי, קווין רדינגטון, טען לאחר מכן כי אותו מושבע יחיד מנע למעשה זיכוי וכי יתר המושבעים היו מוכנים לקבוע שקלנסי אינה אחראית פלילית למעשיה. ההגנה אף ניסתה ברגע האחרון להביא לפסילתו של המושבע הבודד בטענה שאינו מציית להוראות בית המשפט, ופנתה בדחיפות לבית המשפט העליון של מסצ'וסטס. הבקשה נדחתה.
כך הסתיים המשפט לא בפסק דין, אלא בהתנגשות מוחלטת בין שתי גרסאות כמעט בלתי ניתנות לגישור.

אבל מאחורי ההכרזה היבשה הסתתרה דרמה חריגה אפילו במונחים של תיק כזה. לפי הודעה שהעביר ראש חבר המושבעים לבית המשפט, הפיצול היה 11 מול 1. סנגורה של קלנסי, קווין רדינגטון, טען לאחר מכן כי אותו מושבע יחיד מנע למעשה זיכוי וכי יתר המושבעים היו מוכנים לקבוע שקלנסי אינה אחראית פלילית למעשיה. ההגנה אף ניסתה ברגע האחרון להביא לפסילתו של המושבע הבודד בטענה שאינו מציית להוראות בית המשפט, ופנתה בדחיפות לבית המשפט העליון של מסצ'וסטס. הבקשה נדחתה.
קלנסי, כיום בת 36 ואחות לשעבר במחלקת יולדות, חנקה ב־24 בינואר 2023 את שלושת ילדיה בבית המשפחה: קורה בת החמש, דוסון בן השלוש וקאלן בן שמונה החודשים. לפי הראיות שהוצגו במשפט, הילדים נחנקו באמצעות רצועות אימון. לאחר מכן ניסתה קלנסי לשים קץ לחייה בקפיצה מחלון הקומה השנייה. היא שרדה, אך נותרה משותקת בפלג גופה התחתון.
גם במהלך המשפט לא ניסתה ההגנה לטעון שקלנסי אינה זו שהרגה את ילדיה. הקרב המשפטי כולו נסב סביב מצבה הנפשי באותם רגעים.
התביעה הציגה תמונה קודרת אך מחושבת. לטענתה, קלנסי ידעה מה היא עושה, יצרה במכוון הזדמנות להישאר לבדה עם הילדים ושלחה את בעלה, פטריק קלנסי, מחוץ לבית. התובעים הצביעו בין היתר על פעילות בטלפון הנייד שלה ועל התנהגות שלטענתם הראתה תכנון ושליטה. מבחינתם, מצוקה נפשית אינה מבטלת אחריות פלילית, והעובדה שקלנסי סבלה מבעיות נפשיות אינה מוכיחה שלא הבינה את משמעות מעשיה.
ההגנה סיפרה סיפור אחר לחלוטין: אישה שניסתה שוב ושוב לקבל עזרה, קיבלה שורה ארוכה של תרופות פסיכיאטריות, הידרדרה נפשית ולבסוף שקעה בפסיכוזה קשה שלאחר לידה. עורכי דינה טענו כי קלנסי הייתה מנותקת מהמציאות וכי בזמן שהרגה את ילדיה לא הייתה מסוגלת לשאת באחריות פלילית למעשיה.
המילים "פסיכוזה שלאחר לידה" הפכו במהלך המשפט כמעט לנאשמת נוספת באולם. מומחים פסיכיאטריים, רופאים ובני משפחה נדרשו לפרק בפני המושבעים את החודשים שקדמו ללילה הנורא ולנסות להשיב על שאלה שכמעט אי אפשר לענות עליה בדיעבד: מה התרחש בתוך ראשה של האם בזמן שחנקה, בזה אחר זה, את שלושת ילדיה.
המשפט הציף מחדש בארצות הברית דיון רחב וכואב על בריאות הנפש של נשים לאחר לידה ועל השאלה היכן עובר הגבול בין מחלה נפשית קשה לבין אחריות פלילית. המקרה משך תשומת לב ארצית ובינלאומית, הפגנות תמיכה נערכו מחוץ לבית המשפט, והדיון הגיע אפילו לזירה הפוליטית.
אלא שבסופו של דבר, אחרי שבועות של עדויות, התמונות, ההקלטות, המומחים והתיאורים הקשים, הכול התנקז לחדר סגור שבו ישבו 12 בני אדם ונדרשו לענות על שאלה אחת.
והם לא הצליחו.
השופט שלח אותם שוב ושוב לחדר הדיונים. בשלב מסוים הוא אף נתן להם הוראה מיוחדת הנהוגה במסצ'וסטס כאשר חבר מושבעים מודיע שהגיע למבוי סתום, וקרא להם לבחון מחדש את עמדותיהם, להקשיב זה לזה ולעשות כל מאמץ סביר להגיע להחלטה — בלי שאיש מהם יוותר על אמונתו הכנה. זה לא עזר.
ביום השביעי כבר היה ברור שהפער אינו נסגר.
ההכרזה על משפט בטל אינה מנקה את קלנסי מהאישומים. מבחינה משפטית, התיק למעשה חוזר לנקודה שבה עמד לפני תחילת המשפט. שלושת אישומי הרצח מדרגה ראשונה עדיין תלויים ועומדים, והתביעה רשאית להעמיד אותה לדין פעם נוספת. אם תורשע ברצח מדרגה ראשונה, היא עלולה להישלח למאסר עולם ללא אפשרות לשחרור מוקדם. אם בסופו של דבר ייקבע שאינה אשמה בשל אי־אחריות פלילית, היא עשויה להיות מאושפזת במוסד פסיכיאטרי של המדינה.
הדיון הבא בתיק נקבע ל־29 בספטמבר. עד אז יצטרכו התובעים להחליט אם הם מוכנים לפתוח מחדש את הפצע, להביא שוב את העדים, להציג שוב את הפרטים הקשים ולהעמיד את קלנסי בפני חבר מושבעים חדש. אפשרויות אחרות, ובהן הסדר טיעון, עשויות אף הן לעלות לדיון, אם כי בשלב זה לא התקבלה החלטה סופית.
מעל הכול מרחפת גם דמותו של פטריק קלנסי, אביהם של קורה, דוסון וקאלן — האיש שיצא באותו ערב מהבית וחזר אל הזירה ששינתה את חייו. במהלך המשפט הוא נאלץ פעם נוספת להתמודד בפומבי עם הלילה שבו איבד את שלושת ילדיו, וכעת קיימת אפשרות ממשית שיעשה זאת שוב במשפט נוסף.
וזו אולי התמונה הקשה ביותר שהותיר אחריו המשפט.
שלושה ילדים מתים. אם שמודה שהרגה אותם אך טוענת שלא הייתה אחראית למעשיה. אב שאיבד את כל ילדיו. שישה שבועות של משפט. שבעה ימים של דיונים. 12 מושבעים.
ובסוף — 11 מול אחד.
אחרי כל העדויות, כל המומחים וכל הפרטים המצמררים, אמריקה עדיין נשארה בדיוק עם אותה שאלה שבה התחיל התיק: האם לינדזי קלנסי היא רוצחת של שלושת ילדיה — או אם חולה שנפלה אל תהום פסיכוטית ולא ידעה עוד מה היא עושה.
לעת עתה, אפילו בית המשפט לא הצליח להכריע.