שלושים שנה אחרי הרצח של טופאק: הפה של "קפי די" שלח אותו לכלא

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

דייויס עמד לצד סנגורו בשעה שהוקרא פסק הדין ושמר על ארשת פנים כמעט קפואה. באולם, לעומת זאת, הרגשות התפרצו. אחותו של טופאק, סקיווה "סט" שאקור, פרצה בבכי, בעוד בנו של דייויס כיסה את פניו בידו. שלושה עשורים של שמועות, תיאוריות קונספירציה, חקירות שלא הבשילו לכתב אישום ורשימה ארוכה של חשודים הסתיימו בתוך דקות ספורות בהכרזה אחת: אשם.

חבר המושבעים נזקק לפחות משלוש שעות כדי להגיע להכרעה בתום משפט שנמשך כמה שבועות וכלל תשעה ימי עדויות. זו ההרשעה הפלילית הראשונה אי פעם ברצח שאקור.

התביעה לא טענה שדייויס הוא האיש שלחץ על ההדק. לטענתה, הוא היה מסוכן לא פחות: בכיר בכנופיית סאות' סייד קומפטון קריפס, האיש שסיפק את האקדח והוביל את החבורה שיצאה לחפש את שאקור ואת מריון "שוג נייט", מייסד חברת התקליטים דת' רואו. התובע הראשי בינו פלאל אמר למושבעים כי לאחר עימות אלים שהתרחש מוקדם יותר באותו ערב, דייויס השיג נשק ו"יצא לצוד" את טופאק ונייט. על פי חוק נבדה, אדם המסייע, מתכנן או מורה על ביצוע רצח יכול לשאת באחריות פלילית מלאה גם אם לא ירה בעצמו.

הרקע לירי החל שעות קודם לכן, ב־7 בספטמבר 1996, לאחר קרב האיגרוף בין מייק טייסון לברוס סלדון במלון אם־ג'י־אם גרנד. מצלמות אבטחה תיעדו את שאקור ואנשיו תוקפים את אורלנדו "בייבי ליין" אנדרסון, אחיינו של דייויס ומי שהיה מזוהה עם הסאות' סייד קומפטון קריפס. התביעה טענה כי התקיפה הציתה מסע נקמה. מאוחר יותר באותו לילה נסעו שאקור ונייט בב־מ־וו סמוך לסטריפ של לאס וגאס, כאשר קאדילק לבנה נעצרה לצדם ברמזור. מתוך המכונית נפתחה אש. נייט נפצע ושרד; שאקור נפגע מכמה קליעים ומת מפצעיו שישה ימים לאחר מכן, בגיל 25 בלבד.

אלא שהפרט החריג ביותר בתיק הוא שהאיש שנשלח בסופו של דבר לכלא סייע במידה רבה לבנות נגד עצמו את התיק. במשך שנים העניק דייויס ריאיונות, השתתף בהפקות תיעודיות וכתב ספר זיכרונות בשם "אגדת הרחוב מקומפטון", שפורסם ב־2019. שוב ושוב הוא מיקם את עצמו בתוך הקאדילק הלבנה שממנה נורתה האש ואף סיפר כי העביר את האקדח לנוסעים שישבו מאחוריו. זהותו המדויקת של היורה נותרה שנויה במחלוקת, אף שאנדרסון הוזכר במשך שנים כחשוד מרכזי.

שורשי ההודאות הללו הגיעו עוד קודם לכן. דייויס מסר לחוקרים גרסה מפורטת במסגרת הסכם שאפשר לו לדבר בתנאים משפטיים מוגנים, ולאחר מכן חזר בפומבי על חלקים מרכזיים מאותה גרסה. התביעה טענה כי בכך הפכו דבריו שלו לראיה מרכזית נגדו. לא טביעת אצבע חדשה, לא נשק שנמצא אחרי שלושים שנה ולא עד מסתורי שהופיע לפתע — אלא הסיפור שדייויס עצמו לא הפסיק לספר.

לצפייה: https://www.facebook.com/reel/1690277136437051

בסיכומי התביעה הפך הספר לאחד הרגעים הדרמטיים במשפט. פלאל החזיק אותו לעיני המושבעים והזכיר כי דייויס אף עודד אנשים לקנות אותו כדי לשמוע את "האמת האמיתית". לדבריו, גרסאותיו של דייויס השתנו בפרטים לאורך השנים, אבל נקודה אחת כמעט לא השתנתה: הוא הציב את עצמו פעם אחר פעם בתוך המכונית שממנה נורתה האש. "העובדות המרכזיות נשארו", אמר התובע.

ההגנה ניסתה להפוך את אותה התרברבות לטיעון הפוך לחלוטין. הסנגור מייקל סנפט טען כי מרשו ניפח, המציא ועיוות סיפורים כדי לזכות בכסף, פרסום ותשומת לב, וכי הרשויות לא הצליחו להציג ראיות עצמאיות שיוכיחו שהוא אכן היה בלאס וגאס בזמן הרצח. הוא הצביע על היעדר צילומי אבטחה, רישומי טלפון וראיות פיזיות אחרות שיכלו למקם את דייויס בתוך הקאדילק. "אין להם שום דבר בתיק הזה שמוכיח שהאיש הזה היה בלאס וגאס ב־7 בספטמבר 1996", אמר למושבעים.

אבל מבחינת חבר המושבעים, המילים שהשמיע דייויס בעצמו במשך שנים היו חזקות מספיק. התביעה הדגישה גם את היריבות האלימה בין הסאות' סייד קומפטון קריפס לבין מוב פירו, הכנופיה שעמה היו מזוהים חלק מאנשי דת' רואו, ואת העימות עם אנדרסון שעות לפני הירי. לטענתה, החבורה לא פעלה מתוך דחף רגעי: היא חיפשה את שאקור, איתרה אותו בכביש ורק אז ביצעה פניית פרסה והתקרבה למכוניתו. "זו תוכנית, לא דחף", אמר פלאל.

דייויס הוא היחיד שעדיין בחיים מבין ארבעת האנשים שלטענת התביעה נסעו בקאדילק באותו לילה. אנדרסון נהרג בירי שלא היה קשור לפרשה ב־1998 ומעולם לא הועמד לדין בגין רצח שאקור. במשך השנים נקשרו לפרשה גם שמות מפורסמים נוספים מעולם ההיפ־הופ, ובהם שון "דידי" קומבס, שנגדו הועלו בעבר טענות בדבר הצעת פרס כספי לחיסול — טענות שהוא הכחיש ושבגינן לא הואשם.

השופטת קרלי קירני הותירה את דייויס במעצר לקראת גזר הדין, שנקבע ל־13 באוקטובר. הוא צפוי לעונש שעלול להגיע למאסר עולם והודיע כי בכוונתו לערער. לאחר פסק הדין הודיעה התביעה כי המדינה תוותר על רכיב החמרת הענישה הקשור לכנופיה בשל קשיים לוגיסטיים הנוגעים לעדים.

כמעט שלושים שנה לאחר שהקאדילק הלבנה נעצרה לצד מכוניתו של טופאק, התעלומה שהפכה למיתולוגיה של עולם ההיפ־הופ קיבלה סוף משפטי ראשון. האיש שלא חדל לדבר על הלילה ההוא גילה לבסוף שהמילים שסיפקו לו במשך שנים פרסום, ריאיונות וכותרות הן גם אלה שסייעו לשלוח אותו אל מאחורי הסורגים.