לא רבים, לא מדברים: כך נראית "פרידה שקטה" בנישואים

המונח "התפטרות שקטה", שמוכר בעיקר מעולם העבודה, הגיע גם למערכות יחסים כ"פרידה שקטה". אלא שבנישואים לא מדובר בהכרח בעזיבת הבית או בהחלטה להתגרש, אלא במצב שבו אחד מבני הזוג נשאר בקשר - אבל מפסיק בהדרגה להשקיע בו רגשית, לתקשר ולהתקרב.

מבחוץ הכול עשוי להיראות רגיל: בני הזוג ממשיכים לנהל את הבית, לטפל בילדים ולמלא את המטלות היומיומיות. בפועל, אחד מהם כבר אינו מעורב רגשית ולעיתים גם מתרחק מבחינה פיזית. המושג צבר לאחרונה תאוצה ברשתות החברתיות, שם אנשים מתארים כיצד נשארו נשואים אף שכבר הרגישו מנותקים לחלוטין מבני זוגם.

לדברי ליסה ברוקס קיפט, מטפלת זוגית ומשפחתית מקליפורניה, דווקא היעדר מוחלט של ריבים יכול להיות אחד מסימני האזהרה. "זה מיתוס שאם בני זוג לא מתווכחים, היחסים שלהם בהכרח בריאים", הסבירה. לדבריה, אנשים שנמנעים מעימותים נוטים לעיתים להסתיר את רגשותיהם במקום לדבר עליהם - והריחוק מצטבר עם הזמן.

סימנים נוספים כוללים ירידה בשיחות הפתוחות, ויכוחים שנותרים ללא פתרון, חוסר סבלנות הולך וגובר ונטייה לפרש כל פעולה של בן הזוג בצורה שלילית. כאשר המצב נמשך, בני הזוג עלולים להתחיל לחיות זה לצד זה כמעט בלי קשר אמיתי - כמו שני אנשים שמנהלים חיים מקבילים תחת אותה קורת גג.

גם הדרך שבה אדם רגיל להתמודד עם קרבה וקושי עשויה להשפיע. מי שנוטה להסתגר ולהסתמך בעיקר על עצמו יכול להישאר במערכת יחסים מנותקת במשך זמן רב, בעוד שאנשים שמאמינים יותר ביכולת לפתור בעיות עשויים לנסות לשקם את הקשר מוקדם יותר. קיפט ציינה כי לאחר ניסיונות חוזרים שלא הצליחו לספק צורך רגשי, חלק מבני הזוג פשוט מאבדים תקווה ומפסיקים לנסות.

שיקום הקשר אפשרי רק כאשר שני בני הזוג מוכנים לחזור ולהשקיע בו. אם אחד מהם כבר התנתק לחלוטין, יהיה קשה מאוד לפתוח מחדש את הדלת לשינוי. קיפט ממליצה להתחיל בשיחה רגועה ובטוחה שמבהירה כי הקשר עדיין חשוב, למשל: "אני יודע שלא תמיד זה נראה כך, אבל את והנישואים שלנו חשובים לי מאוד. נוכל למצוא זמן לשבת ולדבר?"