אל ניניו בדרך לשיא היסטורי: החורף של אמריקה עומד להשתנות

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

המרכז לחיזוי אקלים של מינהל האוקיינוסים והאטמוספרה הלאומי קובע כי אל ניניו ממשיך להתחזק, וכי קיים סיכוי של יותר מ־90% שהאירוע יהפוך ל"חזק מאוד" במהלך הסתיו והחורף של 2026–2027. אבל הנתון הדרמטי עוד יותר הוא זה: בעונת אוקטובר–דצמבר קיים סיכוי של 69% שהאירוע יגיע לעוצמה שלא נמדדה באף אל ניניו מאז החלו הרישומים המודרניים ב־1950.

במונחים מקצועיים, המשמעות היא אפשרות שמדד הטמפרטורה היחסי של האוקיינוס יגיע ל־2.5 מעלות צלזיוס או יותר מעל הרמה הרגילה במשך שלושה חודשים. מבחינת NOAA, זה כבר נכנס לטריטוריה היסטורית.

בחלקים נרחבים מהחוף המזרחי צפויה נטייה למשקעים מעל הממוצע החל מסוף הסתיו ולתוך החורף. במקביל, בצפון המדינה — מהצפון־מערב דרך המדינות הצפוניות ועד צפון־מזרח ארצות הברית — NOAA צופה סיכוי מוגבר לטמפרטורות מעל הממוצע. באזורי הצפון הסיכוי לחורף חם מהרגיל עולה בחלק מהמקומות על 50%.

אל ניניו מתרחש כאשר חלקים נרחבים של מרכז ומזרח האוקיינוס השקט המשווני מתחממים בצורה חריגה. השינוי הזה אולי מתרחש אלפי קילומטרים מחופי ארצות הברית, אבל הוא מסוגל לשנות את זרימת האוויר מעל יבשת שלמה, להסיט את נתיבי הסופות ולהשפיע על טמפרטורות וכמויות משקעים במשך חודשים.

הנתונים שנמדדו בקיץ כבר מצביעים על התחזקות מהירה. בתחזית שפורסמה באוגוסט דיווח NOAA כי חריגות טמפרטורת פני הים במזרח האוקיינוס השקט המשווני עברו שלוש מעלות צלזיוס. במדד ניניו 3.4, המשמש אחד המדדים המרכזיים להערכת עוצמת התופעה, נמדדה חריגה שבועית של 1.8 מעלות. מתחת לפני הים נמדדו באזורים מסוימים חריגות של עד עשר מעלות צלזיוס.

גם המודלים הניסיוניים של המעבדה לדינמיקה של נוזלים גאופיזיים של NOAA מחזקים את התמונה. כל 30 הרצות המודל שלה בתחילת אוגוסט הצביעו על אל ניניו שימשיך להתחזק במהלך הסתיו ויתחרה בעוצמת האירועים החזקים ביותר שתועדו אי פעם.

המשמעות עבור ארצות הברית מתחילה להתבהר.

בקליפורניה, התחזית נעשית מעניינת במיוחד ככל שמתקרבים לחורף. NOAA מעריך שהשפעת אל ניניו על דפוסי המשקעים תתחזק ככל שהעונה תתקדם. בין דצמבר למרץ עולה הסיכוי למשקעים מעל הממוצע לאורך חלקים גדולים של החוף הקליפורני, ובאזורים מסוימים הסיכוי לכך עולה על 50%.

יש לכך תקדימים מרשימים. שני אירועי אל ניניו חזקים במזרח האוקיינוס השקט — בשנים 1997–1998 וב־2023–2024 — הביאו לחלקים מקליפורניה פברוארים מהגשומים ביותר שנמדדו במאה השנים האחרונות. לכן החזאים נותנים משקל רב במיוחד לאפשרות של חורף רטוב גם הפעם.

אבל "רטוב" אינו בהכרח "טוב". אחרי קיץ וסתיו של שריפות, כמויות גשם גדולות בפרקי זמן קצרים עלולות להפוך אזורים שרופים למועדים לשיטפונות בזק ולמפולות בוץ. במקביל, משקעים רבים יכולים למלא מאגרים ולהגדיל את כיסוי השלג בהרים — אם הטמפרטורות יהיו נמוכות מספיק.

גם בדרום ארצות הברית מתפתחת חתימה אופיינית לאל ניניו. התחזיות מצביעות על סיכוי מוגבר למשקעים מעל הממוצע במדינות הדרום, בחלקים מהדרום־מזרח ובמישורים הדרומיים. ככל שמתקדמים לתוך החורף, האות הזה מתחזק.

במזרח ארצות הברית התמונה מורכבת יותר. בחלקים נרחבים מהחוף המזרחי צפויה נטייה למשקעים מעל הממוצע החל מסוף הסתיו ולתוך החורף. במקביל, בצפון המדינה — מהצפון־מערב דרך המדינות הצפוניות ועד צפון־מזרח ארצות הברית — NOAA צופה סיכוי מוגבר לטמפרטורות מעל הממוצע. באזורי הצפון הסיכוי לחורף חם מהרגיל עולה בחלק מהמקומות על 50%.

וזה בדיוק המקום שבו צריך להיזהר מהכותרת "חורף בלי שלג". תחזית עונתית אינה מסוגלת לומר כמה סופות שלג יקבלו ניו יורק, בוסטון או פילדלפיה. היא רק מצביעה על נטייה כללית לחורף חם יותר בצפון ועל דפוסי משקעים מסוימים. סערה אחת יכולה עדיין להביא שלג כבד מאוד גם בתוך עונה חמה מהממוצע.

גם התחזית עצמה אינה הבטחה. NOAA מדגיש כי אפילו אל ניניו בעוצמה קיצונית אינו מבטיח שכל ההשפעות ההיסטוריות של התופעה יחזרו בדיוק באותם המקומות. מיקומם המדויק של המים החמים, התנהגות זרמי הסילון ומערכות אטמוספריות אחרות יכולים לשנות את התוצאה בפועל.

אבל ככל שעובר הקיץ, האות הולך ומתחזק. אל ניניו כבר כאן, הוא ממשיך לצבור עוצמה, והתרחיש של אירוע היסטורי כבר אינו אפשרות שולית אלא אחת האפשרויות המרכזיות בתחזית הרשמית.

אם התחזית תתממש, חורף 2026–2027 לא ייזכר רק בגלל כמה גשם ירד בלוס אנג'לס או כמה שלג נערם בניו יורק. הוא עשוי להיזכר כחורף שבו האוקיינוס השקט ייצר את אל ניניו החזק ביותר שנמדד בעידן המודרני.