
כך הפך אחד מיחסי הסחר העמוקים והיציבים בעולם למלחמת מכסים גלויה בין שתי מדינות שחולקות גבול באורך אלפי קילומטרים, שרשראות אספקה משולבות ותעשיות שחלקן כמעט אינן מסוגלות לפעול זו בלי זו.
ראש ממשלת קנדה מארק קרני הודיע לאחר כישלון השיחות כי הורה לצוות הקנדי לשוב לאוטווה וכי ארצו תשיב לצעדים האמריקאיים "דולר מול דולר". לדבריו, דרישות חדשות שהציגה וושינגטון בשלב האחרון של השיחות הפכו את ההסכם לבלתי מתקבל על הדעת והטילו ספק ביכולת להגיע בעתיד להבנות יציבות עם ממשל טראמפ.
המכס החדש פוגע בכ־5% מכלל היצוא הקנדי לארצות הברית, שיעור שנשמע מוגבל אך כולל רשימה ארוכה ומגוונת של מוצרים. בין היתר יושפעו מוצרי חלב, יין ומשקאות אלכוהוליים, רהיטים, מלט, מוצרי עץ, ציוד ספורט ומקלות הוקי. אפילו מוצרים יומיומיים כמו מדחומי לשון נמצאים ברשימות המכס.

המכס החדש פוגע בכ־5% מכלל היצוא הקנדי לארצות הברית, שיעור שנשמע מוגבל אך כולל רשימה ארוכה ומגוונת של מוצרים. בין היתר יושפעו מוצרי חלב, יין ומשקאות אלכוהוליים, רהיטים, מלט, מוצרי עץ, ציוד ספורט ומקלות הוקי. אפילו מוצרים יומיומיים כמו מדחומי לשון נמצאים ברשימות המכס.
המשמעות לצרכן האמריקאי עלולה להיות מיידית. המכס נגבה מן היבואן בארצות הברית, ולא מן היצרן הקנדי, ולכן חברות אמריקאיות שנאלצות לשלם 50% נוספים על מוצר מיובא עשויות לגלגל חלק משמעותי מן העלות לקמעונאים וללקוחות. בענפים שבהם קשה למצוא תחליף מקומי מהיר, ההתייקרות עלולה להופיע בתוך זמן קצר במדפים, בפרויקטי בנייה ובחשבונות של עסקים קטנים.
הממשל האמריקאי מציג תמונה אחרת. מבחינת טראמפ, המכסים הם תגובה למדיניות קנדית שלדבריו מפלה יצרנים אמריקאים. בין הנושאים המרכזיים שעליהם התנהל הוויכוח נמצאים שיטת מכסות החלב הקנדית, הגבלות של פרובינציות על מכירת משקאות אלכוהוליים מארצות הברית ומכסי תגמול שהטילה קנדה על כלי רכב ומוצרי מתכת אמריקאיים.
אבל מה שהופך את הסבב הנוכחי לחריג במיוחד הוא הנשק המשפטי שטראמפ בחר להפעיל. המכסים החדשים נשענים על סעיף 338 לחוק המכסים משנת 1930 — סעיף עתיק שכמעט לא נעשה בו שימוש בעבר לצורך הטלת מכסים. החוק מאפשר לנשיא להעלות מסי יבוא עד 50% נגד מדינה שלטענת ארצות הברית מפלה את המסחר האמריקאי.
הסעיף הוא חלק מחקיקה שנולדה בתקופת השפל הגדול ומזוהה עם תקופת המכסים הפרוטקציוניסטיים של ראשית שנות ה־30. עצם החזרה לחוק בן כמעט מאה שנה הפכה לסמל של מדיניות הסחר האגרסיבית של ממשל טראמפ — במיוחד לאחר שבית המשפט העליון הגביל בעבר את השימוש של הנשיא בסמכויות חירום כדי להטיל מכסים רחבים.
במשך ימים עוד היה נדמה שהאיום יעשה את שלו בלי שהמכס עצמו יופעל. ב־18 באוגוסט, שעות לפני המועד המקורי, טראמפ דחה את המכסים בשלושה ימים וטען כי הושגה עסקה עקרונית. קרני היה זהיר יותר ואמר כי אמנם נרשמה התקדמות משמעותית, אך עדיין נותרה "עבודה חשובה" לביצוע.
על פי הדיווחים, הצדדים כבר דנו בחבילת פשרות נרחבת. בין היתר נשקלה הפחתת המכס האמריקאי על כלי רכב קנדיים מ־25% ל־15%, הפחתת המכסים על פלדה ואלומיניום, הקלות בשוק החלב הקנדי והחזרת משקאות אלכוהוליים אמריקאיים למדפי החנויות בפרובינציות שבהן הוסרו. בשלב מסוים אף העלה טראמפ מחדש את האפשרות להחיות את פרויקט צינור הנפט קיסטון אקס־אל.
אלא שהפערים לא נסגרו. לפי דיווחים, וושינגטון דרשה ויתורים נוספים ברגע האחרון, בעוד קנדה סירבה להרחיב את ההצעה שכבר הניחה על השולחן. נציג הסחר האמריקאי ג'יימיסון גריר טען שקנדה דחתה הצעה שהייתה מעניקה לה הפחתות משמעותיות במכסים על מכוניות, פלדה, אלומיניום ועץ. אוטווה טענה מנגד שהדרישות האמריקאיות החדשות הפכו את העסקה ללא מאוזנת.
מאחורי המחלוקת מסתתר נתון שמסביר מדוע שני הצדדים משחקים באש. ארצות הברית וקנדה החליפו ביניהן בשנה שעברה סחורות ושירותים בהיקף של יותר מ־880 מיליארד דולר. במחצית הראשונה של השנה בלבד הסתכם הסחר ביניהן בכ־376 מיליארד דולר. קנדה היא אחת משותפות הסחר החשובות ביותר של ארצות הברית, ובתחומים מסוימים — מאנרגיה ועד תעשיית הרכב — הגבול כמעט ואינו קיים מבחינת שרשרת הייצור.
מכונית יכולה להתחיל את דרכה במפעל בקנדה, לקבל חלקים שיוצרו במישיגן או באוהיו, לחזור לקנדה להרכבה ולהימכר שוב בארצות הברית. חומרי גלם ועץ קנדי משמשים בנייה אמריקאית, וחקלאים ויצרני מזון משני הצדדים תלויים בשוק שמעבר לגבול. מסיבה זו, כל העלאה חדה של מכסים יכולה לפגוע לא רק ביצואן שעליו מבקש טראמפ להפעיל לחץ, אלא גם במפעלים ובעובדים אמריקאים.
הקרע מאיים גם על עתידו של הסכם ארצות הברית־מקסיקו־קנדה, שנכנס לתוקף בתקופת כהונתו הראשונה של טראמפ והחליף את הסכם נאפט"א. ההסכם אמור לעמוד לבחינה מחודשת, אך בעוד המגעים עם מקסיקו ממשיכים, היחסים עם קנדה נקלעו למשבר עמוק.
העימות רחוק מלהיות כלכלי בלבד. מאז שובו של טראמפ לבית הלבן התדרדרו היחסים עם אוטווה גם במישור הפוליטי. התבטאויותיו החוזרות על האפשרות שקנדה תהפוך ל"מדינה ה־51" של ארצות הברית עוררו זעם ציבורי בקנדה והפכו את היחסים עם הנשיא האמריקאי לסוגיה פוליטית פנימית.
קרני עצמו נבחר על רקע התחזקות התחושה בקנדה כי המדינה חייבת להוכיח שהיא אינה נכנעת לטראמפ. לכן, גם אם מבחינה כלכלית קיימת מוטיבציה עצומה להגיע לפשרה, מבחינה פוליטית כל ויתור נוסף לארצות הברית עלול להצטייר באוטווה ככניעה.
וזו בדיוק המלכודת שבה נמצאות עכשיו שתי המדינות. ארצות הברית מאמינה שהמכס הכבד יאלץ את קנדה לחזור לשולחן בתנאים נוחים יותר לוושינגטון. קנדה, לעומת זאת, הגיעה למסקנה כי ויתורים נוספים רק יביאו לדרישות חדשות.
גם עבור טראמפ מדובר בהימור. המכסים מוטלים חודשים ספורים לפני בחירות האמצע בארצות הברית, כאשר יוקר המחיה ממשיך להיות אחת הדאגות המרכזיות של הבוחרים. אם המכס של 50% יתגלגל למחירי רהיטים, חומרי בניין, מזון ומשקאות, הנשיא עלול למצוא את עצמו מסביר לציבור מדוע מלחמת הסחר שנועדה להגן על עובדים אמריקאים גורמת להם לשלם יותר בקופה.
לעת עתה אין מועד חדש לחידוש השיחות. מה שהיה לפני ימים אחדים "כמעט הסכם" הפך לקריסה מוחלטת, ומערכת היחסים בין וושינגטון לאוטווה נכנסה לשלב חדש ומסוכן.
שתי מדינות שהתגאו במשך עשרות שנים בגבול הידידותי הארוך בעולם מתעוררות עכשיו למציאות אחרת: מכסים של 50%, צעדי תגמול, שיחות שהתפוצצו ואפס ודאות לגבי מה שיבוא אחר כך.
המלחמה הפעם אינה על טנקים או טילים. היא על גבינה, מכוניות, עץ ומקלות הוקי — אבל החשבון, אם ההסלמה תימשך, עלול להגיע למאות מיליוני צרכנים משני צדי הגבול.