
ביום שלישי נגזרו על ריילי אינגליש, בת 26 ממסצ'וסטס, שש שנות מאסר וחודש אחד, ולאחריהן שלוש שנות פיקוח. אינגליש עצורה מאז ינואר 2025 ותקבל זיכוי על כמעט 20 החודשים שכבר ריצתה מאחורי סורג ובריח. במרץ הודתה בשתי עבירות נשק במסגרת עסקת טיעון.
האירוע התרחש ב־27 בינואר 2025, היום שבו הסנאט אישר את מינויו של בסנט לשר האוצר. אינגליש הגיעה לקפיטול והסגירה את עצמה למשטרה. בחיפוש נמצאו עליה סכין מתקפלת, שני בקבוקי תבערה מאולתרים ומצית. בכלי הרכב שלה נמצאו חומרי גלם נוספים שהתאימו להכנת אותם מתקנים.
לפי החוקרים, אינגליש אמרה לשוטרים במפורש כי מטרתה הייתה להרוג את בסנט. אבל החקירה גילתה שהרשימה שלה הייתה ארוכה בהרבה. היא סיפרה כי נסעה לוושינגטון מתוך כוונה לפגוע גם בשר ההגנה פיט הגסת' וביו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון, ואף שקלה להצית את מטה קרן הריטג', מכון המחקר השמרני רב־ההשפעה. רק לאחר שקראה באינטרנט על הליך אישורו של בסנט, החליטה להפוך אותו ליעד המרכזי.

האירוע התרחש ב־27 בינואר 2025, היום שבו הסנאט אישר את מינויו של בסנט לשר האוצר. אינגליש הגיעה לקפיטול והסגירה את עצמה למשטרה. בחיפוש נמצאו עליה סכין מתקפלת, שני בקבוקי תבערה מאולתרים ומצית. בכלי הרכב שלה נמצאו חומרי גלם נוספים שהתאימו להכנת אותם מתקנים.
התביעה ביקשה מבית המשפט להטיל עליה עשר שנות מאסר וחודש אחד. התובע הפדרלי ברנדן הוראן טען כי אין מדובר בהתפרצות רגעית או במפגש מקרי עם איש ציבור, אלא בתכנון שנמשך לפחות חודש. הוא הגדיר את המעשים כניסיון להתנקשות פוליטית בתקופה שבה האלימות ממניעים פוליטיים הפכה לאיום הולך וגובר בארצות הברית.
אלא שהשופט הפדרלי רודולף קונטררס ראה גם צד אחר של התיק. לדבריו, הסיכוי שהתוכנית של אינגליש תצליח היה „נמוך ביותר או לא קיים”. בסנט כלל לא היה בקפיטול בזמן שהגיעה, ושני בקבוקי התבערה שהביאה נראו, לפי השופט, ככאלה שככל הנראה לא היו מסוגלים להידלק. איש לא נפגע.
בבית המשפט ניסתה אינגליש להרחיק את עצמה מהדמות שהצטיירה במסמכי החקירה. היא אמרה כי מעולם לא רצתה לפגוע באיש, תיארה את עצמה כמי שאינה אדם פוליטי או אלים וטענה כי הייתה בעיצומו של משבר נפשי חריף ובמקביל השתמשה בסמים. סנגוריתה מריה ג'ייקוב טענה כי מרשתה הייתה במצב נפשי ירוד ביותר ופחדה מהשלכות ממשל טראמפ השני על טרנסג'נדרים.
השופט עצמו אמר כי לא היה סימן לכך שאינגליש פעלה באופן רציונלי באותו יום. עם זאת, הוא לא קיבל את הטענה כאילו מדובר באירוע חסר משמעות פלילית. שש שנות המאסר שקבע משקפות את הפער שבין הכוונה החמורה לבין התוכנית הכושלת והמצב הנפשי שהציגה ההגנה.
אחד הפרטים המטרידים בחקירה היה ההשראה שאינגליש אמרה ששאבה מלואיג'י מנג'יונה, הנאשם ברצח מנכ"ל יונייטדהלת'קר. לפי התובעים, היא אמרה לשוטרים כי היא „במשימה”, כי חשבה על מעשה כזה במשך זמן מה בעקבות מנג'יונה וכי היא סבורה שהיא חולה סופנית ורוצה „לעשות משהו” לפני שתמות.
הדברים האלה חיזקו את טענת התביעה שאין מדובר רק באדם שהגיע לקפיטול במקרה עם כלי נשק, אלא במי שיצאה מביתה עם רשימת מטרות ועם כוונה לפגוע באנשי ציבור.
בסנט עצמו שלח מכתב לשופט לקראת גזר הדין ובו הזהיר מפני הסכנה הרחבה יותר. לדבריו, אלימות פוליטית אינה רק איום על אדם מסוים אלא מתקפה על שלטון החוק ועל הממשל הייצוגי. הוא אף כתב כי הוא חושש שהמדינה „אינה יכולה לשרוד את המתקפה הזאת”, והזהיר כי איומים על אנשי ציבור ומשפחותיהם עלולים להרתיע אנשים מוכשרים מלהיכנס לשירות הציבורי.
התיק של אינגליש עורר גם השוואה לפרשה אחרת שבה אדם טרנסג'נדר, סופי רוסקה מקליפורניה, נידון ליותר משמונה שנות מאסר לאחר ניסיון להתנקש בשופט בית המשפט העליון ברט קוואנו בביתו במרילנד. באותו מקרה דרשה התביעה עונש של לפחות 30 שנה ואף ערערה על גזר הדין בטענה שהיה מקל מדי.
שני המקרים מדגישים את השאלה הקשה שעומדת בפני בתי המשפט כאשר אדם מגיע חמוש מתוך כוונה מוצהרת לפגוע בדמות ציבורית — אך התוכנית שלו כושלת עוד לפני שנגרם נזק. עד כמה צריך להעניש את הכוונה, ועד כמה יש להביא בחשבון את היכולת המעשית לבצע אותה ואת מצבו הנפשי של הנאשם?
במקרה של אינגליש, התשובה הייתה שש שנים וחודש.
עם תום הדיון פנה השופט אליה ישירות ואמר כי עברה חיים קשים מאוד. הוא הביע תקווה שההתקדמות שעשתה בתקופת המעצר תעלה אותה על דרך אחרת.
אבל מבחינת מערכת אכיפת החוק, המסר נשאר חד בהרבה: גם תוכנית התנקשות שנכשלה לפני שהחלה, גם בקבוקי תבערה שלא נדלקו וגם יעד שלא היה במקום — עדיין יכולים להסתיים בשנים ארוכות בכלא.