
הקו החדש ייבנה בגובה פני הרחוב לאורך שדרת ואן נייס, אחד מצירי התנועה המרכזיים והעמוסים ביותר בעמק. אורכו יהיה כ־10.8 קילומטרים, והוא יחבר בין קו האוטובוסים ג'י של מטרו לבין אזור סן פרננדו רואד. לאורך המסלול יוקמו 11 תחנות, מבני הצללה ותשתיות חדשות, וכן מתחם תחזוקה ואחסון לרכבות בשטח של 26 אקרים — כ־105 דונם.
עבור תושבי ואן נייס, פנורמה סיטי, ארלטה והשכונות הסמוכות, מדובר בשינוי שצפוי להיות מורגש כמעט בכל נסיעה באזור. מטרו מתכננת שהרכבת תחבר שכונות צפופות למקומות עבודה, בתי ספר, מוסדות רפואיים ומוקדי תחבורה אזוריים, ותאפשר מעבר ישיר לקו ג'י ולמערכות תחבורה נוספות. בשעות העומס מתוכננות רכבות בתדירות של אחת לשבע עד עשר דקות.

עבור תושבי ואן נייס, פנורמה סיטי, ארלטה והשכונות הסמוכות, מדובר בשינוי שצפוי להיות מורגש כמעט בכל נסיעה באזור. מטרו מתכננת שהרכבת תחבר שכונות צפופות למקומות עבודה, בתי ספר, מוסדות רפואיים ומוקדי תחבורה אזוריים, ותאפשר מעבר ישיר לקו ג'י ולמערכות תחבורה נוספות. בשעות העומס מתוכננות רכבות בתדירות של אחת לשבע עד עשר דקות.
אבל הדרך לשם תהיה ארוכה — ורועשת. לפי מטרו, שלב הבנייה המרכזי יימשך בין 2026 ל־2031 ויכלול העתקת תשתיות, עבודות אזרחיות, הנחת מסילות, בניית התחנות, מערכות החשמל ומתקני התחזוקה. העבודות כבר החלו, והשלמת הפרויקט מתוכננת לדצמבר 2031. במהלך התקופה צפויים שינויים בהסדרי התנועה, חסימות מקומיות והצבת מחסומי בטון לאורך חלקים משדרת ואן נייס.
מבחינת בעלי עסקים וקבלנים בעמק, הסיפור אינו מסתכם ברכבת. פרויקט של כמעט שני מיליארד דולר פירושו שרשרת עצומה של עבודות: עפר, בטון, פלדה, חשמל, ניקוז, תשתיות, סלילה, מערכות בקרה, גינון, שילוט, אספקת ציוד ותחזוקה. חברות ענק מובילות את העבודות, אבל פרויקטים כאלה נשענים גם על מערך רחב של קבלני משנה וספקים. מטרו מפעילה פורטל ספקים ייעודי לפרויקט, והיקף העבודה הצפוי עשוי להפוך את השנים הקרובות להזדמנות משמעותית לעסקים מקומיים בענף הבנייה והתשתיות.
הזווית הזאת רלוונטית במיוחד לעמק סן פרננדו, שבו פועלים קבלנים ובעלי מקצוע רבים, ובהם גם ישראלים־אמריקנים. חוזה מסוג זה אינו אומר שכל עסק מקומי יקבל עבודה באופן אוטומטי, אך הוא יוצר שוק חדש בהיקף נדיר: מאות מיליוני דולרים שיוזרמו לאורך שנים לעבודות הנדסה, תשתיות ואספקה באזור שבו רבים מהם כבר עובדים ומכירים את השטח.
מנגד, מי שמתגורר או מנהל עסק לאורך שדרת ואן נייס יצטרך להתמודד עם המחיר של הפרויקט עוד הרבה לפני שיראה את הרכבת הראשונה. מטרו כבר מזהירה מפני שינויים בתנועה ומאובדן חלק ממקומות החניה לאורך השדרה, ובשנים הקרובות צפויים קטעים של עבודות כבדות, חסימות ושיבושים. הרשות אף מפעילה תוכנית שנועדה לסייע לעסקים מקומיים להתמודד עם תקופת הבנייה ולהמשיך למשוך לקוחות.
הפרויקט הוא גם חלק משינוי רחב יותר שעובר על עמק סן פרננדו. במשך עשרות שנים היה האזור תלוי כמעט לחלוטין ברכב הפרטי ובמערכת האוטובוסים, בעוד מרבית ההשקעות הגדולות במסילות התמקדו בחלקים אחרים של לוס אנג'לס. הקו החדש אמור להכניס רכבת קלה אל לב העמק וליצור ציר תחבורה צפוף מצפון לדרום — שינוי שמטרו מציגה כאמצעי לשיפור הגישה למקומות עבודה ולשירותים ולהפחתת התלות במכונית.
גם שוק הנדל"ן והמסחר לאורך התוואי צפוי לעקוב מקרוב אחר העבודות. תחנת רכבת חדשה יכולה לשנות את האטרקטיביות של רחוב או מרכז מסחרי, אך אין ודאות שכל נכס לאורך המסלול יעלה בערכו, ובוודאי שלא מיד. במשך חמש השנים הקרובות, בעלי עסקים ותושבים עשויים להרגיש קודם כול את החפירות, המחסומים והפקקים — ורק לאחר מכן את יתרונות התחבורה החדשה.
החוזה החדש מסמן למעשה את המעבר מתכנון ממושך לפרויקט בנייה שאי אפשר יהיה להתעלם ממנו. עד סוף 2031 אמורים להופיע לאורך שדרת ואן נייס מסילות, תחנות ורכבות חדשות. עד אז, העמק יקבל משהו אחר לגמרי: אחד מאתרי הבנייה הגדולים ביותר בלוס אנג'לס, עם כמעט שני מיליארד דולר של עבודות על הכף.
עבור הנהגים זה צפוי להיות כאב ראש של שנים. עבור הנוסעים — הבטחה לרכבת חדשה. ועבור קבלנים ובעלי מקצוע בעמק, ייתכן שזה יהיה אחד מפרויקטי התשתית הגדולים והמשתלמים ביותר שיגיעו לפתחם בעשור הנוכחי.