הקרב על הקלפיות: טראמפ דורש לטהר 190 אלף שמות מרשימות הבוחרים בקליפורניה

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

הנתונים פורסמו כחלק ממהלך רחב של הממשל להגברת הפיקוח על רשימות הבוחרים לקראת בחירות האמצע. שר ביטחון המולדת, מרקווין מולין, שלח מכתבים למזכירי המדינה בארבע המדינות ודרש מהם להציג בתוך שבועיים תוכנית לניקוי הרשימות. לדבריו, "ביטחון הבחירות הוא ביטחון לאומי, ורק אזרחי ארצות הברית צריכים לבחור את מנהיגיה."

העיתוי אינו מקרי. רק יממה קודם לכן הקדיש טראמפ חלק מרכזי מנאומו לנושא אמינות הבחירות, וטען כי רשימות בוחרים במדינות מסוימות כוללות מספרים גדולים של מי שאינם אזרחים אמריקאים. כעת, לטענת הממשל, הנתונים החדשים מעניקים בסיס עובדתי לטענות שהעלה הנשיא.

יום לאחר נאומו של הנשיא דונלד טראמפ, פרסמה המחלקה לביטחון המולדת נתונים חדשים שלפיהם יותר מ־190 אלף שמות של חשודים כלא־אזרחים אותרו ברשימות הבוחרים בקליפורניה. בנוסף, אותרו יותר מ־35 אלף שמות בניו ג'רזי, כמעט 16 אלף בנבאדה וכ־15 אלף בפנסילבניה

אלא שככל שמתעמקים במספרים, כך מתרבות השאלות. לפי המחלקה לביטחון המולדת, 25 מדינות אחרות הסכימו מרצונן להעביר את רשימות הבוחרים שלהן לבדיקה באמצעות מערכת פדרלית לאימות אזרחות ומעמד חוקי. באותן מדינות אותרו בסך הכול כ־28 אלף לא־אזרחים אפשריים, לצד יותר מ־400 אלף שמות של נפטרים שעדיין הופיעו ברשימות.

הדוגמה הבולטת ביותר היא טקסס. במדינה, שבה רשומים יותר מ־18 מיליון בוחרים, אותרו 2,296 לא־אזרחים אפשריים בלבד. אילו אותו שיעור היה חל גם על קליפורניה, מספר החשודים היה אמור לעמוד על כ־2,800 בלבד – לא על יותר מ־190 אלף. מדובר בפער עצום, שלפי החישוב מגיע לפי עשרות רבות, והמחלקה לביטחון המולדת טרם הסבירה כיצד התקבלו הנתונים השונים כל כך.

המחלקה גם אינה טוענת שכל אחד מאותם שמות הצביע בפועל בבחירות. למעשה, גם היא מבהירה כי מדובר בשמות שסומנו לבדיקה נוספת בלבד. בארצות הברית ידוע שמקרי הצבעה בלתי חוקית של לא־אזרחים הם נדירים יחסית, ומדי שנה נפתחים רק עשרות בודדות של תיקים כאלה ברחבי המדינה. בנוסף, רשימות הבוחרים כוללות לעיתים שמות של נפטרים, אנשים שעברו למדינה אחרת או רישומים כפולים – תופעות שאינן מעידות בהכרח על הונאת בחירות.

גם בקליפורניה עצמה קיימים פערים בין הגופים השונים. בעבר טענה לשכת מזכיר המדינה כי אין בידיה נתונים משמעותיים על לא־אזרחים שנרשמו להצבעה או הצביעו. עם זאת, מחוז אורנג', מהגדולים במדינה, דיווח בשנה שעברה כי הסיר 17 אנשים מרשימות הבוחרים לאחר שהתברר שאינם אזרחי ארצות הברית. הבדיקה נפתחה לאחר שכמה מהם עצמם פנו לרשויות ודיווחו שקיבלו מעטפות הצבעה בדואר למרות שאינם זכאים להצביע.

הפרשה מקבלת משמעות פוליטית נוספת משום שכל ארבע המדינות שאליהן הופנה האולטימטום – קליפורניה, ניו ג'רזי, נבאדה ופנסילבניה – מנוהלות בידי ממשלים דמוקרטיים או נחשבות למדינות מפתח בבחירות הקרובות. אם יסרבו לשתף פעולה עם דרישות הממשל, הם עלולים להיות מואשמים בהתעלמות מחשש לפגיעה בטוהר הבחירות. אם יסכימו, הם למעשה יעניקו לגיטימציה למהלך שהם מטילים ספק בנתוניו.

בינתיים, השאלה המרכזית נותרת פתוחה. האם מדובר בגילוי של ליקוי רחב היקף ברשימות הבוחרים, או שמא בנתונים ראשוניים המחייבים בדיקה נוספת ואינם מעידים על הצבעה בלתי חוקית? עד שהמחלקה לביטחון המולדת תחשוף את המתודולוגיה המלאה שעליה התבססה ואת אופן חישוב המספרים, קשה יהיה להכריע בין שתי האפשרויות.

מה שכבר ברור הוא שהנתונים החדשים צפויים להפוך לאחד הנושאים המרכזיים בשיח הפוליטי בארצות הברית בחודשים הקרובים. עבור טראמפ ותומכיו, הם מהווים הוכחה לצורך בהידוק הפיקוח על הבחירות. עבור מתנגדיו, הם מעוררים יותר שאלות מתשובות – ופותחים חזית חדשה במאבק סביב אמון הציבור במערכת הבחירות האמריקאית.