זריחה ב־8:30 בבוקר: החוק שמטלטל את הקהילות החרדיות בארה"ב
בית הנבחרים אישר ברוב גדול את החוק שיקבע שעון קיץ קבוע לאורך כל השנה, אך בעוד מיליוני אמריקאים מברכים על שעות אור נוספות אחר הצהריים, מאות אלפי יהודים שומרי מצוות מזהירים מפגיעה ישירה באורח חייהם. זריחות מאוחרות בחורף עלולות להפוך את תפילת שחרית בזמנה לכמעט בלתי אפשרית עבור עובדים, תלמידים ומשפחות, והקהילות האורתודוקסיות כבר נערכות למאבק בסנאט
האזינו לכתבה זו
זריחה ב־8:30 בבוקר: החוק שמטלטל את הקהילות החרדיות בארה"ב
15.07.2026 09:00
0:00 / 0:00
07.15.2026 09:00
סוכנויות הידיעות
עבור רוב האמריקאים, ההצבעה בבית הנבחרים נתפסה כמהלך שנועד לחסוך את אי־הנוחות שבהזזת השעון פעמיים בשנה ולהעניק יותר שעות אור אחר הצהריים. אולם עבור מאות אלפי יהודים שומרי מצוות ברחבי ארצות הברית, אותה הצעת חוק עלולה לשנות סדרי חיים בני עשרות שנים ולהקשות על קיום אחת המצוות היומיומיות המרכזיות ביותר – תפילת שחרית בזמנה.
שלח
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
שלח
בית הנבחרים אישר ברוב של 308 תומכים מול 117 מתנגדים את "חוק הגנת השמש", הקובע כי שעון הקיץ יהפוך לקבוע לאורך כל השנה. אם יאושר גם בסנאט וייחתם בידי הנשיא, תבוטל אחת ולתמיד הזזת השעון באביב ובסתיו.
הנשיא דונלד טראמפ נמנה עם התומכים הבולטים במהלך. לדבריו, החלפת השעון פעמיים בשנה היא מנהג מיושן ומיותר, ושעון קיץ קבוע יעניק לאמריקאים שעות אור נוספות לאחר יום העבודה, יועיל לעסקים וישפר את איכות החיים.
אלא שעבור הציבור החרדי והאורתודוקסי, הבעיה מתחילה דווקא בשעות הבוקר.
עבור יהודים שומרי מצוות אין מדובר באי־נוחות בלבד. במקומות עבודה רבים יום העבודה מתחיל בשעה תשע בבוקר ולעיתים אף מוקדם יותר. אם הזריחה תהיה רק בשעה 8:30 או 8:45, רבים ייאלצו לבחור בין תפילה במניין לבין הגעה בזמן לעבודה. אחרים יידרשו להתפלל מוקדם יותר על פי הקלות הלכתיות, או לוותר על מניין באופן קבוע – מציאות שמנהיגי הקהילות מבקשים למנוע.
על פי ההלכה, זמני תפילת שחרית אינם נקבעים לפי השעה שעל השעון אלא לפי מיקום השמש. הנחת תפילין, קריאת שמע ותפילת העמידה קשורות לזמני הזריחה, ובחורף, כאשר הימים קצרים ממילא, מעבר לשעון קיץ קבוע ידחה את הזריחה בשעון האזרחי לשעות מאוחרות במיוחד.
בניו יורק, בשיקגו, בדטרויט ובערים נוספות עלולה הזריחה בחודשי החורף להגיע לשעות 8:20 ואף קרוב ל־9:00 בבוקר. המשמעות ברורה: אלפי עובדים כבר יהיו בדרכם למשרד, תלמידים כבר ישבו בכיתה, והורים יסיימו את פיזור ילדיהם במוסדות החינוך – עוד לפני שהגיע הזמן ההלכתי המועדף לתפילה.
עבור יהודים שומרי מצוות אין מדובר באי־נוחות בלבד. במקומות עבודה רבים יום העבודה מתחיל בשעה תשע בבוקר ולעיתים אף מוקדם יותר. אם הזריחה תהיה רק בשעה 8:30 או 8:45, רבים ייאלצו לבחור בין תפילה במניין לבין הגעה בזמן לעבודה. אחרים יידרשו להתפלל מוקדם יותר על פי הקלות הלכתיות, או לוותר על מניין באופן קבוע – מציאות שמנהיגי הקהילות מבקשים למנוע.
גם מוסדות החינוך צפויים להיפגע. ישיבות, כוללים ובתי ספר יהודיים יצטרכו לשנות לוחות זמנים שנבנו במשך עשרות שנים. תלמידים ומורים עלולים להתחיל את יום הלימודים לפני שניתן יהיה להתפלל בשעה המועדפת מבחינה הלכתית, והדבר יחייב התאמות מורכבות בכל רחבי המדינה.
זו הסיבה שארגון אגודת ישראל באמריקה התנגד בעבר פעם אחר פעם ליוזמות דומות. מבחינת הארגון, שעון קיץ קבוע אינו רק שינוי טכני אלא מהלך שישפיע על קיום חיי הדת של מאות אלפי יהודים. גם ארגונים אורתודוקסיים נוספים צפויים להפעיל לחץ על חברי הסנאט אם הצעת החוק תגיע להצבעה.
למרבה ההפתעה, בני בריתם של שומרי המצוות אינם דווקא גורמים דתיים אלא חוקרי השינה. מומחים לרפואת שינה מזהירים זה שנים כי שעון החורף הוא המתאים ביותר לשעון הביולוגי של גוף האדם. לדבריהם, אור השמש בשעות הבוקר חיוני לערנות, לריכוז ולבריאות, בעוד שעון קיץ קבוע יגרום לחשכה ממושכת בבקרים דווקא בעונת החורף.
גם בקונגרס נשמעו קולות דומים. מחוקקים משתי המפלגות הזהירו כי ילדים ילכו לבתי הספר בחושך, עובדים ייסעו בכבישים לפני הזריחה, ותאונות דרכים עלולות לעלות דווקא בשעות הבוקר.
ההיסטוריה מחזקת את החששות הללו. בשנת 1974 ניסתה ארצות הברית להנהיג שעון קיץ קבוע בעקבות משבר האנרגיה, אך בתוך חודשים ספורים נאלצה לסגת מהמהלך בעקבות זעם ציבורי, לאחר שבאזורים רבים זרחה השמש רק בסביבות השעה תשע בבוקר.
כעת עובר הכדור לסנאט, ושם עתיד החוק עדיין אינו ברור. כמה סנאטורים כבר הבהירו כי אינם משוכנעים שהיתרונות עולים על החסרונות, ואחרים דורשים לבחון מחדש את השלכותיו על המדינות השונות.
בקהילות היהודיות כבר מבינים שהקרב האמיתי עוד לפניהם. בניגוד להצבעה הקודמת בשנת 2022, הפעם נערכים הארגונים האורתודוקסיים מבעוד מועד להפעלת לחץ על סנאטורים ממדינות שבהן מתגוררים ריכוזים גדולים של יהודים שומרי מצוות, ובהן ניו יורק, ניו ג'רזי, קליפורניה, פלורידה ואילינוי.
האירוניה בולטת במיוחד: חוק שנועד להעניק לאמריקאים עוד שעה של אור אחר הצהריים עלול, מבחינת הקהילה החרדית והאורתודוקסית, דווקא להחשיך את שעות הבוקר – ולהפוך את אחת המצוות המרכזיות של היום לאתגר יומיומי עבור מאות אלפי יהודים ברחבי ארצות הברית.