טראמפ: "אני יעד החיסול של איראן" - ההחלטה המסתורית של הנשיא הפתיעה את וושינגטון

וושינגטון – החלטה יוצאת דופן של הנשיא דונלד טראמפ בסיום ועידת נאט"ו באנקרה הציתה גל של שאלות וספקולציות בוושינגטון. במקום לשוב לארצות הברית במטוס הנשיאותי החדש, מטוס בואינג 747 מפואר שהוענק לארצות הברית על ידי קטאר ושעבר התאמות לשמש כ"אייר פורס וואן", טראמפ המריא דווקא במטוס הנשיאותי הוותיק, בעוד המטוס החדש טס בנפרד לבסיס אמריקאי בבריטניה.

המהלך עורר מיד תהיות, בעיקר בשל העיתוי. ההחלטה התקבלה בזמן שהמתיחות בין ארצות הברית לאיראן נמצאת שוב בשיאה, וכאשר הנשיא שהה בטורקיה – מדינה המרוחקת מאות קילומטרים בלבד מגבול איראן. רבים תהו האם הסיבה האמיתית הייתה ביטחונית, והאם טראמפ או אנשי השירות החשאי סברו שהמטוס החדש אינו בטוח מספיק בתנאים שנוצרו.

במסיבת העיתונאים שנערכה באנקרה נשאל טראמפ ישירות האם החליט שלא לטוס במטוס החדש בשל חשש מפני איראן. במקום להשיב באופן חד וברור, הוא בחר לעסוק דווקא בסכנה האישית הנשקפת לו כנשיא. "אני מספר אחת ברשימת החיסול של איראן", אמר. "זה תפקיד מסוכן מאוד, אבל אני עושה את העבודה שלי."

כאשר נשאל שוב מדוע אינו משתמש במטוס החדש, סיפק טראמפ את ההסבר הרשמי. לדבריו, המטוס נשלח לבסיס חיל האוויר האמריקאי במילדנהול שבבריטניה כדי שחיילי ארצות הברית המוצבים באירופה יוכלו להתרשם ממנו ולבקר בו. מאוחר יותר כתב ברשת החברתית "טרות' סושיאל" כי מדובר במחווה לאנשי הצבא האמריקאים, בעוד שהוא עצמו בחר לטוס במטוס הישן "לזכר הימים ההם".

גם ההתנהלות במהלך הטיסה עצמה הגבירה את הספקולציות. זמן קצר לאחר ההמראה נעלם המטוס הישן ממערכות המעקב האזרחיות, ככל הנראה בעקבות ניתוק מכוון של המשדר – נוהל ביטחוני המבוצע לעיתים בטיסות רגישות במיוחד. בנוסף, העיתונאים שליוו את הנשיא התבקשו לסגור את וילונות החלונות לאורך חלק מהטיסה. כשנשאל על כך, השיב טראמפ בחצי חיוך כי מדובר כנראה ב"נבזים שם", אמירה שנתפסה כרמז נוסף לאיראן.

אלא שההסבר הזה לא שכנע מומחי ביטחון. הגנרל האמריקאי בדימוס רוברט אדמס, שהתראיין לרשת ABC, העריך כי הסיבה האמיתית קשורה לאבטחת המטוס על הקרקע באנקרה. לדבריו, שדה התעופה בעיר אינו מאפשר את מעטפת ההגנה הנדרשת עבור המטוס החדש, במיוחד לנוכח איומים טכנולוגיים מתקדמים.

לדברי אדמס, האיום כיום אינו מסתכם רק בפיגוע קלאסי או בירי טילים. מערכות מודרניות כוללות איומים אלקטרוניים, לייזרים, אמצעי אינפרה־אדום וטכנולוגיות נוספות העלולות לפגוע במטוס או לאסוף עליו מודיעין. לדבריו, יצירת אזור סטרילי סביב מטוס נשיאותי חדש בשדה התעופה באנקרה היא משימה מורכבת בהרבה מאשר בבסיסים אמריקאיים מאובטחים.

גם ההתנהלות במהלך הטיסה עצמה הגבירה את הספקולציות. זמן קצר לאחר ההמראה נעלם המטוס הישן ממערכות המעקב האזרחיות, ככל הנראה בעקבות ניתוק מכוון של המשדר – נוהל ביטחוני המבוצע לעיתים בטיסות רגישות במיוחד. בנוסף, העיתונאים שליוו את הנשיא התבקשו לסגור את וילונות החלונות לאורך חלק מהטיסה. כשנשאל על כך, השיב טראמפ בחצי חיוך כי מדובר כנראה ב"נבזים שם", אמירה שנתפסה כרמז נוסף לאיראן.

הפרשה מחזירה למרכז הבמה גם את המטוס החדש עצמו, שהפך כבר מהרגע הראשון לנושא למחלוקת פוליטית חריפה. המטוס, שמוערך בכ-400 מיליון דולר, הוענק לארצות הברית על ידי משפחת המלוכה של קטאר. לאחר קבלתו החל משרד ההגנה האמריקאי בתהליך ארוך של התאמתו לדרישות הנשיאות, אולם לפי דיווחים שונים, חלק ממערכות ההגנה המתקדמות המותקנות במטוסי "אייר פורס וואן" הוותיקים עדיין אינן מותקנות בו.

במקביל, דמוקרטים מתחו ביקורת חריפה על עצם קבלת המטוס, וטענו כי מדובר במתנה חריגה מממשלה זרה המעוררת שאלות חוקתיות ואתיות. טראמפ דחה את הביקורת והורה למשרד ההגנה להשלים את התאמת המטוס ולהכניסו לשירות.

למרות הפולמוס, מי שסיירו במטוס החדש תיארו אותו כארמון מעופף. תא הנוסעים כולל מושבי עור יוקרתיים, חיפויי עץ, אלמנטים מוזהבים, חדר ישיבות מרווח, מערכות תקשורת חדישות ועיצוב מפואר במיוחד. אולם מאחורי הפאר מסתתרת גם מגבלה אפשרית: לפי דיווחים שונים, המטוס עדיין אינו מצויד בכל מערכות ההגנה המתקדמות מפני טילים ואיומים אלקטרוניים הקיימות במטוסי הנשיאות הוותיקים, שנבנו במקור כדי לעמוד גם בתרחישי קיצון של תקיפה צבאית.

המטוס שבו בחר טראמפ לטוס בחזרה הוא בואינג 747-200 שנכנס לשירות בתחילת שנות ה-90 ושירת שישה נשיאים אמריקאים. למרות גילו, הוא ממשיך להיחשב לאחד המטוסים המאובטחים בעולם, עם מערכות הגנה מתקדמות שנוספו ושודרגו לאורך השנים.

בסופו של דבר, ייתכן שלעולם לא יתברר מה הייתה הסיבה האמיתית להחלטת טראמפ. אולם רצף האירועים – מהמתיחות מול איראן, דרך דבריו על כך שהוא "יעד החיסול מספר אחת" ועד ההערכות של מומחי הביטחון – מצביע על כך שמאחורי ההסבר הרשמי על מחווה לחיילים הסתתרו ככל הנראה גם שיקולי ביטחון כבדי משקל. דווקא הנשיא שהרבה להתפאר במטוס החדש והמפואר בחר ברגע הרגיש ביותר להעדיף את המטוס הישן והמוכר, החלטה שרבים בוושינגטון מפרשים כאמירה ברורה: כשמדובר בביטחון הנשיא, ניסיון והגנה מוכחת חשובים יותר מיוקרה.