יהדות אמריקה מתפצלת: הסקר שחושף את הקרע סביב ישראל

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

הסקר, שנערך בקרב 1,022 יהודים אמריקנים כחלק ממדגם ארצי של יותר מ־3,000 נשאלים, מצביע על כך שהשסע המרכזי אינו בין דמוקרטים לרפובליקנים ואף לא בין צעירים למבוגרים, אלא בין יהודים המגדירים את יהדותם כדת לבין יהודים המגדירים את עצמם יהודים מבחינה תרבותית, אתנית או משפחתית בלבד.

הסקר מצא הבדלים דרמטיים ביחס לציונות. כשליש מהיהודים הדתיים אמרו כי המונח "ציוני" מתאר אותם במידה רבה מאוד, בעוד שבקרב היהודים החילונים רק 6% הגדירו את עצמם כך. כמעט מחצית מהחילונים השיבו כי המונח כלל אינו מתאר אותם.

הנתון הבולט ביותר נוגע לקשר הרגשי לישראל. בקרב היהודים שאינם מגדירים את עצמם כבעלי זיקה דתית, 74% השיבו כי הם חשים "מעט" או "כלל לא" קשר רגשי לישראל. לעומתם, בקרב היהודים הדתיים התמונה הפוכה, ורבים מהם רואים בישראל חלק בלתי נפרד מזהותם האישית והיהודית.

גם היחס למלחמה ברצועת עזה חושף פערים עמוקים. בקרב היהודים הדתיים, כמחצית סבורים שהמבצע הצבאי של ישראל מוצדק. בקרב היהודים החילונים רק מיעוט מחזיק בעמדה דומה, וחלק משמעותי מהם מביע ביקורת חריפה הרבה יותר על מדיניות ישראל.

הסקר מצא גם הבדלים דרמטיים ביחס לציונות. כשליש מהיהודים הדתיים אמרו כי המונח "ציוני" מתאר אותם במידה רבה מאוד, בעוד שבקרב היהודים החילונים רק 6% הגדירו את עצמם כך. כמעט מחצית מהחילונים השיבו כי המונח כלל אינו מתאר אותם.

מאחורי המספרים מסתתרות גם חוויות אישיות.

אנה קונסטנט, יהודייה מסיאטל המגדירה את עצמה כיהודייה תרבותית, סיפרה כי היא רואה בארצות הברית את מולדתה ואינה מרגישה קשר עמוק לישראל, גם אם היא חשה כאב לנוכח המלחמה. מנגד, ז'קלין רוטשטיין, יהודייה אורתודוקסית מניו יורק, הסבירה כי ההיסטוריה המשפחתית שלה – הכוללת ניצולי שואה ויהודים שגורשו ממצרים – מחזקת את תחושת הצורך במדינה יהודית חזקה.

גם מומחי הקהילה היהודית מזהים שינוי עמוק.

הרב סת אדלסון, העומד בראש קהילה קונסרבטיבית בפיטסבורג, סבור כי יהודים בעלי זיקה דתית נוטים יותר לראות בישראל חלק מהסיפור היהודי ההיסטורי, בעוד שיהודים חילונים מתייחסים אליה יותר דרך פריזמה פוליטית ואקטואלית.

אחד הנתונים המדאיגים ביותר בסקר אינו קשור כלל לעמדות פוליטיות אלא למחיר האישי של המחלוקת.

55% מהמשיבים סיפרו כי נפגעו מהתבטאות של אדם אחר על ישראל מאז 7 באוקטובר. כ־40% אמרו שהוויכוחים סביב ישראל הובילו לעימותים עם בני משפחה, וכשליש הודו כי ניתקו לחלוטין קשר עם אדם שהיה קרוב אליהם בעקבות חילוקי הדעות.

שיינה הורוביץ, יהודייה מפורטלנד, סיפרה כי היא מוצאת את עצמה מותקפת משני הכיוונים – הן בידי גורמים אנטי־ציוניים והן בתוך ויכוחים קשים בקהילה היהודית עצמה. לדבריה, יש חברים שאיתם היא כבר אינה מסוגלת לנהל שיחה על ישראל.

לצד הוויכוח הפוליטי, הסקר משקף גם שינוי עמוק בזהות היהודית בארצות הברית. עבור רבים מהיהודים הדתיים, ישראל ממשיכה להיתפס כמרכז החיים היהודיים וכמרכיב בסיסי בזהותם. לעומתם, חלק גדל והולך מהיהודים החילונים מפריד בין יהדותו לבין היחס למדינת ישראל ואף מתקשה לראות בה חלק משמעותי מהגדרתו העצמית.

עבור מנהיגי הקהילות היהודיות בארצות הברית, הנתונים אינם רק תמונת מצב אלא גם תמרור אזהרה. אם בעבר הוויכוחים על ישראל התקיימו בעיקר בזירה הציבורית, הרי שכיום הם חודרים אל שולחן השבת, אל בתי הכנסת, אל מוסדות הקהילה ואל תוך המשפחות עצמן.

השאלה שמרחפת מעל הסקר אינה רק מה חושבים יהודי אמריקה על ישראל היום, אלא האם הקרע שנפער מאז 7 באוקטובר הוא משבר זמני שיחלוף עם סיום המלחמה – או שינוי עמוק שילווה את יהדות ארצות הברית עוד שנים רבות וישנה את יחסיה עם ישראל באופן שלא ניתן יהיה להשיב לאחור.