
במוקדי האסון ממשיכים להיחשף מראות קשים. בניינים קרסו, רחובות נסדקו, ופצועים רבים חולצו כשהם מכוסים באבק ובדם. באחד מרגעי החילוץ הדרמטיים שתועדו בטלוויזיה הממלכתית, הצליחו המחלצים לשלוף בחיים אישה שנלכדה מתחת ללוח בטון, לאחר שרק כף רגלה נראתה מבצבצת מבין ההריסות. מחוץ לעיר הבירה קראקס, לעומת זאת, כמעט שלא נראו בתחילת האירוע צוותי חילוץ ממשלתיים.

נשיאת המעבר של ונצואלה, דלסי רודריגס, עדכנה על מניין ההרוגים החדש כשהיא מוקפת בבכירי הממשלה והצבא, בזמן שקיבלה את פניהם של צוותי החילוץ שהגיעו ממדינות שונות. "אנחנו הולכים לחלץ את האנשים שעדיין לכודים. אנחנו עובדים ללא הפסקה במשימה הזאת", אמרה. לדבריה, מדינת לה גוואירה ספגה את הפגיעה הקשה ביותר משתי רעידות האדמה בעוצמה 7.2 ו-7.5 שפקדו את המדינה ביום רביעי בערב, בהפרש של 40 שניות בסך הכל אחת מהשניה, והיא אף הועברה לשליטה צבאית כדי לאפשר את המשך מבצעי החילוץ וחלוקת המזון והמים.
רודריגס ציינה כי עשרות בני אדם כבר חולצו בחיים מההריסות. "משמח אותנו לראות שהם יכולים שוב לחבק את המשפחות והיקרים שלהם", אמרה, אך גם הרשויות מודות שמספר הקורבנות צפוי להמשיך לעלות ככל שכוחות ההצלה יגיעו לאזורים נוספים.
לפי הארגון הבינלאומי להגירה, עד 6.76 מיליון בני אדם עלולים להיות מושפעים מהאסון, מהם כשני מיליון באזור קראקס בלבד. לויס פייס, מנהלת אזור אמריקה של הצלב האדום הבינלאומי, אמרה כי "אנשים עדיין מפחדים לחזור למה שהיה פעם הבית שלהם".
בינתיים, עבור אלפי משפחות, השעון ממשיך לתקתק. ברחבי המדינה נתלו תמונות של נעדרים, אחרים הפיצו רשימות בכתב יד בניסיון לאתר קרובים, ותושבים שחיים מחוץ לוונצואלה ניסו ליצור קשר עם בני משפחותיהם אך שיבושי התקשורת הקשו על המאמצים. במרכז קראקס בילו מאות בני אדם את הלילה בפארקים, בחניונים ובשטחים פתוחים, מחשש שרעידות נוספות ימוטטו מבנים נוספים.
דיאנה דלגדו, אם לשלושה, סיפרה כי היא עדיין מחכה לציוד הכבד שהממשלה הבטיחה לשלוח. "אני רוצה לדעת איפה הילד שלי, אם הוא לכוד או נמצא במקלט", אמרה על בנה בן השמונה שנעדר מאז האסון. בזירה אחרת התמוטטה אם בבכי לאחר שגופות ילדיה בני 3 ו-10 הוצאו מההריסות כשהן עטופות בשמיכות. אחרים עמדו בדממה מול ההרס או זעקו שוב ושוב את שמות יקיריהם בתקווה לקבל תשובה.
גם בלה גוואירה ממשיכים התושבים לחפש ניצולים בין ההריסות. כריסטיאן קארניו עמד מול בניין הדירות השרוף שלו, שנטה על צדו בעקבות הרעידות, ואמר: "איבדתי הכול. אני מניח שעדיין יש אנשים בפנים שלא הצליחו לצאת. זה פשוט הרס מוחלט". המורה בגמלאות חואן אלברטו מנדניו סיפר כי טיפס בין ההריסות, חלף על פני גופה ואז הבחין באישה לכודה שמסמנת ביד לעזרה. "הלוואי שאלוהים יציל אותה כמה שיותר מהר. כששמענו את הצעקה שלה, לא היה לנו מה לעשות", אמר.
לצד הטרגדיה נרשמו גם רגעים נדירים של תקווה. בקראקס חולץ צעיר בשם לאנדרו מתוך ההריסות על אלונקה, לקול מחיאות הכפיים של התושבים, בעוד אמו קראה לעברו בדמעות: "לאנדרו, אני אוהבת אותך". במקרה נוסף חולצה ילדה מכוסה באבק מתוך בניין בן עשר קומות שקרס בלה גוואירה. ראש צוות החילוץ של מטרופולין קרקס, חוסה לואיס נונייס, אמר כי הבניין "השתטח כמו פנקייק", והוסיף: "אנחנו רוצים להדגיש את הכוח שלה, את הנחישות ואת הרצון שלה לחיות".
ממשלת המעבר הכריזה על מצב חירום והודיעה על הקמת קרן שיקום בהיקף של 200 מיליון דולר עבור בתי חולים ובתים שניזוקו. לפי השירות הגיאולוגי של ארצות הברית, שתי רעידות האדמה שמוקדן היה סמוך לעיר מורון, כ-170 קילומטרים ממערב לקראקס, יצרו אפקט הרסני במיוחד משום שהתרחשו בזו אחר זו ובעומק רדוד. הגיאופיזיקאי מרקוס פריירה הסביר: "זה כאילו שאני צועק ואז מישהו נוסף מתחיל לצעוק יחד איתי. התנודות מתחזקות וכך גם הסכנה".
בזמן שהחיפושים נמשכים, הסיוע הבינלאומי הולך ומתרחב. באו"ם הודיעו כי כ-1,000 אנשי חירום מ-25 צוותי חילוץ עושים את דרכם לוונצואלה. מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו אמר לאחר שיחה עם רודריגס כי ארצות הברית מפעילה "תגובה של כלל זרועות הממשל. היא תהיה גדולה, מהירה ויעילה", אך ציין שסגירת שדה התעופה המרכזי ליד קראקס מקשה על המבצע.
במקביל כבר הגיעו למדינה צוותים מספרד, גרמניה, שווייץ, צ'ילה, אל סלבדור והרפובליקה הדומיניקנית, בעוד טורקיה, סין, קטר, ברזיל, פורטוגל, קנדה ומקסיקו הודיעו גם הן על שליחת סיוע. "אף מדינה לא ערוכה להתמודד לבדה עם אסון כזה. בדיוק בשביל זה יש מדינות שכנות", אמר מייג'ור קרלוס אוליברס מחיל האוויר של הרפובליקה הדומיניקנית.