טראמפ: "נתניהו רמאי"- ספר חדש מגלה כיצד הנשיא זעם על נתניהו, נחרד ממבצע הפייג'רים וניסה להימנע ממלחמה עם איראן

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

הפרט שמשך את מירב תשומת הלב בישראל הוא הכינוי שהעניק טראמפ לראש הממשלה בנימין נתניהו. לפי הספר, הנשיא נהג להתייחס אליו בשיחות פרטיות כאל "קון מן", ביטוי שמשמעותו "רמאי" או "נוכל". המחברים מדגישים כי זהו אחד הכינויים החריפים ביותר בלקסיקון של טראמפ, והוא שמור לאנשים שלדעתו ניצלו אותו או גרמו לו להרגיש כי הופעל עליו לחץ לקדם אינטרסים שאינם שלו.

לפי הספר, טראמפ הבהיר שוב ושוב כי אינו מעוניין להיגרר למלחמה עם איראן. בפני מקורביו, ובהם אילון מאסק ואיש התקשורת השמרני טאקר קרלסון, הוא הדגיש כי אינו רוצה "שום חלק" במלחמה שנתפסה בעיניו כעימות שמשרת בראש ובראשונה את האינטרסים של ישראל. אולם לאחר דיונים ביטחוניים בחדר המצב של הבית הלבן, שבהם הוצגו בפניו הערכות מודיעיניות ועמדות ישראליות, הוא שינה את גישתו והעניק את תמיכתו לפעולה האמריקנית.

לפי הספר, הנשיא נהג להתייחס אל נתניהו בשיחות פרטיות כאל "קון מן", ביטוי שמשמעותו "רמאי" או "נוכל". המחברים מדגישים כי זהו אחד הכינויים החריפים ביותר בלקסיקון של טראמפ, והוא שמור לאנשים שלדעתו ניצלו אותו או גרמו לו להרגיש כי הופעל עליו לחץ לקדם אינטרסים שאינם שלו

אחד הפרקים המפתיעים בספר עוסק במבצע הפייג'רים נגד חיזבאללה. בעוד שבישראל נתפס המבצע כהצלחה מודיעינית יוצאת דופן, טראמפ, כך נטען, התקשה להסתיר את הזעזוע שלו מהתוצאות. במהלך שיחה עם מאסק וקרלסון הוא תיאר בפירוט את הפציעות שנגרמו, חזר שוב ושוב על המילים "זה נורא" והביע הסתייגות מהעובדה שהמבצע לא הבחין בין זירות שונות. לפי המחברים, הנשיא היה מרותק מהתחכום הטכנולוגי, אך במקביל חש אי-נוחות עמוקה לנוכח ממדי הפגיעה.

הספר מתאר גם את ההשפעה העצומה שהייתה לטאקר קרלסון על טראמפ. איש התקשורת השמרני, שנחשב לאחד הקולות המשפיעים ביותר על הבסיס הרפובליקני, הזהיר את הנשיא כי תמיכה בלתי מסויגת בישראל ומלחמה עם איראן עלולות לפגוע קשות במעמדו הפוליטי. קרלסון אף תקף בחריפות את נתניהו וטען כי ישראל גוררת את ארצות הברית לעימות שאינו משרת את האינטרסים האמריקניים.

מנגד, אילון מאסק מוצג כדמות שהייתה בעלת גישה כמעט בלתי מוגבלת לנשיא. לפי הספר, טראמפ נהנה מחברתו של האיש העשיר בעולם, הקשיב לעמדותיו בנושאים רבים ואף התייעץ עמו בסוגיות פוליטיות ואסטרטגיות. המחברים מתארים מערכת יחסים מורכבת, שהתבססה על הערכה הדדית, אך גם על תחרות בין שני אנשים בעלי אגו עצום.

הספר חושף גם מתחים בתוך הממשל עצמו. אחד מהם התפתח בין טראמפ לבין סגנו, ג'יי די ואנס, לאחר התקיפה האמריקנית במתקני הגרעין של איראן. טראמפ התעקש להצהיר כי תוכנית הגרעין האיראנית "הושמדה לחלוטין", בעוד ואנס סבר שמדובר בהגזמה וניסה לשכנע את הנשיא להשתמש בניסוחים מתונים יותר. טראמפ דחה את הסתייגויותיו ואמר כי כל אנשי הממשל צריכים להשתמש בדיוק באותן מילים שבהן השתמש הוא עצמו. הפרשה, לפי המחברים, המחישה את ההבדל בין נשיא שמאמין בכוחו של המסר לבין סגן שמנסה להיצמד להערכות המקצועיות.

פרקים אחרים עוסקים בפרשת ג'פרי אפשטיין ובבהלה שאחזה בבית הלבן לנוכח האפשרות של הדלפות חדשות. לפי הספר, בכירים בממשל קיימו שורת דיונים סגורים בנושא. ג'יי די ואנס חשש שהקונגרס יכפה את פרסום המסמכים, ובין הרעיונות שעלו הייתה האפשרות לקיים ריאיון עם ג'יסליין מקסוול מתוך הכלא, בניסיון להרחיק את טראמפ מהפרשה. אפילו רעיון של חנינה למקסוול הוזכר בדיונים, אך נגנז מחשש לנזק ציבורי עצום.

מעבר לפוליטיקה ולמדיניות החוץ, הספר כולל גם שורה של אנקדוטות שנועדו להמחיש את אופיו של הנשיא. באחד הסיפורים מתואר טראמפ כשהוא מדביק בעצמו קישוטי זהב לאח השיש במשרד הסגלגל באמצעות דבק מהיר, משום שלא סמך על טעמם של מעצבים ואנשי צוות. בפרק אחר מתוארים יחסיו המורכבים עם מארק צוקרברג וג'ף בזוס, כמו גם נטייתו לזכור הערות מעליבות ולהשתמש בהן מאוחר יותר כחלק ממאבקיו האישיים.

מחברי הספר מציירים דמות של נשיא שמונע פחות על ידי אידאולוגיה סדורה ויותר על ידי רגשות, נאמנויות, חשבונות אישיים ואינסטינקטים. הם מתארים אדם שרואה את העולם דרך מושגים של ניצחון והפסד, נאמנות ובגידה, ושמוכן לשנות עמדות במהירות כאשר הוא משתכנע שהאינטרסים שלו מחייבים זאת.

לישראל מוקדש חלק ניכר מן הספר, אולם המסר העולה ממנו רחב הרבה יותר. בעיני המחברים, טראמפ אינו פועל מתוך מחויבות עמוקה לבעלי ברית מסוימים או לתפיסת עולם ברורה, אלא מתוך תפיסה שלפיה כל מערכת יחסים היא עסקה וכל שותף הוא בעל ברית זמני. משום כך, גם יחסיו הקרובים עם ישראל ועם נתניהו אינם חסינים מפני משברים, כעסים ותחושות של אכזבה.

הספר, שכבר מעורר סערה בוושינגטון, צפוי להפוך לאחד המסמכים החשובים והמדוברים ביותר על כהונתו השנייה של טראמפ. ואם לשפוט לפי החשיפות שכבר פורסמו, הוויכוחים סביבו רק מתחילים.