שלושה מאסרי עולם לסיוט של גילגו ביץ': רוצח שמונה הנשים נשלח לכלא עד יומו האחרון

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

הסכם הטיעון שעליו חתם באפריל הבטיח מראש כי לא ייצא עוד לחופשי, אך הדיון שנערך השבוע נועד להעניק לבני משפחות הקורבנות הזדמנות להשמיע את קולם ולסיים באופן סמלי פרשה שהטילה צל כבד על ארצות הברית במשך יותר משלושה עשורים.

הסיבה לכך שהפרשה ממשיכה לעורר עניין כה רב אינה רק אכזריות הפשעים, אלא גם העובדה שרבות מהקורבנות השתייכו לאוכלוסייה שנחשבת פגיעה במיוחד. במשך שנים טענו בני משפחותיהן ופעילים חברתיים כי היחס כלפי היעלמותן לא זכה לאותה דחיפות שהייתה ניתנת לקורבנות אחרים

על פי הודאותיו, הרצח הראשון התרחש בשנת 1993 בתוך טנדר שבו נהג. בהמשך פיתח, לפי החוקרים, שיטת פעולה קבועה שאותה הפעיל שוב ושוב במרתף ביתו במסאפקווה פארק, בזמן שבני משפחתו נעדרו מהמקום. במשך שנים הצליח לקיים חיים שנראו רגילים לחלוטין כאיש מקצוע, בעל ואב, ובמקביל לנהל מסכת רציחות שהפכה אותו לאחד הרוצחים הסדרתיים הידועים ביותר בארצות הברית.

בתו, ויקטוריה הוארמן, סיפרה כי אביה תיאר בפניה את מעשיו כמאבק ב"שדים פנימיים" וכמחלה שממנה לא הצליח להשתחרר. הדברים נחשפו במסגרת סרט תיעודי חדש, ומוסיפים ממד מטריד נוסף לפרשה שכבר עוררה אינספור שאלות על החיים הכפולים שניהל.

גם לאחר הרשעתו ממשיכה הפרשה לייצר גילויים חדשים. התברר כי הוארמן מנהל התכתבות עם קית' ג'ספרסון, רוצח סדרתי אחר הידוע בכינוי "הרוצח עם הפרצוף המחייך", שהורשע ברצח שמונה נשים בשנות התשעים. עצם הקשר בין שני הרוצחים עורר עניין ציבורי נוסף, אך גם ביקורת חריפה מצד פעילות חברתיות וארגוני זכויות נשים.

מחוץ לבית המשפט הפגינו נשים העובדות בתעשיית המין, שביקשו להזכיר כי במרכז הפרשה עומדות הקורבנות ולא הרוצח. הן מחו נגד הנטייה הציבורית והתקשורתית להפוך רוצחים סדרתיים לדמויות מסתוריות ומסקרנות, וטענו כי היחס הזה מטשטש את האלימות המתמשכת שממנה סובלות נשים במעגלי הזנות.

הסיבה לכך שהפרשה ממשיכה לעורר עניין כה רב אינה רק אכזריות הפשעים, אלא גם העובדה שרבות מהקורבנות השתייכו לאוכלוסייה שנחשבת פגיעה במיוחד. במשך שנים טענו בני משפחותיהן ופעילים חברתיים כי היחס כלפי היעלמותן לא זכה לאותה דחיפות שהייתה ניתנת לקורבנות אחרים. מבחינתם, פרשת גילגו ביץ' הפכה לסמל של תופעה רחבה ומדאיגה יותר: הפגיעוּת הרבה של נשים בתעשיית המין והקושי של מערכות החוק והחברה להעניק להן את אותה רמת הגנה שמקבלות קבוצות אחרות.

גזר הדין שניתן השבוע סוגר פרק משפטי שנמשך שלושים שנה, אך עבור משפחות הקורבנות הכאב רחוק מלהסתיים. עבור הציבור האמריקני, הפרשה ממשיכה לעורר שאלה מטרידה לא פחות: כיצד הצליח אדם שניהל חיים רגילים למראה להסתיר במשך שנים כה רבות מסכת רציחות אכזרית, ומה מלמדת הפרשה על העיוורון החברתי כלפי נשים שהחברה נוטה לראות בשוליים.