
הנתונים מגיעים מסקר City Pulse של חברת הייעוץ והתכנון העירוני גנסלר, שבחן את תפיסות הציבור לגבי מרכזי ערים ברחבי העולם. כשליש מהמשיבים לא הגדירו את מרכז לוס אנג'לס כ"מקום תוסס", בעוד שכשמדובר בערים כמו ניו יורק ושיקגו, כ-80% מהנשאלים העניקו להן ציונים גבוהים יותר במדד הזה.

דאונטאון לוס אנג'לס איבד את האטרקטיביות שלו
לפי ממצאי המחקר, מרכז לוס אנג'לס מדורג במקום ה-11 מהסוף בארצות הברית בכל הקשור לתחושת ה"קוּליות" והאטרקטיביות שלו, ובמקום ה-20 מהסוף בעולם. הדירוג מציב אותו הרחק מאחורי מרכזי ערים מובילים כמו סידני ושנגחאי, שנחשבים בעיני התושבים למוקדי בילוי, תרבות ופנאי פעילים יותר.
קלי פארל, מנהלת משרד לוס אנג'לס של גנסלר, הסבירה בראיון ל'לוס אנג'לס טיימס' כי אחת הסיבות המרכזיות לירידה במעמדו של הדאונטאון היא מעבר של עסקים לאזורים אחרים בעיר. לדבריה, עזיבת החברות הובילה גם לירידה במספר העובדים והתושבים באזור, מה שפגע בהמשך במסעדות, בחנויות ובעסקים המקומיים שנשענו על תנועת האנשים היומיומית.
גם כתב KTLA דייוויד לזרוס סבור שמרכז העיר איבד חלק גדול מהמשיכה שלו. לדבריו, אמנם עדיין אפשר למצוא בו מוקדי בילוי ואטרקציות נקודתיות, אך באופן כללי הוא אינו מציע את אותה חוויה עירונית שמזוהה עם מרכזי הערים של ניו יורק או שיקגו.
לזרוס אף העלה רעיון אפשרי לשינוי המצב: החלת פיקוח מחירים אגרסיבי יותר על שכר הדירה במרכז העיר, במטרה למשוך בחזרה צעירים ותושבים חדשים לאזור. לפי התיאוריה שהציג, אם יותר צעירים יעברו להתגורר בדאונטאון, גם מסעדות, בתי קפה, חנויות בוטיק ועסקים נוספים יחזרו לפעול שם בהיקף רחב יותר.
עם זאת, גם לזרוס עצמו הודה כי למרות שמחקרים דמוגרפיים מצביעים על כך שמהלך כזה עשוי להשפיע על הרכב האוכלוסייה ועל הפעילות באזור, קשה להאמין שבעלי נכסים ויזמים יתמכו ברעיון מסוג זה. בינתיים, כך נראה, מרכז לוס אנג'לס ממשיך להתמודד עם האתגר של החזרת החיים לרחובותיו והפיכתו ליעד מבוקש יותר עבור תושבים ומבקרים כאחד.