חגגה את טבח 7 באוקטובר: עכשיו היא בדרך לקונגרס האמריקאי

ב־8 באוקטובר 2023, פחות מ־24 שעות לאחר הטבח שביצע חמאס ביישובי הדרום, התאספו אלפי מפגינים בטיימס סקוור בניו יורק. בעוד מדינת ישראל עדיין ניסתה להבין את ממדי האסון, ובשעה שמשפחות חיפשו נעדרים וחטופים, נשמעו במקום קריאות תמיכה בפלסטינים, הונפו דגלים ונישאו שלטים שהאשימו את ישראל בפשעי מלחמה וב"רצח עם". בין המשתתפים בעצרת הייתה גם דריאליסה אבילה צ'בלייר, פעילה פוליטית צעירה מניו יורק.

שנתיים וחצי מאוחר יותר, אותה פעילה כבר אינה דמות שולית בשולי המחאה. היא מתמודדת לקונגרס האמריקאי במחוז ה־13 של ניו יורק, אחד המחוזות הדמוקרטיים הבטוחים ביותר במדינה. המשמעות ברורה: ניצחון בבחירות המקדימות עשוי להפוך אותה לחברת קונגרס כבר בשנה הקרובה.

אלא שהעבר שלה מסרב להישאר מאחור.

עבור מבקריה, עצם ההשתתפות בעצרת שהתקיימה יום אחד בלבד אחרי הטבח היא כתם פוליטי ומוסרי כבד. עבור תומכיה, מדובר בפעילות פוליטית לגיטימית למען זכויות הפלסטינים

התמונות מטיימס סקוור חזרו בשבועות האחרונים למרכז הדיון הציבורי. עבור מבקריה, עצם ההשתתפות בעצרת שהתקיימה יום אחד בלבד אחרי הטבח היא כתם פוליטי ומוסרי כבד. עבור תומכיה, מדובר בפעילות פוליטית לגיטימית למען זכויות הפלסטינים. הוויכוח הזה הפך לאחד הקרבות הטעונים ביותר במערכת הבחירות המקומית.

מה שהגביר עוד יותר את הסערה הייתה תגובתה של אבילה צ'בלייר עצמה. במקום להביע חרטה או להתרחק מהאירוע, היא בחרה להסביר את השתתפותה בו. בראיונות שהעניקה לאחרונה אמרה כי לאורך כל חייה הבוגרים נאבקה למען זכויות הפלסטינים וכי החשש שלה היה מפני ההשלכות ההומניטריות של המלחמה המתפתחת.

מבחינת מתנגדיה, הדברים נשמעו כהצדקה ולא כהסבר. הם ציפו לשמוע גינוי חד וברור של האירוע שהתרחש יום קודם לכן. מבחינתה, לעומת זאת, מדובר בעמדה עקבית שאינה מחייבת התנצלות.

הוויכוח על דבריה חושף הרבה מעבר לסיפור אישי של מועמדת אחת. הוא משקף את הקרע ההולך ומעמיק בתוך המפלגה הדמוקרטית סביב ישראל, המלחמה בעזה והיחסים בין ארצות הברית לבעלת בריתה במזרח התיכון.

אבילה צ'בלייר, בת 32, היא בוגרת אוניברסיטת קולומביה ואחת הפעילות הבולטות במחנה הפרוגרסיבי בניו יורק. במהלך שנות פעילותה הייתה מעורבת בארגוני סטודנטים פרו־פלסטיניים, ביוזמות חרם אקדמי נגד ישראל ובמחאות שהתקיימו בקמפוסים לאחר פרוץ המלחמה.

במהלך הקמפיין הנוכחי נחשפו גם פרסומים ישנים מחשבונותיה ברשתות החברתיות. חלקם כללו אמירות חריפות נגד ישראל, נגד ארצות הברית ונגד פוליטיקאים מהמפלגה הדמוקרטית עצמה. לאחר חשיפת הדברים היא טענה כי התבגרה וכי חלק מההתבטאויות שייכות לתקופה אחרת בחייה.

אלא שהסערה האמיתית החלה כאשר זכתה לתמיכתו של ראש עיריית ניו יורק, זוהראן ממדאני.

ממדאני, שנבחר לאחרונה לראשות העיר והפך לאחד הכוכבים העולים של השמאל הפרוגרסיבי האמריקאי, נתפס בעיני רבים כדמות בעלת השפעה לאומית הולכת וגוברת. החלטתו לתמוך באבילה צ'בלייר העניקה לקמפיין שלה זריקת עידוד משמעותית והפכה את המרוץ המקומי לסיפור ארצי.

המהלך עורר זעם בקרב גורמים יהודיים ודמוקרטיים מתונים. מבקריו טענו כי התמיכה משדרת מסר בעייתי במיוחד בתקופה שבה האנטישמיות בארצות הברית נמצאת בעלייה. אחרים ראו בכך הוכחה נוספת לכך שהאגף הפרוגרסיבי במפלגה מאמץ עמדות אנטי־ישראליות חריפות יותר ויותר.

מי שנמצא במוקד המתקפה הוא חבר הקונגרס המכהן אדריאנו אספאיאט, אחד הפוליטיקאים הוותיקים והמשפיעים בניו יורק. אספאיאט, בן למשפחה ממוצא דומיניקני, נחשב לדמוקרט מובהק ולתומך ותיק בקשר האסטרטגי בין ארצות הברית לישראל. הוא תמך בחבילות סיוע ביטחוניות לישראל וקיים קשרים ארוכי שנים עם ארגונים יהודיים.

למרות זאת, בעיני אבילה צ'בלייר ותומכיה, עצם תמיכתו בישראל מספיקה כדי להפוך אותו למטרה פוליטית.

המאבק ביניהם חורג בהרבה מגבולות מחוז הבחירה במנהטן העליונה ובברונקס. הוא הפך לסמל של עימות רחב יותר על זהותה העתידית של המפלגה הדמוקרטית. מצד אחד ניצבים נבחרי ציבור המזוהים עם הקו המסורתי של המפלגה, התומך בברית האמריקאית־ישראלית גם כאשר הוא מותח ביקורת על ממשלות ישראל. מן הצד השני ניצב דור צעיר של פעילים הרואה בישראל סמל לדיכוי קולוניאלי ודורש שינוי יסודי במדיניות החוץ האמריקאית.

עבור הקהילה הישראלית־אמריקאית הגדולה בניו יורק, בלוס אנג'לס ובאזורים נוספים ברחבי המדינה, מדובר ביותר מעוד מערכת בחירות מקומית. רבים רואים במרוץ הזה מבחן לשאלה האם עמדות שנחשבו בעבר קיצוניות הופכות בהדרגה לחלק מהמיינסטרים הפוליטי.

החשש הזה אינו נובע רק מהצהרות או מהפגנות. הוא קשור גם לכוח פוליטי. אם מועמדת שהשתתפה בעצרת שנערכה יום לאחר טבח 7 באוקטובר תצליח להגיע לקונגרס האמריקאי, יהיו מי שיראו בכך סימן לשינוי עמוק במערכת הפוליטית האמריקאית.

תומכיה של אבילה צ'בלייר מציגים תמונה אחרת לחלוטין. מבחינתם, היא מייצגת דור חדש של מנהיגים שמאתגרים את הסדר הישן ומסרבים לקבל כמובן מאליו מדיניות חוץ שהתקבעה במשך עשרות שנים. הם טוענים כי הניסיון להפוך את השתתפותה בעצרת לנושא המרכזי בקמפיין נועד להסיט את הדיון מסוגיות חברתיות וכלכליות שמעסיקות את ציבור הבוחרים.

אלא שבפוליטיקה, תזמון הוא לעיתים הכול. והעובדה שהעצרת התקיימה יום אחד בלבד לאחר הטבח ממשיכה לרדוף את הקמפיין שלה גם כיום.

הבחירות המקדימות הקרובות לא יקבעו רק את זהותו של חבר הקונגרס הבא ממחוז 13 בניו יורק. הן עשויות לספק הצצה חשובה לעתידו של המחנה הדמוקרטי כולו. האם הבוחרים יעדיפו את הקו המסורתי והממסדי, או שיבחרו במועמדת שמייצגת את האגף הפרוגרסיבי הרדיקלי יותר?

זו כבר אינה רק שאלה על דריאליסה אבילה צ'בלייר. זו שאלה על הכיוון שאליו צועדת אחת המפלגות החשובות והמשפיעות בעולם המערבי.