פלורידה: העסקה המסוכנת ביותר בפייסבוק - צעיר גנב ציוד רדיואקטיבי והחזיק אותו בביתו

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

הצעיר בן ה־24 מברדנטון שבפלורידה נעצר לאחר שנחשד בגניבת מד־צפיפות תעשייתי המשמש את ענף הבנייה וההנדסה. מדובר במכשיר יקר שערכו נע בין עשרת אלפים לעשרים אלף דולר, אך הסכנה האמיתית לא הייתה מחירו. בתוך המכשיר נמצא צזיום־137 – איזוטופ רדיואקטיבי הנמצא תחת פיקוח ממשלתי קפדני ושמחייב רישוי מיוחד לטיפול ולאחסון.

לפי כתב האישום, בניטז לא רק החזיק במכשיר ללא אישור, אלא גם ניסה למכור אותו בפלטפורמת המסחר של פייסבוק. מבחינתו, ככל הנראה, היה מדובר בעוד פריט שניתן להפוך למזומן מהיר. מבחינת רשויות האכיפה, מדובר היה באירוע שעלול היה להסתיים אחרת לחלוטין.

לפני שנכנסו, ביצעו השוטרים בדיקת קרינה מחוץ למבנה באמצעות ציוד ייעודי. התוצאה הייתה חד־משמעית: זוהתה קרינה ברמה המתאימה לנוכחות מקור רדיואקטיבי תעשייתי.

השם צזיום־137 אולי אינו מוכר לרוב האנשים, אך בעולם הגרעין והבטיחות הקרינתית הוא מעורר מיד תשומת לב. זהו אחד החומרים הרדיואקטיביים הידועים ביותר, בין היתר משום שהיה בין החומרים שהתפזרו באסון צ'רנוביל ב־1986. החומר פולט קרינת גמא חזקה, ובחשיפה משמעותית עלול לגרום לנזקי קרינה חמורים.

במקרה של מד־צפיפות תעשייתי, החומר הרדיואקטיבי כלוא בתוך מעטפת מיגון ייעודית שתוכננה למנוע חשיפה. כל עוד המכשיר נשאר שלם ואינו מפורק, הסיכון מוגבל יחסית. הבעיה מתחילה כאשר אדם חסר ידע מקצועי מחליט לפרק אותו, לאחסן אותו בצורה לא נכונה או להעבירו ממקום למקום מבלי להבין מה הוא מחזיק בידיו.

וזו בדיוק הסיבה שהרשויות התייחסו לפרשה ברצינות כה רבה.

החקירה החלה בדרך כמעט בנאלית. מישהו נתקל במודעה בפייסבוק מרקטפלייס והבין שהמוצר המוצע למכירה אינו עוד ציוד בנייה רגיל. המידע הועבר למשטרת הכבישים של פלורידה, וזו פתחה בחקירה.

חוקרים סמויים יצרו קשר עם בניטז וניסו לתאם רכישה. הוא קבע פגישה, אך לא הופיע. בשלב זה החליטו החוקרים להגיע לביתו. לפני שנכנסו, ביצעו בדיקת קרינה מחוץ למבנה באמצעות ציוד ייעודי. התוצאה הייתה חד־משמעית: זוהתה קרינה ברמה המתאימה לנוכחות מקור רדיואקטיבי תעשייתי.

לאחר קבלת האישורים המתאימים נכנסו החוקרים לבית, איתרו את המכשיר ואישרו כי מקור הצזיום נותר שלם ולא נגרם לו נזק. רק העובדה הזאת מנעה, ככל הנראה, סכנה משמעותית יותר לבני הבית ולסביבתם.

הפרשה כולה מעלה שאלה רחבה יותר שמעסיקה מומחי ביטחון ובטיחות ברחבי העולם. בעוד שהציבור נוטה לחשוב על חומרים רדיואקטיביים כעל משהו השמור לכורים גרעיניים או למעבדות ממשלתיות, בפועל קיימים אלפי מקורות קרינה חוקיים בתעשייה האזרחית. הם משמשים בבנייה, בבדיקות הנדסיות, ברפואה ובמפעלים. רובם מאובטחים היטב, אך מדי שנה מדווחות בעולם גניבות, אובדן או היעלמות של חלק מהם.

החשש הגדול אינו מפני פצצה גרעינית, אלא מפני מה שמכונה "פצצה מלוכלכת" – מטען נפץ רגיל המשולב בחומר רדיואקטיבי שמטרתו להפיץ זיהום וחרדה. מומחי ביטחון מדגישים כי מדובר בתרחיש נדיר, אך עצם העובדה שחומר רדיואקטיבי יכול למצוא את דרכו לאתר מכירות מקוון ממחישה מדוע הרשויות מתייחסות לכל מקרה כזה ברצינות רבה.

בניטז שוחרר בערבות של 5,000 דולר ומואשם בגניבה ובהחזקה בלתי חוקית של ציוד רדיואקטיבי. אם יורשע, הוא צפוי לעמוד בפני עונשים משמעותיים. אך מבחינת רשויות הביטחון, האישום הפלילי הוא רק חלק מהסיפור.

הסיפור הגדול באמת הוא העובדה שמכשיר המכיל חומר רדיואקטיבי הצליח להיעלם, להגיע לבית פרטי ולהופיע למכירה באינטרנט לפני שמישהו עצר את התהליך. במקרה הזה, הסוף היה יחסית רגוע: המכשיר אותר בזמן, החומר נשאר מוגן ואף אחד לא נפגע.

אבל עבור רבים מאנשי המקצוע, השאלה המדאיגה אינה מה קרה במקרה הזה – אלא כמה מקרים דומים כלל לא מתגלים. לפעמים כל מה שמפריד בין אירוע פלילי מוזר לבין אסון בריאותי או ביטחוני הוא אדם אחד שראה מודעה חשודה ולחץ על כפתור "דווח".