הטיסה כבר היתה בחצי הדרך לספרד: ארבע אותיות על מסך הטלפון שינו הכול

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

האירוע החל כאשר אחד הנוסעים הבחין ברשימת מכשירי הבלוטות' הזמינים בסביבתו בשם מעורר חשד. המידע הועבר מיד לצוות המטוס, שהבין כי אינו יכול להתעלם מהאפשרות שמדובר באיום ביטחוני. בשלב זה החלו אנשי הצוות לפעול לפי הנהלים המחמירים הנהוגים בתעופה האמריקאית בכל מקרה שבו עולה חשש, ולו הקל ביותר, לביטחון הטיסה.

הדיווחים מצביעים על כך שהמטוס כבר היה עמוק מעל האוקיינוס האטלנטי כאשר התקבלה ההחלטה לחזור לניוארק. מדובר בהחלטה יקרה ומורכבת מבחינה מבצעית, אך כזו שאינה מותירה מקום להימורים. כאשר קיים אפילו חשד קל לאיום, ההנחיה ברורה: מניחים את התרחיש החמור ביותר ופועלים בהתאם.

אחד הנוסעים הבחין ברשימת מכשירי הבלוטות' הזמינים בסביבתו בשם מעורר חשד. המידע הועבר מיד לצוות המטוס, שהבין כי אינו יכול להתעלם מהאפשרות שמדובר באיום ביטחוני. בשלב זה החלו אנשי הצוות לפעול לפי הנהלים המחמירים הנהוגים בתעופה האמריקאית בכל מקרה שבו עולה חשש, ולו הקל ביותר, לביטחון הטיסה.

לאחר הנחיתה המתינו למטוס כוחות ביטחון, אנשי רשות אבטחת התחבורה, סוכני מכס והגירה וגורמי אכיפה נוספים. כלל הנוסעים הורדו מהמטוס, הכבודה נבדקה והמטוס נסרק בקפדנות. רק לאחר שעות של בדיקות הצליחו החוקרים לאתר את מקור הבהלה.

ה"מכשיר החשוד" התברר כשעון כושר חכם מסוג פיטביט שהיה שייך לנער בן 16. לפי הדיווחים, הנער העניק למכשיר שם שכלל את המילה האנגלית "פצצה". מה שנראה עבורו ככל הנראה כבדיחה חסרת משמעות הפך בתוך שעות לאירוע ביטחוני מלא שהפעיל רשויות פדרליות וגרם לשיבוש טיסה בינלאומית.

הנער לא הואשם בעבירה פלילית ברמת המדינה, אך המקרה הועבר לבחינת הרשויות הפדרליות. גם אם בסופו של דבר לא יוגשו כתבי אישום, עצם פתיחת החקירה ממחישה עד כמה ברצינות מתייחסים בארצות הברית לכל אזכור שעלול להתפרש כאיום בתחום התעופה.

הסיפור הזה אינו רק על נער אחד ועל חוש הומור כושל. הוא משקף את המציאות החדשה שנוצרה בעידן הדיגיטלי. לפני שני עשורים, כאשר נוסעים עלו למטוס עם טלפון סלולרי פשוט, לא הייתה אפשרות שמכשיר אישי יהפוך לפתע למקור לאירוע ביטחוני. כיום כמעט כל נוסע נושא עמו מספר מכשירים חכמים המשדרים אותות אלחוטיים, ושמותיהם גלויים לעיתים לכל מי שמנסה להתחבר לרשת או לבלוטות'.

כאן בדיוק מתחילה הבעיה. מערכות האבטחה בתעופה פותחו בעיקר כדי לזהות אנשים חשודים, חפצים מסוכנים או התנהגות חריגה. הן לא תוכננו להתמודד עם מצב שבו איום פוטנציאלי מופיע לפתע על מסך טלפון בדמות שם של מכשיר אלקטרוני. מרגע שהמידע מופיע, איש אינו יכול לדעת אם מדובר במתיחה, בפרובוקציה או באיום אמיתי. במצב כזה, אין לאנשי הביטחון את הפריבילגיה להניח שמדובר בבדיחה.

זו גם הסיבה שהביקורת הציבורית על התגובה מוגבלת יחסית. קל לצחוק בדיעבד על טיסה שחזרה לאחור בגלל שעון כושר, אך קשה הרבה יותר להסביר כיצד היו אמורים אנשי הצוות לפעול אחרת בזמן אמת. אילו היו מתעלמים מהמידע ומתברר בדיעבד שהיה מדובר באיום ממשי, התוצאה הייתה עלולה להיות הרסנית.

המחיר של האירוע היה כבד. חברת התעופה נאלצה להסיט מטוס רחב־גוף ממסלולו, להפעיל מחדש מערך קרקעי שלם, לבצע בדיקות ביטחוניות מקיפות ולהיערך לטיסה חלופית. מאות נוסעים איבדו שעות ארוכות, החמיצו טיסות המשך ותוכניות חופשה השתבשו. גם רשויות האכיפה הפדרליות נדרשו להשקיע זמן ומשאבים בחקירת אירוע שהתברר בסופו של דבר כלא יותר משם שנבחר למכשיר אישי.

אלא שהלקח הרחב יותר חורג מהמקרה הספציפי. עולם התעופה ניצב בפני אתגר חדש שנולד מתוך ההתפתחות הטכנולוגית המהירה. ככל שמספר המכשירים המחוברים סביבנו גדל, כך גדל גם הפוטנציאל לתקלות, אי־הבנות ואזעקות שווא. הרשויות יידרשו ככל הנראה לגבש נהלים חדשים שיסייעו להבחין מהר יותר בין איום אמיתי לבין מעשה קונדס, מבלי לפגוע בבטיחות.

עד שזה יקרה, כל נוסע שחושב שלקרוא למכשיר שלו בשם פרובוקטיבי זו בדיחה מוצלחת, צריך לזכור דבר אחד: בגובה של עשרת אלפים מטרים, מעל האוקיינוס, אף אחד כבר לא צוחק.