
הצעדה, הנערכת תחת הסיסמה "אמריקאים גאים, ציונים גאים", שוברת השנה שיאי השתתפות, לפי מארגני האירוע. מאחורי היוזמה עומדים פדרציית ניו יורק המאוחדת ומועצת יחסי הקהילה היהודית של ניו יורק, שביקשו להפוך את האירוע השנה למפגן של נראות, ביטחון וגאווה יהודית דווקא על רקע האקלים הציבורי המורכב שנוצר מאז מתקפת 7 באוקטובר.

אלפי בני אדם צועדים בשעה זו לאורך אחד הרחובות המפורסמים בעולם, מניפים דגלי ישראל, שרים, רוקדים ומביעים תמיכה במדינה היהודית בתקופה רגישה במיוחד
את תשומת הלב הגדולה ביותר מושכת הנוכחות של בכירים רבים בזירה הציבורית האמריקאית. מושלת מדינת ניו יורק, קאת'י הוקול, משתתפת באירוע ומנצלת את הבמה כדי להדגיש את מחויבותה למאבק באנטישמיות. סמוך לפתיחת הצעדה היא מודיעה על חתימתה על חוק חדש שנועד להגן על מתפללים בבתי תפילה מפני הטרדות והפגנות מאיימות בקרבת מקום. מבחינת רבים מהמשתתפים, מדובר במסר ברור של תמיכה בקהילה היהודית בתקופה רגישה במיוחד.
גם ראש עיריית ניו יורק לשעבר, מייקל בלומברג, צועד היום לאורך המסלול. אף שעזב את החיים הפוליטיים לפני שנים רבות, הוא בוחר להגיע דווקא השנה, ומעניק לצעדה ממד סמלי נוסף. לצדו צועדים בכירים נוספים, בהם מפכ"לית משטרת ניו יורק ג'סיקה טיש ונבחרי ציבור מכל רחבי המדינה.
אחת מנקודות השיא של האירוע היא הגעתה של משלחת ישראלית חסרת תקדים. לא פחות מ־13 חברי כנסת, מהקואליציה ומהאופוזיציה, מגיעים לניו יורק במיוחד לצורך הצעדה. בראש המשלחת עומד יושב ראש הכנסת, אמיר אוחנה, ולצדו חברי כנסת ממפלגות שונות. לפי נתוני הכנסת, מדובר במשלחת הפרלמנטרית הגדולה ביותר שנשלחה אי פעם מישראל לאירוע זה.
לצפייה: https://www.instagram.com/reel/DZApsoXKACS/?utm_source=ig_web_copy_link
המסר שמבקשים חברי הכנסת להעביר הוא של אחדות לאומית מול האתגרים שמולם ניצבת ישראל. למרות חילוקי הדעות הפוליטיים החריפים בירושלים, חברי הקואליציה והאופוזיציה צועדים יחד ומציגים חזית משותפת מול הקהילה היהודית בארצות הברית. עבור רבים מהמשתתפים, עצם התמונה של נציגים מכל קצות המפה הפוליטית הישראלית ההולכים יחד תחת דגל ישראל היא מסר משמעותי בפני עצמו.
אך למרות כל אלה, הסיפור שמעסיק רבים מהצועדים הוא דווקא מי שאינו נמצא במקום. ראש עיריית ניו יורק, זוהראן ממדאני, בוחר שלא להשתתף באירוע. ההחלטה הזו אינה מפתיעה את מי שעוקב אחר עמדותיו כלפי ישראל, אך היא עדיין מעוררת ביקורת חריפה בקרב רבים בקהילה היהודית. ממדאני הבהיר בעבר את התנגדותו למדיניות ממשלות ישראל ואף מזוהה עם עמדות שנתפסות כעוינות למדינה היהודית. מבחינתו מדובר בעקביות אידיאולוגית. מבחינת מבקריו, מדובר בכישלון להבין את משמעותו של האירוע עבור אחת הקהילות המרכזיות בעיר שהוא עומד בראשה.
הביקורת נגדו אינה נובעת רק מהוויכוח על ישראל. בעיני רבים, ראש עיר אינו אמור לייצג רק את מי שמצביעים עבורו או מסכימים עם השקפת עולמו. הוא אמור לייצג את כלל תושבי העיר. דווקא בתקופה שבה יהודים רבים בניו יורק מדווחים על תחושת חוסר ביטחון גוברת, היעדרותו מהאירוע נתפסת אצל רבים כבחירה פוליטית שמגיעה בזמן הרגיש ביותר.
לאורך השנים הייתה צעדת ישראל הרבה יותר מאירוע קהילתי. היא שימשה מדד למערכת היחסים שבין ניו יורק לקהילה היהודית, ובין ניו יורק לישראל. השנה, על רקע המלחמה, משבר החטופים והזינוק באנטישמיות, היא הופכת גם למבחן של מנהיגות. לכן, בעוד אלפי בני אדם ממשיכים לצעוד בשעה זו לאורך השדרה החמישית, נדמה שהמסר החזק ביותר של היום אינו מגיע רק מהדגלים ומהנאומים, אלא גם מהניגוד החד בין אלה שבחרו לעמוד לצד הקהילה היהודית ברגע הזה — לבין מי שבחרו להישאר מחוץ לתמונה.