הקרב על הקלטות: ביידן יוצא למלחמה כדי למנוע מטראמפ לחשוף את שיחותיו האישיות

יש משהו טרגי כמעט בתמונה שנחשפת כעת בארצות הברית: ג'ו ביידן, אדם שבילה יותר מחמישה עשורים בלב המערכת הפוליטית האמריקאית, מוצא את עצמו נאבק בבית המשפט כדי למנוע מהממשל שהחליף אותו לחשוף את קולו האישי ביותר. לא נאומים, לא הצהרות מדיניות ולא מסיבות עיתונאים — אלא שיחות פרטיות, אינטימיות וכואבות, שהוקלטו בתקופה הקשה ביותר בחייו.

ביום שלישי הגיש נשיא ארצות הברית לשעבר תביעה נגד משרד המשפטים האמריקאי, בניסיון לחסום את פרסום ההקלטות והתמלילים של שיחות שניהל עם כותב הצללים מארק צְוֹנִיצֶר, שסייע לו בכתיבת ספר זיכרונותיו. השיחות התקיימו בשנים 2016–2017, זמן קצר לאחר מותו של בנו, בו ביידן, שנפטר מסרטן המוח בגיל 46.

לפי אנשי צוותו של ביידן, מדובר בחומרים אישיים במיוחד — שיחות שבהן דיבר בפתיחות על האבל, המשפחה והתקופה המטלטלת שעברה עליו. לטענתם, פרסום ההקלטות אינו נובע מצורך ציבורי אמיתי, אלא מניסיון פוליטי לייצר מבוכה נוספת לנשיא לשעבר.

ההקלטות הפכו לחלק מתיק פדרלי רק שנים מאוחר יותר, כאשר התובע המיוחד רוברט הר פתח בחקירה בנוגע לטיפולו של ביידן במסמכים מסווגים מתקופת כהונתו כסגן נשיא. אף שבסופו של דבר הוחלט שלא להגיש נגדו כתב אישום, החוקרים אספו במסגרת הבדיקה גם את חומרי הרקע ששימשו לכתיבת ספרו — ובהם ההקלטות האישיות.

לפי אנשי צוותו של ביידן, מדובר בחומרים אישיים במיוחד — שיחות שבהן דיבר בפתיחות על האבל, המשפחה והתקופה המטלטלת שעברה עליו. לטענתם, פרסום ההקלטות אינו נובע מצורך ציבורי אמיתי, אלא מניסיון פוליטי לייצר מבוכה נוספת לנשיא לשעבר.

מי שדחפה לחשיפתן היא קרן הריטג', מכון מחקר שמרני המזוהה עם הימין האמריקאי, שהגיש בקשה לקבלת החומרים במסגרת חוק חופש המידע. בתקופת ממשלו של ג'ו ביידן סירב משרד המשפטים להעביר את ההקלטות. בכירי המשרד אף הזהירו אז כי פרסום השיחות יהיה דומה לחשיפת יומן אישי או הודעות פרטיות של אדם שמעולם לא הואשם בפלילים.

אלא שכעת, עם חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן, הכיוון השתנה לחלוטין. ועדת המשפט של בית הנבחרים, הנשלטת בידי הרפובליקנים, הצטרפה לדרישה לקבל את החומרים, ומשרד המשפטים החדש הודיע כי בכוונתו להעביר את ההקלטות לוועדה ולקרן הריטג' כבר בחודש הבא, תוך ביצוע השחרות מצומצמות בלבד.

בתביעה שהגישו עורכי דינו של ביידן נטען כי מדובר בהפרה בוטה של חוקי הפרטיות הפדרליים ובשימוש פוליטי במנגנוני המדינה. לדבריהם, הוועדה הרפובליקנית משתמשת בטענת "פיקוח פרלמנטרי" כתירוץ בלבד, אף שלחומרים המבוקשים אין קשר ממשי לעבודתה.

"השיחות הללו קדמו לחקירת התובע המיוחד ואינן יכולות לשפוך אור על הטענות לפוליטיזציה של משרד המשפטים", נכתב בתביעה. מאחורי הניסוח המשפטי היבש מסתתרת האשמה חריפה בהרבה: ביידן טוען למעשה כי אנשי טראמפ מבקשים להשתמש בכוחה של המדינה כדי לחשוף רגעים פרטיים וכואבים מחייו האישיים לצורך רווח פוליטי.

הרגישות סביב ההקלטות גדולה במיוחד משום שהנושא כבר פגע בעבר בתדמיתו הציבורית של ביידן. לפני כשנה הודלפו חלקים מהחקירה שניהל רוברט הר, ובהם תיאורים שהציגו את הנשיא לשעבר כאדם מבוגר הסובל מבעיות זיכרון. הסערה הציבורית שנוצרה סביב הדברים הפכה לאחד הגורמים שהכבידו על מסע הבחירות שלו והעמיקו את הלחץ שהוביל בסופו של דבר לפרישתו מהמרוץ לנשיאות ב-2024.

כעת חוששים אנשיו כי פרסום השיחות החדשות — שנוגעות למות בנו ולמצבו הנפשי בתקופת האבל — ייצור גל נוסף של השפלות פוליטיות ותקשורתיות. לטענתם, אלה אינן שיחות בעלות חשיבות ציבורית או ביטחונית, אלא רגעים אישיים של אדם שביקש לדבר בכנות בזמן משבר אישי עמוק.

אלא שמעבר לדרמה האישית והפוליטית, הפרשה הזו מעוררת גם שאלה רחבה הרבה יותר: עד כמה רשאית המדינה לחשוף חומרים פרטיים שנאספו במהלך חקירה, כאשר האדם שנחקר כלל לא הואשם בעבירה? והאם עצם העובדה שלרשויות יש גישה לשיחות אישיות מעניקה להן גם זכות לפרסם אותן?

ההכרעה של בית המשפט הפדרלי בוושינגטון עשויה לקבוע תקדים משמעותי לעתיד. לא רק עבור ג'ו ביידן, אלא עבור כל אדם שייחקר בעתיד בידי הרשויות ויגלה ששיחותיו האישיות ביותר עלולות להפוך, יום אחד, לכלי נשק פוליטי.