שוק העבודה האמריקאי עמד בסערה — אך הגרוע עוד לפנינו

המספרים שפורסמו בוושינגטון נראו, במבט ראשון, כמו חדשות מצוינות לכלכלה האמריקאית: 115 אלף משרות חדשות נוספו באפריל, כמעט פי שניים מתחזיות הכלכלנים, ושיעור האבטלה נותר יציב על 4.3 אחוזים. בשווקים נשמעה אנחת רווחה, ובממשל מיהרו להציג את הנתונים כהוכחה לכך ששוק העבודה האמריקאי עדיין חזק.

אבל מאחורי הכותרת האופטימית מסתתרת אזהרה מטרידה. נתוני אפריל משקפים רגע מוקדם מדי — לפני שההשפעות הכלכליות של המלחמה באיראן, הזינוק במחירי הדלק והפגיעה בשרשראות האספקה חלחלו במלואן אל שוק העבודה. במילים אחרות: הדוח נראה טוב, אבל ייתכן שהוא מספר את העבר — לא את מה שמחכה לאמריקה מעבר לפינה.

ענף הבריאות המשיך להוביל את יצירת המשרות, עם 37 אלף משרות חדשות באפריל. הביקוש הגובר לעובדים בתחום מוסבר בין היתר בהזדקנות דור הבייבי־בום ובהתרחבות הצורך בשירותי רפואה, סיעוד וטיפול. ענף התחבורה והלוגיסטיקה הוסיף 30 אלף משרות, והמסחר הקמעונאי — בעיקר רשתות מזון ומחסני מכר — הוסיף 22 אלף משרות נוספות.

ענף הבריאות המשיך להוביל את יצירת המשרות, עם 37 אלף משרות חדשות באפריל. הביקוש הגובר לעובדים בתחום מוסבר בין היתר בהזדקנות דור הבייבי־בום ובהתרחבות הצורך בשירותי רפואה, סיעוד וטיפול. ענף התחבורה והלוגיסטיקה הוסיף 30 אלף משרות, והמסחר הקמעונאי — בעיקר רשתות מזון ומחסני מכר — הוסיף 22 אלף משרות נוספות

במקביל, הממשל הפדרלי המשיך להצטמצם. באפריל נגרעו עוד 8,000 משרות פדרליות, ובסך הכול ירד מספר המשרות בממשל בכ־348 אלף מאז השיא שנרשם באוקטובר 2024. מדובר בירידה של יותר מ־11 אחוזים, המשקפת את מדיניות הקיצוצים שמוביל ממשל טראמפ.

גם נתוני השכר מציגים תמונה כפולה. השכר הממוצע לשעה עלה ב־3.6 אחוזים לעומת אפריל 2025 והגיע ל־37.41 דולר. לכאורה, זו עלייה נאה. בפועל, היא נשחקת מול אינפלציה שחצתה במרץ את רף שלושת האחוזים, ובעיקר מול מחיר הבנזין, שטיפס השבוע אל מעל 4.50 דולר לגלון בממוצע ארצי.

הצל הגדול מעל הנתונים הוא המלחמה בין ארצות הברית לאיראן. הסכסוך ממשיך לטלטל את שוק האנרגיה העולמי, ומחירי הנפט הגבוהים מתורגמים במהירות למחיר גבוה יותר בתחנות הדלק, בהובלה, בייצור ובעלויות התפעול של עסקים בכל רחבי ארצות הברית.

ניקול בשאו, כלכלנית עבודה בפלטפורמת "זיפ־רקרוטר", אמרה כי שוק העבודה אמנם מגלה סימני התחזקות, אך הזהירה מפני סימן השאלה הגדול: כיצד המלחמה באיראן ומחירי הדלק ישפיעו על ענפים שונים במשק.

דיאן סוונק, הכלכלנית הראשית של "קיי־פי־אם־ג'י", הייתה חריפה יותר. לדבריה, עדיין מוקדם מדי לראות את מלוא השפעת המלחמה על שוק העבודה. חברות רבות קיוו לפתרון מהיר, אך כעת הן נערכות לעלויות גבוהות יותר, לשיבושים באספקה ולחולשה אפשרית בחודשים הקרובים.

אליזבת רנטר, כלכלנית בכירה ב"נרד־וולט", הסבירה את הבעיה בפשטות: לעסקים יש תקציב מוגבל. כאשר חלק גדול יותר ממנו מופנה לדלק, אנרגיה ותשומות יקרות, נשאר פחות כסף לגיוס עובדים, להעלאות שכר ולהתרחבות.

לכן, הנתון החשוב ביותר בדוח אפריל הוא אולי דווקא מה שלא מופיע בו. מחירי הדלק שזינקו, שיבושי האספקה והלחץ האינפלציוני המחודש עדיין לא באו לידי ביטוי מלא בשוק העבודה. זעזועים כאלה אינם מופיעים בדרך כלל מיד בנתוני התעסוקה; הם מחלחלים בהדרגה, לעיתים בפיגור של חודשים.

ג'ו ברוסואלס, הכלכלן הראשי של "אר־אס־אם", הזהיר כי נתוני האינפלציה הבאים עשויים לחשוף את עומק ההשפעה של מחירי הנפט הגבוהים — ואת המחיר שהמשק האמריקאי ייאלץ לשלם.

גם העדכונים לאחור מזכירים עד כמה הנתונים הראשוניים אינם סוף פסוק. נתון מרץ עודכן כלפי מעלה, מ־178 אלף ל־185 אלף משרות, אך נתון פברואר עודכן כלפי מטה — מירידה של 133 אלף משרות לירידה של 156 אלף. במילים פשוטות: גם כשדוח התעסוקה נראה ברור, התמונה הכלכלית עדיין משתנה.

אפריל העניק לאמריקה חודש שני ברציפות של צמיחה בתעסוקה — הישג שלא נראה מאז אפריל ומאי 2025. זה סימן מעודד, והוא מוכיח ששוק העבודה עדיין לא נשבר. אך השאלה האמיתית היא מה יקרה כשהצרכנים ירגישו את הדלק היקר בכיס, כשהעסקים יקפיאו גיוסים, וכשהמלחמה באיראן תמשיך להכביד על המחירים.

בינתיים, הדוח של אפריל מספק סיבה לנשום — אבל לא להירגע. שוק העבודה האמריקאי עמד בסערה הראשונה. הסערה הבאה כבר מתקרבת.