
הסוג הכי נפוץ הוא קווים אנכיים - חריצים דקים שרצים לאורך הציפורן מלמעלה למטה. לפי Mayo Clinic ו-Cleveland Clinic, מדובר בתופעה טבעית מאוד שמופיעה אצל הרבה אנשים עם הגיל. גם יובש, שטיפות ידיים מרובות ושימוש באצטון או בחומרים חזקים יכולים לגרום לקווים האלה להיראות בולטים יותר. במקרים רבים בכלל לא שמים לב אליהם עד שהם פתאום תופסים את העין באור מסוים.

מה הקווים על הציפורניים באמת אומרים
לעומת זאת, קווים אופקיים - כאלה שחוצים את הציפורן מצד לצד - כבר יכולים להיות קשורים לתקופה שבה הגוף עבר עומס מסוים. לפעמים הם מופיעים אחרי מחלה, חום גבוה, סטרס משמעותי או תקופה מתישה במיוחד. מומחים מסבירים שבמקרים כאלה צמיחת הציפורן נעצרת לזמן קצר, וכשהיא ממשיכה לגדול נשאר מעין "קו" קטן שמזכיר את התקופה הזאת.
גם הפסים או הנקודות הלבנות שמופיעים לפעמים על הציפורניים נחשבים לתופעה נפוצה מאוד. למרות המיתוס המוכר, הם בדרך כלל לא קשורים למחסור בסידן. ברוב המקרים מדובר פשוט במכה קטנה או פגיעה עדינה באזור הציפורן - אפילו כזו שלא זוכרים שקרתה. לפעמים מספיק חיכוך קטן, מניקור אגרסיבי או מכה קלה כדי להשאיר סימן לבן לכמה שבועות.
עם זאת, יש כמה שינויים שכן נחשבים לדגל אדום. לפי רופאי עור, פס כהה או שחור לאורך הציפורן, שינוי משמעותי בצורה שלה, התפוררות, עיבוי חריג או שינוי צבע קיצוני - במיוחד אם זה מופיע רק בציפורן אחת - הם דברים שכדאי לבדוק אצל רופא. גם ציפורניים שהופכות שבירות מאוד באופן פתאומי או משנות מרקם בצורה חריגה יכולות לפעמים להעיד על בעיה רפואית או על מחסור תזונתי.
המומחים מדגישים שלא צריך להיכנס ללחץ מכל שינוי קטן. הציפורניים שלנו מושפעות כמעט מכל דבר - מהחורף, מחשיפה למים, מג'ל ולקים ועד סטרס ושינויים בגוף. ברוב המקרים מדובר בתופעה טבעית לחלוטין, אבל אם מופיע שינוי חדש, חריג או כזה שלא נעלם עם הזמן, עדיף לא להתעלם וללכת לבדיקה מקצועית.