לא רק מיאמי: אחת הקהילות היהודיות הוותיקות בפלורידה חוגגת 150 שנה לבית הכנסת

כשמדברים על ההגירה היהודית לפלורידה, רוב האנשים חושבים מיד על מיאמי ביץ', בוקה רטון או אוונטורה. אבל עוד הרבה לפני שהקהילות בדרום המדינה הפכו לאימפריות יהודיות, דווקא בפנסקולה שבחוף המפרץ נולדה אחת הקהילות הראשונות בפלורידה. טמפל בית אל נוסד כאן כבר ב-1876, כשבכל המדינה חיו כ-200 אלף תושבים בלבד, מהם כ-2,000 יהודים.

היום פלורידה מונה 24.3 מיליון תושבים וכ-762 אלף יהודים – הקהילה השלישית בגודלה בארצות הברית אחרי ניו יורק וקליפורניה. רובם מתגוררים בדרום המדינה, אבל בפנסקולה, יותר מ-600 מייל משם, חיים כ-1,800 יהודים בוגרים בלבד. זה מספר שכמעט לא השתנה זה מאה שנה. ובכל זאת, מי שחי כאן משוכנע שיש לעיר עתיד יהודי מעניין.

"זו גם פלורידה, אפילו שאנחנו רק עשרה מייל מאלבמה", אומר הרב ג'ואל פליקופ, שמוביל את בית אל מאז 2012. לדבריו, יוקר המחיה נמוך, אין עומסי תנועה ויש לא מעט אפשרויות תעסוקה. החודש מציין בית הכנסת 150 שנה להיווסדו, בסוף שבוע חגיגי שכלל תפילות, אמנות מקומית, מוזיקה ישראלית וריקודים.

בית הכנסת טמפל בית אל מציין 150 שנים להיווסדו

בדרשה שנשא בשבת סיפר פליקופ על ספר הילדים Bone Button Borscht, שבו נווד משכנע את תושבי עיירה ענייה שכל אחד יתרום מעט ממה שיש לו, וביחד הם יוצרים מרק שמתגלה כטעים בהרבה ממה שכל אחד היה מכין לבדו. "במשך 150 שנה הקהילה הזו שגשגה כי כל דור הוסיף את החלק שלו", אמר. הוא הזכיר את השינויים שעברו על בית הכנסת לאורך השנים - יותר עברית בתפילות, פחות עניבות וכובעים מהודרים, ויותר כיפות וטליתות. "המרק שלנו השתנה", אמר בחיוך, "אבל במהות - אנחנו אותה קהילה".

החגיגות כללו גם ארוחת גאלה וסיור בבית העלמין היהודי בעיר, שבו מצבה משנת 1874 ועליה כיתובים בעברית, גרמנית ואנגלית. בין הקבורים שם גם אדולף גרינהוט, ראש העיר היהודי הראשון של פלורידה, שכיהן בתחילת המאה ה-20. בשנות ה-60 כיהנה בבית אל גם פאולה אקרמן, שנחשבת לרבה בפועל הראשונה בארצות הברית.

לצד בית אל פועלים בעיר גם בני ישראל וחב"ד. בני ישראל הוקם כבר ב-1899 על ידי יהודים ממזרח אירופה שלא התחברו לאופי הרפורמי של בית אל. כיום חברים בו 60 עד 70 משפחות. הרב יהושע מזרחי מספר כי הקהילה נפרדה מהזרם הקונסרבטיבי לפני כעשור. "אנחנו לא קהילה אורתודוקסית", הוא אומר, "אבל פועלים לפי ההלכה ברוב ההיבטים".

חב"ד, בראשות הרב מנדל דנוב ואשתו נחמה, מפעיל תפילות, ארוחות שבת ובית ספר עברי. בין 20 ל-80 איש מגיעים לארוחות ערב שבת. "הרבה יהודים כאן לא משויכים", אומר דנוב. "הדרך למשוך אותם היא חוויה חמה ומשפחתית". הוא מודה שאין מסעדה כשרה ברדיוס של 400 מייל, אבל לאחרונה נפתח מיני-מרקט כשר מקומי.

לדבריו, למרות תקרית אנטישמית שאירעה לפני שלוש שנים, התמיכה בעיר בולטת במיוחד מאז 7 באוקטובר. "אנשים עצרו אותי ברחוב ואמרו שהם מתפללים למען ישראל", הוא מספר. גם הרב מזרחי מדבר על תחושת תמיכה רחבה, ושלטי We Stand With Israel נתלו בשכונות.

הרב פליקופ מגדיר את בית אל כבית כנסת רפורמי מרכזי שמקבל גם את קהילת הלהט"ב וגם מתגיירים. אחת מהם היא ניקול פרידלנד, אחות ילידת העיר, שהתגיירה לפני 16 שנה וכיום משמשת כסגנית נשיאת בית אל וגזברית הפדרציה היהודית המקומית. "רוב החברים שלנו הם ממשפחות מעורבות או שהתגיירו", היא אומרת. "בשבילי זו הייתה הבחירה הנכונה".

בעוד שרבים בוחרים בדרום פלורידה, יש מי שסבור שפנסקולה יכולה להוות אלטרנטיבה. הרב מזרחי מזכיר את אי שביעות הרצון של חלק מתושבי ניו יורק מראש העיר החדש זוהראן ממדאני. "אחרי הניצחון שלו, הרבה אנשים חושבים לעבור לפלורידה", הוא אומר. "אבל במקום ללכת לדייד או בראוארד – כדאי לשקול גם את פנסקולה. יש כאן חיים יהודיים".