
בחודש ינואר נרשמה עלייה חדה במיוחד בעבירות אנטישמיות, עם 31 דיווחים לעומת 11 בלבד בינואר 2025 - זינוק של 182% בחודש הראשון לכהונתו של ראש העיר זוהראן ממדאני. אלא שבפברואר שינתה המשטרה את שיטת הדיווח, וכעת נספרים רק מקרים שעברו בדיקה של יחידת פשעי השנאה ואושרו ככאלה. כתוצאה מכך, נרשמו בפברואר 21 מקרים בלבד - 10 פחות מאשר בינואר.
לפי נתוני המשטרה, נכון ל-15 במרץ נרשמו השנה 69 עבירות אנטישמיות, לעומת 58 בתקופה המקבילה אשתקד - עלייה של 19% בלבד, נתון שמוצג כמתון יותר לעומת הזינוק שנרשם בתחילת השנה. עם זאת, מבקרי השינוי טוענים כי הנתונים אינם משקפים את המציאות.

ראש עיריית ניו יורק זוהראן ממדאני לצד מפקדת המשטרה של העיר, ג'סיקה טיש
הרב חיים שטיינמץ, מקהילת קהילת ישורון באפר איסט סייד, אמר כי "כולנו רואים בזמן אמת איך מייצרים תעמולה". לדבריו, "ישנו את שיטת הספירה של עבירות אנטישמיות, ותוך חצי שנה לשכת ראש העיר תטען שהאנטישמיות ירדה. זה אולי ישפר את התדמית של ראש העיר, אבל בפועל זה רק ימשיך לדחוק את היהודים לשוליים".
מנגד, מפקדת המשטרה ג'סיקה טיש - המגיעה ממשפחה יהודית אמידה - הסבירה בדיון תקציבי כי השיטה הקודמת הייתה בעייתית. "אני מאמינה בשקיפות", אמרה, "אבל גם חושבת שהנתונים שהמשטרה הציגה בעבר היו סותרים, שגויים ומבלבלים. לדעתי, מה שצריך לפרסם הם רק מקרים מאומתים של פשעי שנאה".
דוברת המשטרה הוסיפה כי גם אם השיטה הישנה הייתה נותרת על כנה, בפברואר 2026 היה מתווסף מקרה אנטישמי אחד בלבד לנתונים. למרות זאת, מומחים מותחים ביקורת על המהלך. מייקל אלקזר, בלש לשעבר במשטרה ומרצה במכללת ג'ון ג'יי למשפט פלילי, אמר כי "מדובר בדיוק בסוג של 'עיגול פינות' במספרים". לדבריו, "זה ייראה כאילו הם נלחמים בפשעי שנאה, אבל בפועל אין כאן שקיפות. אם רוצים שקיפות אמיתית - צריך להציג גם את מספר התלונות וגם את תוצאות החקירות".
גורם ממשלתי העריך כי מספר המקרים ימשיך לעלות, אך הציבור לא ייחשף לכך במלואו. "המספרים ימשיכו לעלות, אבל מנסים להציג מגמה חיובית שלא באמת משקפת את המציאות", אמר.
ממדאני דוחה את הביקורת וטוען כי הוא מותקף בשל היותו מוסלמי, וכי הוא מנהל את העיר באופן שוויוני עבור כל הדתות. דובר עיריית ניו יורק הדגיש כי השינוי בשיטת הספירה לא הונחה על ידי לשכת ראש העיר, אלא התקבל באופן עצמאי על ידי המשטרה.
אלישע ויזל, בנו של ניצול השואה והסופר אלי ויזל, אמר כי חוסר הרגישות בנושא הוביל להעמקת "פער האמון" בין הנהגת העיר לקהילה היהודית. לדבריו, "אם הפער הזה לא היה קיים, ייתכן שהצעדים הללו היו מתקבלים בפחות חשדנות". הוא הוסיף כי ראש העיר טרם גינה את הקריאה "אינתיפאדה גלובלית" כהסתה, ואמר כי "עד היום הוא לא גינה זאת".
ויזל הזכיר גם את התפטרותה של מנהלת המינויים בעירייה, קתרין אלמונטה דה קוסטה, לאחר שפורסמו ציוצים אנטישמיים ישנים שכתבה בשנים 2011–2012. כאשר נשאל האם הפילוג הציבורי משפיע על היקף פשעי השנאה, השיב: "היה טוב אם היו לנו הנתונים המלאים כדי להבין זאת".
גם הרב שטיינמץ קרא להחזיר את שיטת הספירה הקודמת. "צריך שתהיה מחאה ברורה שתדרוש לשנות את זה חזרה", אמר. "אם באמת רוצים להילחם באנטישמיות, חייבים למדוד את מספר התלונות". לדבריו, אחרת "הממשל הנוכחי למעשה מצמצם ומרכך את הבעיה לצרכיו".