בין דחייה להיסוס: איראן עדיין לא אמרה "לא" סופי לתוכנית הפסקת האש — והעולם עוצר את נשימתו

ברגע אחד נדמה היה שהדלת להסדרה נסגרת — וברגע הבא התברר שהיא עדיין פתוחה, ולו במעט. איראן אמנם שידרה בערוץ הטלוויזיה הממלכתי שלה כי היא דוחה את היוזמה האמריקאית להפסקת אש, אך מאחורי הקלעים התמונה מורכבת יותר. לפי גורמים איראניים ופקיסטניים המעורבים בתיווך, טרם נמסרה תשובה רשמית, וההצעה עדיין נבחנת.

גורם איראני בכיר מסר כי התגובה הראשונית להצעה הייתה שלילית, אך הדגיש כי לא התקבלה החלטה סופית. גם גורם ביטחוני פקיסטני אישר כי טהרן ביקשה זמן נוסף לבחינה, וכי טרם העבירה עמדה רשמית לאיסלאמאבאד, המשמשת כערוץ תיווך בין איראן לארצות הברית. כך נוצר מצב שבו ההצהרות הפומביות אינן חופפות למגעים הדיפלומטיים — והעמימות הופכת לכלי אסטרטגי.

 

גורם איראני בכיר מסר כי התגובה הראשונית להצעה הייתה שלילית, אך הדגיש כי לא התקבלה החלטה סופית. גם גורם ביטחוני פקיסטני אישר כי טהרן ביקשה זמן נוסף לבחינה, וכי טרם העבירה עמדה רשמית לאיסלאמאבאד, המשמשת כערוץ תיווך בין איראן לארצות הברית.

 

במקביל, פרטי ההצעה האמריקאית מתחילים להתבהר. מדובר ביוזמה רחבה הכוללת הקלות בסנקציות, שיתוף פעולה בתחום הגרעין האזרחי, פיקוח בינלאומי באמצעות הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, הגבלות על תוכנית הטילים האיראנית, ופתיחה מחודשת של מצר הורמוז לתנועת ספינות. לפי גורמים המעורים בפרטים, ההצעה חורגת מהפסקת אש זמנית ומכוונת להסדרה רחבה יותר.

גם בישראל מודעים להתפתחויות. גורמים ביטחוניים מציינים כי ההנהגה עודכנה בפרטי ההצעה, וכי קיימת דאגה מפני ויתורים אמריקאיים אפשריים. לפי הערכות, ישראל מבקשת לשמר חופש פעולה צבאי גם במסגרת כל הסדר עתידי.

אך בשטח, המציאות שונה בתכלית. חילופי האש נמשכים ללא הפוגה: ישראל תקפה מטרות בטהרן ובאיספהאן, ואיראן שיגרה טילים לעבר ערים בישראל. במקביל, נרשמו תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים בכווית, ירדן ובבחריין, והמתיחות האזורית מתרחבת. בלבנון נמשכת ירי רקטות לעבר יישובי הצפון, ובאירוע אחד נהרגה אזרחית — ההרוגה הראשונה מהזירה הלבנונית בעימות הנוכחי.

הקהילה הבינלאומית עוקבת בדאגה. מזכ״ל האומות המאוחדות, אנטוניו גוטרש, הזהיר כי העולם מתקרב להסלמה רחבה, וקרא לכל הצדדים לבלום את ההתדרדרות ולשוב למסלול דיפלומטי. דבריו משקפים חשש גובר מפני התרחבות העימות מעבר לגבולותיו הנוכחיים.

גם השווקים הפיננסיים מגיבים לכל התפתחות. הדיווחים על היוזמה האמריקאית הביאו לעליות במדדי המניות בארצות הברית ולירידה במחירי הנפט, שנסוגו לאחר זינוק חד. התנודתיות משקפת את חוסר הוודאות: כל רמז להסדרה מוריד לחץ — וכל הסלמה מחזירה אותו מיד.

לצד פקיסטן, גם טורקיה מעורבת בניסיון לגשר בין הצדדים ולהעביר מסרים. במקביל, מקורות איראניים מאותתים כי כישלון המגעים עלול להוביל להרחבת הזירה — לרבות פגיעה בנתיבי שיט אסטרטגיים נוספים, כמו מצר באב אל־מנדב, המחבר בין ים סוף לאוקיינוס ההודי.

כך מתחדד הפער בין דיפלומטיה ללחימה. מצד אחד, הצעות להסדרה ושיחות מתמשכות; מצד אחר, תגבור כוחות והמשך תקיפות. איראן מצידה שומרת על עמימות — לא מאשרת ולא דוחה — ומנצלת את הזמן ככלי לחץ.

ההכרעה עדיין לא התקבלה. אך ברור כבר כעת: בין אם תתגבש עסקה ובין אם תימשך המלחמה, הרגע הנוכחי הוא נקודת מבחן — לא רק לאיראן ולארצות הברית, אלא ליציבות האזור כולו.