צעד חירום בשוק האנרגיה: ממשל טראמפ מתיר זמנית שיווק נפט איראני

ממשל טראמפ הודיע על שינוי מדיניות דרמטי שיאפשר שחרור זמני של נפט איראני שנמצא בלב ים, במטרה להגדיל את ההיצע העולמי ולהוריד את מחירי הדלק בארה"ב. מדובר ברישיון לחודש אחד, שיחול על מטענים שכבר הועמסו עד יום שישי האחרון ויישאר בתוקף עד 19 באפריל. במקביל, הבית הלבן בוחן מהלכים צבאיים להוצאת חומרים גרעיניים מטהרן, והעימות באזור מחריף סביב מצר הורמוז - עורק אנרגיה שמוביל כחמישית מהנפט העולמי.

לפי מזכיר האוצר סקוט בסנט, המהלך נועד למנוע מצב שבו סין היא הנהנית היחידה מהנפט האיראני, לאחר שלדבריו בייג'ינג "אגרה אותו בזול". הוא ציין כי פתיחה זמנית של ההיצע הקיים תכניס לשוק העולמי כ-140 מיליון חביות נפט ותסייע להקל על הלחץ שנוצר באספקה. ההיתר מוגבל אך ורק לנפט שכבר נמצא בדרכו, כאשר ההערכה היא שמדובר בכ-440 מיליון חביות שנמצאות במעבר, ובמקביל נותר האיסור על רכישות חדשות או הגדלת הייצור.

בסנט הוסיף כי מדיניות האנרגיה של הנשיא טראמפ הביאה לשיאים חדשים בהפקת נפט וגז בארה"ב, וכי כל שיבוש זמני יתורגם בטווח הארוך לרווח כלכלי לאמריקאים. לדבריו, שימוש בחביות האיראניות הקיימות יסייע "להשאיר את המחיר נמוך" עבור הצרכנים, על רקע הזינוק במחירי הדלק בשבועות האחרונים. לפי נתוני AAA, מחיר ממוצע לגלון בנזין רגיל עומד כעת על 3.91 דולר - עלייה של 25 אחוז לעומת השנה שעברה ושל 33 אחוז לעומת חודש לפני תחילת הלחימה.

 

ממשל טראמפ במהלך חריג להקלה על מחירי הדלק 

 

עם זאת, לא כולם משוכנעים שהמהלך ישפיע בפועל על הכיס של האמריקאים. דניאל טנבאום, לשעבר בכיר באוצר, אמר לניו יורק טיימס כי הוא אינו רואה תרחיש שבו נפט גולמי איראני ייובא לארה"ב. בפועל, מאז המהפכה הירוקה ב-1979 לא יובא נפט איראני באופן משמעותי לארצות הברית. גם ברט אריקסון, מחברת אובסידיאן ריסק אדווייזורס, אמר לוושינגטון פוסט כי ההחלטה סותרת את ההצהרות של טראמפ על אפשרות לצמצם את העימות. לדבריו, אם באמת מתכוונים לסיים - לא מסירים סנקציות.

העימות במפרץ משפיע ישירות על שוק האנרגיה העולמי. מחירי הנפט קפצו ביותר מ-40 אחוז וחצו את רף 100 הדולר לחבית מאז תחילת הלחימה, ואיראן איימה שלא תאפשר "אפילו ליטר אחד של נפט" המיועד לארה"ב, לישראל ולבעלות בריתן לעבור דרך מצר הורמוז. מדובר במעבר ימי אסטרטגי שדרכו עובר כחמישית מהנפט בעולם, וכעת הוא נתון ללחץ כבד.

למרות הסגירה בפועל של המצר, לפי נתוני פלטפורמות סחר ימי כ-90 כלי שיט חצו אותו מאז תחילת העימות. איראן הצליחה לייצא יותר מ-16 מיליון חביות מאז תחילת מרץ, כאשר סין היא הקונה הגדולה ביותר בשל הסנקציות המערביות. כלי שיט המזוהים עם איראן, לצד ספינות מסין ויוון, נמנים עם החוצים את האזור, וגם מיכליות מדגל פקיסטן והודו עברו שם בימים האחרונים.

במקביל, ארה"ב מגבירה את התקיפות נגד יעדים איראניים, כולל בסיסים וסוללות טילי שיוט של משמרות המהפכה, ולפי הפנטגון יותר מ-120 כלי שיט איראניים הושמדו. איראן מצדה תקפה באמצעות כלי שיט בלתי מאוישים, רחפנים וסירות נפץ. טראמפ אמר ביום שישי כי הוא שוקל לצמצם את התקיפות ולסיים את המלחמה, אך במקביל דווח כי כוחות מיוחדים אמריקאים עשויים להישלח לאזור לצורך הוצאת חומרים גרעיניים.

שש מעצמות - בריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה, יפן והולנד - הודיעו כי הן מוכנות לתרום למאמצים להבטחת מעבר בטוח במצר, אך חלקן הבהירו שכל יוזמה תבוא רק לאחר הפסקת אש. מדינות נוספות, בהן סעודיה, ארגנטינה ודנמרק, התחייבו לסייע בשמירה על פתיחות הנתיב. אם ארה"ב לא תצליח להשאיר את המצר פתוח, הזרימה הקיימת עלולה להיעצר לחלוטין, מה שיפגע בכלכלות האזור ובשוק האנרגיה העולמי כולו.

בשלושת השבועות הראשונים של הלחימה נהרגו לפי ארגון זכויות אדם אמריקאי יותר מ-3,000 איראנים, בהם 1,394 אזרחים ולפחות 210 ילדים. נתונים אחרים שפורסמו באיראן מציגים מספרים שונים, ללא הבהרה לפערים. גם בזירות נוספות דווח על מאות הרוגים, ובקרב הכוחות האמריקאים נהרגו עד כה 13 חיילים. על רקע כל אלה, המהלך לשחרור הנפט האיראני מציב את שוק האנרגיה בלב המאבק - ואת מחיר הדלק בתחנה כמדד המיידי עבור הצרכנים בארה"ב.