
התביעה הוגשה בתחילת החודש על ידי Tallahassee Memorial Healthcare, שטוען כי האישה שוהה בחדר 373 מאז אושפזה לצורך טיפול רפואי. ב-6 באוקטובר הונפק לה צו שחרור רשמי לאחר שנקבע כי אינה זקוקה עוד לטיפול אקוטי, אך לדבריהם היא פשוט סירבה לעזוב.
בכתב התביעה נטען כי שהותה המתמשכת של המטופלת גורמת לפגיעה בתפקוד השוטף של בית החולים. לטענת ההנהלה, משאבים הוסטו מטיפול בחולים אחרים, והחדר אינו זמין עבור מטופלים הזקוקים לאשפוז דחוף. "המשך השהות של הנתבעת מונע שימוש במיטה עבור חולים הזקוקים לטיפול אקוטי", נכתב במסמכים שהוגשו לבית המשפט.

כבר חמישה חודשים שאישה שטופלה בבית החולים מסרבת לעזוב את החדר
עוד צוין כי בית החולים ניסה מספר פעמים לתאם את עזיבתה מול בני משפחתה ואף הציע לספק לה הסעה לצורך השגת תעודת זהות נדרשת. למרות המאמצים הללו, כך לפי התביעה, היא נותרה בחדרה.
עורכת הדין של בית החולים, רייצ'ל גיבנס, מסרה ביום רביעי כי אין למרכז הרפואי תגובה בנושא. דוברת בית החולים, מייסי לייטון, ציינה בתגובה לשאלות שנשלחו בדוא"ל כי לא ניתן להתייחס להליך משפטי פעיל, כולל לסוג הזיהוי שהמטופלת נדרשה להציג.
בכתב התביעה לא פורט בגין מה אושפזה האישה, מה גובה החשבון הרפואי שנצבר, או כיצד הצליחה להישאר במוסד יותר מחמישה חודשים לאחר השחרור. לא צוין עורך דין מטעמה, והיא מייצגת את עצמה. מספרי טלפון הרשומים על שמה נותקו, וגם שיחה שבוצעה לחדרה לא נענתה.
דיון מקוון ראשון בתיק נקבע לסוף החודש. לפי החוק הפדרלי לטיפול רפואי דחוף, בתי חולים המקבלים מימון ממדיקייר מחויבים להעניק טיפול מייצב לכל אדם שמגיע לחדר מיון עם מצב חירום, גם ללא ביטוח או יכולת תשלום. עם זאת, ניתן לשחרר מטופל כאשר הצוות הרפואי קובע כי המשך הטיפול יכול להינתן במסגרת אמבולטורית, בתנאי שנמסרות לו הנחיות מסודרות להמשך טיפול.