הנעליים של טראמפ: סמל הנאמנות החדש בבית הלבן עולה 145 דולר ומגיע בקופסה חומה

בבית הלבן של דונלד טראמפ יש דבר אחד שכולם כבר למדו: הנשיא מבחין בפרטים הקטנים. לאורך הקריירה הציבורית שלו הוא טיפח דימוי שבו אסתטיקה היא חלק מהמסר — חליפות יוקרה, עניבות אדומות ארוכות ודירות מצופות זהב בניו יורק. כעת נוסף לפרטי הסגנון גם פריט חדש: נעליים. ולא סתם נעליים.

בחודשים האחרונים מחלק טראמפ לבכירי ממשלו ולמקורבים פוליטיים זוגות נעלי עור של המותג האמריקאי פלורשיים. מחיר הזוג: 145 דולר. הקופסה: חומה. והמסר, כך נראה, ברור למדי.

 

לדברי עובדים בבית הלבן, הנעליים הפכו כמעט לבדיחה פנימית — אך גם לאות ברור של קרבה לנשיא. אחד מהם סיפר כי כולם כבר מחזיקים זוג כזה, וחלקם אף מקפידים לנעול אותו בפגישות רשמיות.

 

הסיפור, שפורסם בעיתון וול סטריט ג'ורנל, החל בפגישה שנערכה בחדר הסגלגל בדצמבר. סגן הנשיא ג'יי.די. ואנס ומזכיר המדינה מרקו רוביו ישבו מול הנשיא. באמצע השיחה הביט טראמפ מטה לעבר נעליהם והעיר לפתע: "יש לכם נעליים גרועות."

מה שנראה בתחילה כהערת אגב הפך במהרה למעין טקס. טראמפ שלף קטלוג של חברת פלורשיים, שאל את הנוכחים מהו מספר הנעליים שלהם, ושבועות ספורים לאחר מכן הגיעו לביתם קופסאות עם זוגות חדשים.

רוביו ביקש מידה אחת-עשרה וחצי. ואנס — מידה שלוש-עשרה. אדם נוסף שנכח בפגישה ביקש מידה שבע. מאוחר יותר סיפר ואנס כי הנשיא נשען לאחור בכיסאו ואמר בחיוך שאפשר ללמוד הרבה על אדם מגודל הנעל שלו.

מאז התרחבה רשימת מקבלי המתנות. בין היתר קיבלו זוגות גם שר התחבורה שון דאפי, שר ההגנה פיט הגסת', שר המסחר הווארד לוטניק, מנהל התקשורת של הבית הלבן סטיבן צ'ונג, כותב הנאומים רוס וורתינגטון, מגיש הטלוויזיה שון האניטי והסנאטור לינדסי גרהאם.

לדברי עובדים בבית הלבן, הנעליים הפכו כמעט לבדיחה פנימית — אך גם לאות ברור של קרבה לנשיא. אחד מהם סיפר כי כולם כבר מחזיקים זוג כזה, וחלקם אף מקפידים לנעול אותו בפגישות רשמיות.

בחירת המותג איננה מקרית. פלורשיים הוא מותג נעליים אמריקאי ותיק שנוסד בשנת 1892 בעיר שיקגו על ידי זיגמונד פלורשיים, מהגר גרמני, ובנו מילטון. במשך עשרות שנים היה המותג מזוהה עם מעמד הביניים האמריקאי ועם נעליים קלאסיות לגברים.

במהלך שתי מלחמות העולם ייצרה החברה נעליים עבור חיילים אמריקאים. בשנות השיא של מרכזי הקניות הפכה לאחד המותגים המזוהים ביותר עם אופנת הגברים בארצות הברית. אפילו נשיא ארצות הברית הארי טרומן נעל נעלי פלורשיים.

גם התרבות הפופולרית אימצה את המותג. מייקל ג'קסון, למשל, ביצע את תנועת "צעדי הירח" המפורסמת שלו כשהוא נועל לופרים של החברה.

כמו מותגים אמריקאיים רבים, גם פלורשיים ידעה משברים. בשנת 2002 הגישה החברה בקשה להגנה מפני נושים, אך הצליחה להשתקם. כיום היא פועלת כחלק מחברת ווייקו שמרכזה במדינת ויסקונסין.

עבור טראמפ, הבחירה במותג כזה משתלבת היטב במסר הפוליטי הרחב שלו. נעל אמריקאית, במחיר נגיש יחסית, שמייצגת מסורת תעשייתית מקומית — כל אלה מתחברים לשיח הפוליטי של התנועה הרפובליקאית סביב ייצור אמריקאי וגאווה תעשייתית.

אולם מעבר לסמליות הכלכלית, יש כאן גם היבט אישי ופסיכולוגי. לפי עדויות של משתתפים בישיבות קבינט, טראמפ נוהג לעיתים לשאול בפומבי אם קיבלו את הנעליים. לפעמים הוא מנחש את מידת הנעל של אדם מסוים. במקרים אחרים הוא אף חותם על הקופסה או מצרף פתק תודה.

בעולם הניהול הארגוני מדובר בטכניקה מוכרת: מתנה אישית יוצרת קשר ישיר בין המעניק למקבל ומסמנת שייכות למעגל הקרוב. במילים אחרות, זוג הנעליים איננו רק אביזר לבוש — אלא גם מחווה של קירבה.

אחד מחברי הקבינט, ששמו לא פורסם, סיפר כי נאלץ להניח בצד זוג נעלי יוקרה של מותג לואי ויטון כדי לנעול את הנעליים שקיבל מהנשיא. המסר, לדבריו, ברור: כאשר טראמפ נותן מתנה, מצופה ממך להשתמש בה.

לחלוקת מתנות בבית הלבן יש מסורת ארוכה. נשיאים אמריקאים רבים נהגו להעניק פריטים קטנים למבקרים ולבכירים. הנשיא ויליאם מקינלי חילק תרנגולי הודו בחג ההודיה, הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט העניק מחזיקי מפתחות עם דמות כלבו, הנשיא לינדון ג'ונסון נהג לחלק מברשות שיניים חשמליות, והנשיא ג'ורג' בוש הבן חילק אטבי חפתים.

גם טראמפ חילק בעבר כובעי בחירות ומטבעות זיכרון נשיאותיים. אך מומחי אופנת גברים מציינים כי נעליים הן מתנה יוצאת דופן, משום שהן פריט אישי במיוחד.

כותב האופנה דרק גאי הסביר כי בעוד חליפה שאינה מתאימה גורמת בעיקר למראה לא מחמיא, נעל שאינה מתאימה עלולה לגרום גם לאי נוחות פיזית. לדבריו, אם כבר מחלקים נעליים בבית הלבן, אולי כדאי היה להזמין מומחה למדידות מקצועיות.

בסופו של דבר, סיפור הנעליים מלמד משהו רחב יותר על הדרך שבה טראמפ מבין כוח פוליטי. לאורך הקריירה שלו הוא השתמש שוב ושוב בסמלים חומריים — מבנים מפוארים, מותגים יוקרתיים או פריטים אישיים — כדי לבטא היררכיה, קרבה והשפעה.

בממשלים אחרים הוגדר מעגל המקורבים באמצעות מינויים, ועדות והשפעה ביורוקרטית. בממשל הנוכחי, לפחות במידה מסוימת, הוא מוגדר גם באמצעות קופסה חומה עם זוג נעליים.