
ליטל אינו מסתיר את עמדותיו. הוא מתנגד לחובת חיסונים, להפלות, לשימוש באמצעי מניעה הורמונליים ולרבים מן הפרוטוקולים של המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן ושל מינהל המזון והתרופות של ארצות הברית. לדבריו, התרופה איברמקטין — המשמשת בדרך כלל לטיפול בטפילים ושארגוני רפואה מרכזיים בעולם התנגדו לשימוש בה נגד קוביד-19 — "הצילה חיים רבים במהלך המגפה".
בשנת 2023 שללה ממנו המועצה האמריקאית לרפואת משפחה זמנית את הסמכתו המקצועית לאחר שקבעה כי הפיץ מידע רפואי מוטעה בנוגע למגפת הקורונה. כמה חודשים לאחר מכן הוחזרה ההסמכה.
כעת עומד ליטל בפני מינוי לוועדת הרפואה של פלורידה — גוף רגולטורי בעל סמכויות רחבות, האחראי לקביעת כללי האתיקה וההתנהלות של רופאים במדינה ואף מוסמך להטיל עליהם סנקציות משמעתיות.

ליטל אינו מסתיר את עמדותיו. הוא מתנגד לחובת חיסונים, להפלות, לשימוש באמצעי מניעה הורמונליים ולרבים מן הפרוטוקולים של המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן ושל מינהל המזון והתרופות של ארצות הברית
ועדת הרפואה של פלורידה איננה מוסד אקדמי אלא גוף פיקוח ממשלתי. היא יכולה להשעות רופאים, לשלול רישיונות ולעצב בפועל את גבולות הפרקטיקה הרפואית במדינה. בשנת 2023, לאחר לחץ מצד ממשלו של דה־סנטיס והיועץ הרפואי של המדינה, ד"ר ג'וזף לדאפו, החליטה הוועדה לאסור טיפול רפואי בקטינים טרנסג'נדרים. רופאים שהמשיכו להעניק טיפולים כאלה הסתכנו באובדן רישיון.
הרכב הוועדה כולל כבר כיום כמה חברים הידועים בביקורתם כלפי חיסונים, הפלות ורפואת מגדר לילדים. מינויו של ליטל משתלב אפוא בקו מדיניות רחב יותר.
לצדו מינה דה־סנטיס שלושה חברים נוספים. אחד מהם הוא ד"ר לי גרוס, שהעיד בעבר בפני הסנאט של ארצות הברית על הנזקים שלדבריו גורמת הבירוקרטיה הפדרלית למערכת הבריאות. חברה נוספת היא דבורה סרג'נט, שאינה רופאה, ואשתו של איל הנפט הארי סרג'נט השלישי — תורם משמעותי לקמפיינים פוליטיים שתמכו בדה־סנטיס ובנשיא לשעבר דונלד טראמפ.
ליטל עצמו הוא הדמות שמעוררת את עיקר תשומת הלב. בדיון בסנאט הציג את עמדותיו בגלוי, אף שלדבריו חברים ובני משפחה המליצו לו להימנע מכך.
לטענתו, נשים רבות "מאבדות את פוריותן" כתוצאה משימוש באמצעי מניעה הורמונליים. בהתייחסו לגלולת המניעה יאז אמר כי "נשים נפלו כמו זבובים" — אמירה שנראית כרמז לתביעות משפטיות שהוגשו בעבר נגד התרופה בשל סיכון מוגבר לקרישי דם. אולם ההכללה של ליטל רחוקה מן הקונצנזוס המדעי. הקולג' האמריקאי למיילדות ולגינקולוגיה הבהיר כי אין ראיות לכך שאמצעי מניעה הורמונליים גורמים לפגיעה ארוכת טווח בפוריות.
גם ביחס לחיסונים הביע ליטל עמדות חריפות. ברשתות החברתיות כתב כי הורים ש"מטילים ספק בבטיחות החיסונים בצדק" זכאים להקשבה. את הדרישה לחסן ילדים נגד קוביד-19 הגדיר "התעללות בילדים".
הסנאטורית הדמוקרטית טינה פולסקי שאלה אותו בדיון האם עמדותיו הנחרצות נגד הפלות יאפשרו לו לשפוט מקרים רפואיים באופן אובייקטיבי. תשובתו הייתה מתונה לכאורה: "אני רק חבר אחד בוועדה. אני לבדי איני יכול לגרום לשום דבר לקרות".
אך ועדות אינן פועלות בקול יחיד. הן מחליטות ברוב קולות. כאשר רוב חבריהן מחזיקים בעמדות דומות, גם "חבר אחד בלבד" הופך לחלק ממאזן הכוחות שקובע מדיניות.
מה שמתרחש בפלורידה איננו אירוע מקומי בלבד. מדובר במדינה השלישית בגודל אוכלוסייתה בארצות הברית, עם יותר מעשרים ושניים מיליון תושבים. החלטות המתקבלות בוועדות הרפואיות שלה משפיעות על מיליוני מטופלים ועל אלפי רופאים.
כאשר ממשל המדינה ממנה לוועדות הרגולטוריות רופאים בעלי עמדות החורגות מן הקונצנזוס המדעי המקובל, אין מדובר רק בדיון רעיוני על חופש דעה. מדובר בשינוי ממשי של גבולות העשייה הרפואית.
הדוגמה הברורה לכך כבר נראתה בשנת 2023, כאשר האיסור על טיפולים לקטינים טרנסג'נדרים נוצר לא באמצעות חקיקה מפורשת אלא דרך החלטת ועדה מקצועית. כך יכולה מדיניות רפואית להשתנות באמצעות מינויים ולאו דווקא באמצעות חוק.
מכאן נובעות גם השאלות שמעלים מומחים: האם הצעד הבא יהיה הגבלת חיסונים בבתי ספר? האם יוטלו מגבלות חדשות על אמצעי מניעה? והאם רופאים שינהגו לפי קווים מנחים פדרליים אך בניגוד לעמדות הוועדה יעמדו בפני הליכים משמעתיים.
בלב המחלוקת ניצבת שאלה עמוקה יותר: מי קובע מהי אמת רפואית. האם מדובר במדע — המתבסס על נתונים, ניסויים קליניים והסכמה מקצועית רחבה — או שמא ניתן להחליף אותו בעמדה אידיאולוגית שמגיעה בלבוש רפואי.
הרפואה המבוססת ראיות התפתחה לאורך עשרות שנים של מחקר, ניסוי וטעייה. היא רחוקה משלמות ולעיתים אף טועה. אך הדרך לתקן טעויות היא מחקר נוסף ודיון מדעי, לא מינויים פוליטיים לגופים רגולטוריים.
נראה כי ליטל צפוי לקבל את אישורו. הסנאטורים הרפובליקאים שבחנו את עדותו תיארו אותו כאדם "בעל עקרונות". אחד מהם, הסנאטור דון גייץ, אמר: "אני אסיר תודה לרופא שיודע מי הוא ומה הוא עושה".
אך השאלה שנותרת פתוחה מורכבת הרבה יותר: האם ידיעה ברורה של אמונותיך מספיקה, כאשר מדובר בבריאותם של מיליוני בני אדם.