
החלבון שנבדק נקרא p-tau217. הוא יוצר במוח "סבכים" שמפריעים לתקשורת בין תאי העצב. במוח בריא, חלבון טאו מסייע לייצב את מבנה תאי העצב, אבל כאשר נוצרים אותם סבכים - זה כבר חלק מתהליך שמזוהה עם אלצהיימר. כיום ניתן לאתר אותם גם באמצעות סריקות מוח, אך מדובר בבדיקות מורכבות ויקרות יחסית.
כדי לבדוק אם אפשר לקבל מידע דומה בדרך פשוטה יותר, החוקרים ניתחו נתונים של יותר מ-600 מבוגרים שהשתתפו בשני מחקרי אלצהיימר ארוכי טווח. הם השוו בין דגימות דם לבין ביצועים קוגניטיביים לאורך כמה שנים, וגילו שרמות ה-p-tau217 עולות בדפוס "עקבי בצורה יוצאת דופן" הרבה לפני שמתחיל אובדן הזיכרון.

בדיקת הדם שעשויה לגלות מוקדם מתי תסמיני האלצהיימר יחלו
בהמשך פיתח הצוות מודל שמשלב את גיל המטופל עם רמות החלבון, ומאפשר להעריך מתי צפויים להופיע תסמינים - עם טווח טעות של שלוש עד ארבע שנים. לדברי החוקר הראשי, ד"ר קלן ק. פיטרסן, נוירולוג מאוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, "בדיקת דם אחת שמודדת p-tau217 יכולה לספק הערכה גסה של המועד שבו אדם צפוי לפתח תסמיני אלצהיימר".
פיטרסן הוסיף כי מבוגרים שאצלם רמות החלבון הפכו לחריגות בגיל צעיר יחסית, סביב גיל 60, פיתחו תסמינים כ-20 שנה לאחר מכן. לעומת זאת, מי שאצלם החריגה הופיעה סביב גיל 80 - פיתחו תסמינים בתוך כ-10 שנים. לדבריו, הנתונים מרמזים שגיל ושינויים הקשורים למחלה במוח משפיעים על הקצב שבו התסמינים נעשים מורגשים.
עם זאת, החוקרים מדגישים שמדובר עדיין בכלי ניסיוני. "בשלב זה איננו ממליצים לאנשים ללא תסמינים לעבור בדיקות ביומרקר לאלצהיימר", אמרה ד"ר סוזן שינדלר, נוירולוגית ואחת ממחברות המחקר. גם פיטרסן הבהיר שההערכות הנוכחיות אינן מדויקות מספיק לשימוש קליני או לקבלת החלטות רפואיות אישיות.
המחקר פורסם בכתב העת Nature Medicine, והוא כולל גם מגבלות. המודל פותח בקרב משתתפים בריאים ומשכילים יחסית, שלא ייצגו אוכלוסייה מגוונת, ולכן ייתכן שהתוצאות לא יתאימו לכלל הציבור. כעת נערכים שני ניסויים קליניים גדולים שבודקים האם אנשים עם רמות גבוהות של החלבון יכולים להפיק תועלת מטיפול מוקדם בתרופות לקנמאב ודוננמאב - שתי התרופות המאושרות כיום להפחתת פלאקים במוח הקשורים לאלצהיימר. החוקרים מקווים שבעתיד ניתן יהיה לשלב את הבדיקה עם מדדים נוספים כדי לשפר עוד יותר את הדיוק.