הבורסה של תל אביב מנצחת את נאסד"ק: מניות ישראליות צומחות טוב יותר בבית

שנים רבות התקבעה בקרב יזמים, מנהלים ומשקיעים בישראל תפיסה כמעט אקסיומטית: צמיחה אמיתית, נגישות להון גדול והכרה גלובלית עוברים דרך וול סטריט — ובעיקר דרך נאסד״ק. רישום למסחר בארצות הברית נתפס כחותמת איכות וככרטיס כניסה לליגה הבינלאומית. אלא שנתונים עדכניים שפרסמה הבורסה לניירות ערך בתל אביב מציגים תמונה מורכבת בהרבה — ואף מפתיעה: עבור חברות ישראליות רבות, הבית המקומי אינו רק חלופה ראויה, אלא זירה שבה מתקבלים ביצועים עדיפים במדדי פעילות מרכזיים.

לפי הדוח, חברות ישראליות הרשומות למסחר במקביל בבורסה בתל אביב ובנאסד״ק — רישום כפול — רשמו בשנת המדידה עלייה של כשישים ושמונה אחוזים בנפח המסחר בתל אביב, לעומת עלייה ממוצעת של כחמישים וחמישה אחוזים בלבד במסחר בנאסד״ק. פער של שלוש־עשרה נקודות אחוז אינו מקרי: הוא משקף דינמיקה עקבית של העדפת מסחר מקומי במניות ישראליות, גם כאשר אותן מניות זמינות למשקיעים מעבר לים.

 

לפי הדוח, חברות ישראליות הרשומות למסחר במקביל בבורסה בתל אביב ובנאסד״ק — רישום כפול — רשמו בשנת המדידה עלייה של כשישים ושמונה אחוזים בנפח המסחר בתל אביב, לעומת עלייה ממוצעת של כחמישים וחמישה אחוזים בלבד במסחר בנאסד״ק. פער של שלוש־עשרה נקודות אחוז אינו מקרי: הוא משקף דינמיקה עקבית של העדפת מסחר מקומי במניות ישראליות, גם כאשר אותן מניות זמינות למשקיעים מעבר לים.

 

הסבר מרכזי לפער מצוי ב״אפקט הבית״: נטיית משקיעים להעדיף את השוק המקומי, שבו הם פועלים בסביבה רגולטורית מוכרת, במטבע מקומי ובשעות מסחר נוחות. עבור משקיעים מוסדיים בישראל — קרנות פנסיה, קופות גמל וחברות ביטוח — קיימות גם מגבלות רגולטוריות ויעדי השקעה המעודדים החזקות משמעותיות בשוק המקומי. הביקוש המבני הזה יוצר עומק ונזילות למניות הנסחרות בתל אביב, ומעצים את פעילות המסחר בהן.

משקלן של חברות בעלות רישום כפול בבורסה בתל אביב אינו שולי. בשנת אלפיים עשרים וחמש הן היוו כעשרים ושניים אחוזים משווי השוק הכולל של הבורסה — כ־מאה וארבעה־עשר מיליארד דולר. בין החברות הבולטות ניתן למנות את טבע, אלביט מערכות וטאואר סמיקונדקטור, ששוויין המצטבר מוערך בעשרות מיליארדי דולרים. בחודשים האחרונים הצטרפה לזירה הודעה בעלת משמעות אסטרטגית: פאלו אלטו נטוורקס, אחת מחברות אבטחת הסייבר הגדולות בעולם, הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בתל אביב בעקבות רכישת חברת סייבר־ארק הישראלית. אם המהלך יושלם, הוא עשוי לשנות את מבנה השוק המקומי ולהעמיק את נוכחותן של ענקיות טכנולוגיה בזירה הישראלית.

גם במונחי תשואה, חלק מן החברות בעלות הרישום הכפול הציגו ביצועים חריגים לטובה. מספר דו־ספרתי של חברות עקף את מדד תל אביב מאה עשרים וחמש, שהציג עצמו תשואה שנתית מרשימה. המשמעות כפולה: לא רק שהמסחר המקומי פעיל יותר, אלא שבחלק מהמקרים המשקיעים בתל אביב נהנו מתשואות עודפות ביחס לשוק המקומי הרחב — ולעיתים אף ביחס לזירות בינלאומיות.

למגמות אלו הצטרף בתחילת אלפיים עשרים ושש שינוי מבני חשוב: התאמת ימי המסחר בבורסה בתל אביב ללוח הזמנים של השווקים הבינלאומיים. המעבר למסחר מיום שני עד יום שישי יישר קו עם לונדון, פרנקפורט וניו יורק, והפחית חיכוך תפעולי עבור משקיעים זרים. נתוני הפתיחה מצביעים על עלייה חדה בהשתתפות משקיעים מחו״ל ביום שישי — יום שלא היה יום מסחר בעבר — ובכך מתחדדת מגמה של פתיחת השוק הישראלי להון בינלאומי.

התמונה הכוללת מערערת נרטיב ותיק. נאסד״ק נותרה זירת מסחר מרכזית בעלת יתרונות מובהקים בהיקף ההון ובחשיפה הגלובלית, אך הבורסה בתל אביב אינה עוד שוק פריפריאלי המשמש בעיקר משקיעים מקומיים. היא מתבססת כמרכז פעילות בעל נזילות גוברת, משיכה לחברות טכנולוגיה גדולות ונגישות משופרת למשקיעים זרים. עבור חברות ישראליות המתלבטות היכן לרשום את מניותיהן, ועבור מנהלי השקעות הבוחנים את הקצאת ההון, המסקנה המתבקשת זהירה אך ברורה: הבית אינו בהכרח נחות מהבמה הבינלאומית — ולעיתים הוא מעניק יתרון תפעולי וכלכלי ממשי.