המשמעות המיידית הייתה אבסורדית: משתמש שהיה אמור לקבל סכום סמלי של כ־2,000 וון, בקושי מחיר של כוס קפה, מצא עצמו עם יתרה של יותר מ־120 מיליון דולר בביטקוין. במשך כחצי שעה ניסו חלק מהזוכים למכור או למשוך את המטבעות שקיבלו, מה שגרם לצניחה חדה של כ־17 אחוזים במחיר הביטקוין בבורסה. רק לאחר מכן עצרה ביטהאמב את המסחר והקפיאה את הפעילות החריגה.
קמפיין שיווקי שגרתי עם פרסים צנועים של כמה דולרים בלבד, הפך לאחת התקלות החמורות והמביכות בתולדות שוק המטבעות הדיגיטליים. בבורסת הקריפטו הדרום־קוריאנית ביטהאמב, השנייה בגודלה במדינה, עובד הזין בטעות סכום בפרטי המטבע הלא נכונים: במקום חלוקה של 620 אלף וון קוריאני – כ־425 דולר – חולקו למשתתפים 620 אלף ביטקוינים, בשווי מצטבר שנאמד ביותר מ־40 מיליארד דולר
על פי הודעת החברה, רוב העסקאות שבוצעו בתקלה בוטלו או שהמשתמשים החזירו מרצונם יותר מ־99 אחוזים מהמטבעות שחולקו בטעות. עם זאת, כ־100 ביטקוינים, בשווי של מיליוני דולרים, הספיקו לצאת משליטת הבורסה בפרק הזמן הקצר שבו המערכת לא נחסמה. ביטהאמב התחייבה לפצות משתמשים שנפגעו מתנודות המחיר החריגות ולבטל דמי מסחר לכלל הלקוחות, ואף הודיעה על הקמת קרן קבועה להגנת לקוחות בהיקף של עשרות מיליוני דולרים.
הפרשה עוררה סערה פוליטית וציבורית בדרום קוריאה, אחת המדינות הפעילות והמשפיעות ביותר בזירת הקריפטו העולמית. רגולטורים פיננסיים פתחו בחקירה רשמית לבדיקת נסיבות התקלה, ואנשי מקצוע בתחום מדיניות הנכסים הדיגיטליים הגדירו את האירוע “כישלון חמור של מנגנוני בקרה פנימיים”. על פי החוק המקומי, בורסות אינן רשאיות לבצע עסקאות החורגות מהמלאי הדיגיטלי המצוי בפועל בכספותיהן. ובכל זאת, בביטהאמב חולקו מטבעות בהיקף העולה בהרבה על כמות הביטקוינים שהחזיקה בפועל, פער שמעורר שאלות קשות על מערכות המחשוב והפיקוח שלה.
אנליסטים ופרופסורים למשפטים באוניברסיטה הלאומית של סיאול ציינו כי קשה להאמין שבורסה בסדר גודל כזה פועלת ללא מנגנוני אימות כפולים, חסימות אוטומטיות וזיהוי חריגות בזמן אמת. לדבריהם, עצם האפשרות לחלק “מטבעות פנטום” – נכסים דיגיטליים שאינם קיימים בפועל – חושפת פרצות חמורות בליבת התשתית הטכנולוגית של הבורסה.
אירועים דומים בהיקפים קטנים יותר התרחשו בעבר בעולם הקריפטו, אך מקרים של חלוקה שגויה בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים נחשבים חריגים במיוחד. הפרשה הנוכחית ממחישה עד כמה טעות אנוש אחת, בשילוב מערכת בקרה רופפת, עלולה לייצר אפקט דומינו הרסני בשוק תנודתי ממילא.
מעבר לנזק המיידי, המקרה מעמיק את הספקות סביב אמינותן ובשלותן של בורסות הקריפטו הגדולות, גם במדינות מפותחות טכנולוגית. בעוד שמערכות בנקאיות מסורתיות פועלות תחת שכבות מרובות של פיקוח, רגולציה ואימותים, עולם הקריפטו עדיין מתאפיין בפערים בין היקפי הפעילות העצומים לבין רמת הבקרה בפועל.
עבור משקיעים פרטיים, התקרית מהווה תזכורת חדה לסיכונים הטמונים במסחר בנכסים דיגיטליים. גם פלטפורמות ותיקות ובעלות מוניטין עלולות להיכשל באופן שמערער את היציבות בשוק כולו. כעת, כאשר ביטהאמב מנסה לשקם את אמון הציבור ולהתמודד עם החקירה הרגולטורית, מרחפת מעל התעשייה כולה שאלה עקרונית: האם בורסות הקריפטו ערוכות באמת לנהל בבטחה נכסים בהיקף של מיליארדי דולרים, או שטעות הקלדה אחת נוספת עלולה להפוך שוב לאסון פיננסי בקנה מידה עולמי.
