לפי מסמכי בית המשפט, הנהלת וואן ברוקלין הלת׳ מבקשת לפנות את המבנה כחלק מתוכנית פיתוח רחבה של מתחם בית החולים. מנגד, הקהילה טוענת כי מאז סוף שנות העשרים של המאה הקודמת משמש המקום כבית תפילה פעיל, שנבנה מלכתחילה על רקע דיווחים על אנטישמיות כלפי רופאים ומטופלים יהודים בבתי חולים סמוכים. המרכז הרפואי היהודי קינגסברוק נפתח בשנת 1928 בתמיכת תרומות מהקהילה היהודית המקומית, ושילב מראשית דרכו מטבח כשר ובית כנסת כחלק בלתי נפרד מהמרחב הרפואי והחברתי.

הדיון המשפטי מחדד את הדילמה העומדת בפני ערים גדולות רבות: כיצד מאזנים בין פיתוח עירוני מואץ והצורך הדוחק בדיור נגיש, לבין שימור מרחבים קהילתיים ובתי תפילה בעלי משמעות היסטורית וזהותית עמוקה
בדיון שהתקיים בבית המשפט אמר עורך דינה של וואן ברוקלין הלת׳ כי אין היגיון בהותרת בית הכנסת כ“מבנה מנותק” בלב פרויקט דיור קהילתי רחב היקף. לדבריו, המבנה אינו עצמאי מבחינה תשתיתית ואינו עומד בדרישות הבטיחות והתקנים המודרניים ללא שיקום מקיף. לטענתו, הריסת המבנה נדרשת כדי לאפשר פיתוח רציף ובטוח של המתחם כולו, וכדי לקדם מענה למצוקת הדיור והטיפול הרפואי באזור מרכז ברוקלין.
מן העבר השני טוענים נציגי הקהילה כי במשך עשרות שנים הובטח להם שיוכלו להמשיך להתפלל במקום. לטענת עורך דינם, ניתנו התחייבויות בכתב מצד גורמים מדינתיים ונציגי הנהלת המוסד הרפואי בעבר, וכעת מבקשת ההנהלה הנוכחית לבטלן לטובת עסקת נדל״ן שתגדיל את הכנסותיה. לדבריו, עבור המתפללים אין מדובר במבנה גרידא, אלא בלב הקהילה המקומית ובסמל של המשכיות דתית והיסטורית באזור שסבל בעבר מהדרה ואפליה.
בית הכנסת המקורי נהרס בשנות החמישים לצורך הרחבת מתקני הדימות הרפואי, ובמקומו נבנה מבנה חדש בשם “קהילת חיים אלברט”. מאז הפך המקום למוקד פעילות קהילתית שכללה תפילות שבת, בר־מצוות, אירועי חנוכה וקריאת מגילת אסתר בפורים. בשיא פעילותו מילא בית הכנסת מאות מתפללים, ואילו בשנים האחרונות התכנסה בו קבוצה מצומצמת יותר, המונה עשרות בני קהילה קבועים.
המבנה נסגר לציבור בשנת 2020, ומאז, לטענת המתפללים, לא ניתנה להם אפשרות לחזור אליו. הדלתות נותרו נעולות, והזמן עשה את שלו: המבנה התיישן, ניזוק והפך פגיע יותר להריסה. בינתיים נאלצים חברי הקהילה להתכנס לתפילות בדירות פרטיות או לפנות לבתי כנסת מרוחקים יותר, מצב שהם מתארים כתחושת עקירה ופגיעה במרקם הקהילתי.
לתמונה נכנסו גם גורמים מדינתיים. מושלת מדינת ניו יורק, קתי הוכול, קראה לאחרונה לצדדים להגיע להסכמה שתאפשר את שימור בית הכנסת ההיסטורי, וגם התובעת הכללית של המדינה, לטישה ג׳יימס, הביעה תמיכה פומבית במאמצי השימור. עם זאת, עמדת הנהלת וואן ברוקלין הלת׳ נותרה נחרצת: לטענתם, לקהילה אין זכויות קנייניות או משפטיות במבנה, והארגון רשאי להשתמש בנכסיו לצורך ייצוב מצבו הכלכלי והרחבת שירותיו לציבור הרחב.
תוכנית הפיתוח כוללת הקמת מתחם קהילתי חדש עם דיור בר־השגה ושירותי רפואה אמבולטוריים, במימון מדינתי ובסיוע אגרות חוב פטורות ממס והטבות מס לדיור לאוכלוסיות מעוטות הכנסה. עמותת וואן ברוקלין הלת׳ הוקמה בשנת 2018 כדי להפעיל את המרכז הרפואי היהודי קינגסברוק ושני בתי חולים נוספים במרכז ברוקלין, בתמיכת מימון ממשלתי רחב היקף. מאז נקלע הארגון לקשיים פיננסיים, ובשנה האחרונה אף צומצמו משרות ניהוליות כחלק מתהליך התייעלות.
הדיון המשפטי מחדד את הדילמה העומדת בפני ערים גדולות רבות: כיצד מאזנים בין פיתוח עירוני מואץ והצורך הדוחק בדיור נגיש, לבין שימור מרחבים קהילתיים ובתי תפילה בעלי משמעות היסטורית וזהותית עמוקה. עבור חברי הקהילה האורתודוקסית בברוקלין, בית הכנסת אינו עוד מבנה במפת הנדל״ן העירונית, אלא עוגן של זיכרון, שייכות והמשכיות. עבור הנהלת המרכז הרפואי, מדובר בקרקע חיונית לפתרון בעיות כלכליות וחברתיות בוערות. ההכרעה שתתקבל בבית המשפט תקבע לא רק את גורלו של מבנה אחד, אלא גם תקדים עקרוני ביחס למקומם של מוסדות דת ומורשת בלב תהליכי הפיתוח העירוני של ניו יורק.





















