על פי גורמים המעורים בפרטים, הטעות נחשפה רק לאחרונה. רשות המסים פועלת מאז בתיאום עם משרד האוצר, משרד המשפטים ומשרד ביטחון המולדת לגיבוש תגובת ממשל כוללת ולצמצום הנזק. בהודעה שהוגשה לבית המשפט הפדרלי אישרה קצינת הסיכון והבקרה הראשית של רשות המסים כי הסוכנות העבירה נתוני נישומים גם במקרים שבהם רשויות ההגירה לא סיפקו פרטים מספקים לזיהוי ודאי של אדם מסוים.

על פי גורמים המעורים בפרטים, הטעות נחשפה רק לאחרונה. רשות המסים פועלת מאז בתיאום עם משרד האוצר, משרד המשפטים ומשרד ביטחון המולדת לגיבוש תגובת ממשל כוללת ולצמצום הנזק. בהודעה שהוגשה לבית המשפט הפדרלי אישרה קצינת הסיכון והבקרה הראשית של רשות המסים כי הסוכנות העבירה נתוני נישומים גם במקרים שבהם רשויות ההגירה לא סיפקו פרטים מספקים לזיהוי ודאי של אדם מסוים.
החוק הפדרלי מחייב שמירה קפדנית על סודיות נתוני נישומים, לרבות איסור שיתוף בין־סוכנותי ללא עמידה בתנאים מחמירים. במשך שנים עודדה הממשלה מהגרים, לרבות מי שאין בידיהם מעמד חוקי, לדווח ולשלם מסים, תוך הבטחה מפורשת כי המידע לא ישמש לצורכי אכיפת הגירה. הפרת העיקרון הזה פוגעת בליבת ההסכם הבלתי כתוב בין המדינה לנישומים.
הרקע לפרשה הוא הסדר שנוי במחלוקת שאושר באפריל במשרד האוצר, המפקח על רשות המסים, ולפיו תועברנה לרשויות ההגירה כתובות ושמות של אנשים שלפי הערכת הממשל שוהים במדינה שלא כחוק. בתי משפט פדרליים חסמו מאז את ההסדר וקבעו כי הוא פוגע בזכויות הנישומים, אף שהממשלה ערערה על ההחלטות. בטרם נחסם המהלך ביקשו רשויות ההגירה נתונים על כ־1.2 מיליון איש, ורשות המסים השיבה במידע הנוגע לכ־47 אלף בני אדם.
במסגרת שיתוף הנתונים נחשפו, כך התברר, פרטים אישיים של אלפי נישומים נוספים שלא היו יעד לבקשות, עקב זיהוי חלקי או שגוי. לפי הודעת רשות המסים, משרד ביטחון המולדת עודכן על הטעות והתחייב שלא לצפות, להשתמש, להעתיק או להפיץ את המידע שנמסר שלא כדין. עם זאת, לא נמסר אם הנפגעים יקבלו הודעה אישית על חשיפת נתוניהם.
מבחינה משפטית, החשיפה הבלתי חוקית עלולה להוביל לחיוב בפיצויים עבור כל מקרה של שיתוף נתונים אסור, וכן לאחריות אישית של פקידים המעורבים בהליך—לרבות סנקציות אזרחיות ואף פליליות. מקרים קודמים מלמדים כי בתי המשפט אינם מקלים ראש בהפרת חובת הסודיות של נתוני מס, הנתפסת כאבן יסוד במערכת היחסים בין המדינה לאזרח.
במשרד ביטחון המולדת הגנו על עצם שיתוף המידע וטענו כי שיתוף בין־סוכנויות חיוני לאיתור שוהים בלתי חוקיים, לאכיפת החוק ולשמירה על ביטחון הציבור. עם זאת, מחקרים ונתונים רשמיים אינם מצביעים על קשר בין הגירה בלתי מתועדת לעלייה בפשיעה או לניסיונות השפעה על בחירות—טענות החוזרות תדיר בשיח הפוליטי סביב הנושא.
על פי דיווחים, בכירים ברשות המסים הזהירו כבר בשלבים מוקדמים כי התוכנית לשיתוף נתונים עלולה להיות בלתי חוקית ולגרור זיהויים שגויים ופגיעה בפרטיות של נישומים חפים מפשע. עוד נמסר כי יחידת הפרטיות של הרשות הודרה במידה רבה מדיונים מרכזיים, בעוד שההיבטים הטכניים הועברו לניהול צוותי טכנולוגיית מידע של הבית הלבן, במסגרת יוזמות לצמצום והאחדת פעילות הממשלה הפדרלית.
בהחלטת ביניים קבעה שופטת פדרלית כי עצם הצפייה או השימוש הבלתי מורשים במידע אישי שנמסר לרשות המסים בהבטחת סודיות עלולים להיתפס בעיני “נישום סביר” כפגיעה חמורה באמון. לדבריה, שינוי מדיניות משמירה קפדנית על סודיות לגישה מתירנית לשיתוף מידע מערער את ההבטחה הבסיסית שעליה נשענת מערכת המס.
הפרשה מציבה במוקד את המתח בין צורכי אכיפת החוק לבין זכויות הפרט והחובה להגן על פרטיות מידע רגיש. מעבר לעלויות הכלכליות הכבדות האפשריות, הנזק העמוק ביותר עלול להיות שחיקת האמון הציבורי במוסדות המדינה—במיוחד כאשר מדובר במידע שהאזרחים והמהגרים נדרשים למסור מתוך ציפייה להגנה מרבית.





















