תשלחו אותי לכלא כדי שאוכל לישון: עורכת דין ממשלתית קורסת מול שופט בגל מבצעי הגירוש

מיניאפוליס, מינסוטה – סצנה חריגה וקשה נחשפה השבוע באולם בית משפט פדרלי במינסוטה, כאשר עורכת דין המייצגת את משרד המשפטים האמריקאי קרסה מול השופט והתחננה להיאסר – לא כאקט מחאה, אלא כדי שתוכל לישון לילה שלם. האירוע החריג ממחיש את המחיר האנושי של מבצע הגירושים ההמוני שמוביל ממשל דונלד טראמפ, ואת עומק הכאוס שממלא כיום את מערכת ההגירה והאכיפה בארצות הברית.

“הלוואי שתכריז עליי כבוז לבית המשפט ותשלח אותי למעצר ל־24 שעות, רק כדי שאוכל לישון,” אמרה עורכת הדין ג’ולי לה לשופט הפדרלי ג’רי בלקוול במהלך הדיון, כפי שדווח בערוץ החדשות המקומי פוקס 9 מינסוטה. “המערכת מזעזעת, העבודה מזעזעת. אני עושה כל שביכולתי להשיג עבורכם את המידע שאתם דורשים.” דבריה נאמרו בקול רועד, לעיני אולם מלא, והמחישו את הלחץ החריג שבו נתונים נציגי הממשלה עצמם.

 

ג’ולי לה העידה בדיון כי לרשות ההגירה ולעורכי הדין המייצגים אותה אין כיום הנחיות ברורות כיצד לפעול בבתי המשפט הפדרליים. “אין לנו כיוון, אין לנו נהלים, ואין לנו יכולת אמיתית להתמודד עם ההיקף הזה של תיקים,” אמרה. לדבריה, רבים מנציגי הממשלה נשלחו לאולמות הדיונים ללא הכשרה מתאימה, וללא מערך תומך שיכול לאפשר עמידה בדרישות השיפוטיות.

 

לה, שעבדה עד לאחרונה במגזר הפרטי והתגייסה לסייע למשרד התובע הפדרלי, הוטלה בחודש אחד בלבד לייצג את הממשלה ביותר מ־80 תיקי הגירה במקביל. העומס החריג נוצר לאחר שממשל טראמפ שלח למינסוטה יותר מ־3,000 סוכני אכיפה פדרליים במסגרת מבצע “מטרו סרג’”, מהלך שגרר גל מעצרים נרחב והציף את בתי המשפט הפדרליים באלפי עתירות וערעורים.

השופט בלקוול זימן את נציגי הממשלה לדיון חירום לאחר שגילה שרשות ההגירה והאכיפה (אייס) לא עמדה פעם אחר פעם בצווי בית המשפט לשחרור מהגרים שנעצרו שלא כדין. לדבריו, אנשים ללא עבר פלילי ממשיכים להישאר במעצר פדרלי גם לאחר שניתנו הוראות שיפוטיות ברורות לשחרורם. “חלק גדול מהכאוס כאן נובע מאי־ציות שיטתי לצווי בית המשפט,” אמר השופט בדיון, והבהיר כי הוא שוקל צעדים חריפים נגד גורמים בכירים במערכת האכיפה.

מינסוטה הפכה לאחת מזירות העימות החריפות בין הרשות השופטת לרשויות האכיפה הפדרליות. השופט הפדרלי הראשי במדינה כבר הזהיר בחודש שעבר כי הוא מוכן להכריז על מנהל רשות ההגירה והאכיפה, טוד ליונס, כבוז לבית המשפט, בשל מה שכינה “הפרות חריגות וחוזרות ונשנות” של צווים שיפוטיים. במקרה אחר, השופט פטריק שילץ קצב לרשות שבוע בלבד לקיים דיון ערבות למהגר מאקוודור או לשחררו ממעצר. כאשר הצו לא קוים בזמן, הורה השופט לזמן את ראשי הרשות לעדות אישית, ורק אז שוחרר העצור.

על פי נתוני בתי המשפט במינסוטה, מאז תחילת השנה תועדו לפחות 96 מקרים ב־74 תיקים שונים שבהם רשות ההגירה לא צייתה לצווי שחרור או להנחיות שיפוטיות. השופטים עצמם מציינים כי מדובר בהערכה שמרנית בלבד, וכי היקף ההפרות בפועל גדול בהרבה. התוצאה היא עומס חסר תקדים על בתי המשפט, לצד תחושה גוברת של שחיקה, תסכול ואובדן שליטה בקרב שופטים ועורכי דין כאחד.

ג’ולי לה העידה בדיון כי לרשות ההגירה ולעורכי הדין המייצגים אותה אין כיום הנחיות ברורות כיצד לפעול בבתי המשפט הפדרליים. “אין לנו כיוון, אין לנו נהלים, ואין לנו יכולת אמיתית להתמודד עם ההיקף הזה של תיקים,” אמרה. לדבריה, רבים מנציגי הממשלה נשלחו לאולמות הדיונים ללא הכשרה מתאימה, וללא מערך תומך שיכול לאפשר עמידה בדרישות השיפוטיות.

במקביל, מתרחשת תופעה מדאיגה נוספת: עזיבה מואצת של תובעים פדרליים בכירים במינסוטה ובמדינות נוספות. בשבועות האחרונים התפטרו שורה של תובעי קריירה במחאה על לחצים פוליטיים מצד ממשל טראמפ – לחצים שכללו דרישות לבטל חקירות מסוימות או לפתוח בהליכים פליליים בעלי גוון פוליטי מובהק. גורמים במערכת המשפט טוענים כי ההתערבות הפוליטית מערערת את עצמאות התביעה ומעמיקה את המשבר במערכת כולה.

מאז חזרתו של טראמפ לבית הלבן, אלפי עורכי דין ועובדי משרד המשפטים פוטרו, נדחקו לפרישה מוקדמת או עזבו מיוזמתם, על רקע מה שמכנים בארגוני זכויות אזרח “טיהורים פוליטיים במסווה של רפורמה מנהלית”. הנתונים הללו, יחד עם הקריסה הנפשית שנראתה השבוע באולם בית המשפט במינסוטה, מציירים תמונה עגומה של מערכת משפט הנדרשת לאכוף מדיניות קיצונית בהיקף חסר תקדים – ללא כלים, ללא הכוונה ברורה, ותוך שחיקה אנושית הולכת וגוברת.

המקרה של ג’ולי לה אינו עוד אפיזודה חריגה, אלא סימפטום למערכת שלמה שנמצאת תחת עומס קיצוני ומתקרבת לנקודת שבירה. בעוד הוויכוח הציבורי מתמקד בגורל המהגרים עצמם, מתברר כעת כי גם אנשי המקצוע שאמורים ליישם את המדיניות משלמים מחיר כבד – נפשי, מקצועי ומוסרי – על מדיניות הגירוש ההמונית שמוביל הממשל.