
ההתאגדות החדשה כוללת את לשכות המסחר הבכירות במדינת ניו יורק, ומבקשת להציג חזית מאוחדת מול צעדי מדיניות שלטענתה מערערים את עקרונות השוק החופשי שעליהם נשענה צמיחתה הכלכלית של העיר במשך עשורים. לדברי מובילי המהלך, מדובר לא רק במאבק כלכלי אלא גם במאבק על ביטחון העובדים, היזמים והלקוחות.

לשכת המסחר של מדינת ניו יורק ולשכת המסחר של ניו יורק רבתי חברו יחד להקמת קואליציית לשכות המסחר ניו יורק–ישראל, שאליה צפויות להצטרף קבוצות עסקיות נוספות. ראשי הקואליציה מזהירים כי צעדים שמובילים הדרג הפוליטי בעיר מסכנים את מערכת היזמות החופשית שהפכה את ניו יורק לאחת הערים הכלכליות החזקות בעולם ולמוקד פעילות מרכזי עבור יזמים ישראלים.
לשכת המסחר של מדינת ניו יורק ולשכת המסחר של ניו יורק רבתי חברו יחד להקמת קואליציית לשכות המסחר ניו יורק–ישראל, שאליה צפויות להצטרף קבוצות עסקיות נוספות. ראשי הקואליציה מזהירים כי צעדים שמובילים הדרג הפוליטי בעיר מסכנים את מערכת היזמות החופשית שהפכה את ניו יורק לאחת הערים הכלכליות החזקות בעולם ולמוקד פעילות מרכזי עבור יזמים ישראלים.
אל קינל, נשיא הקואליציה, אמר כי “מערכת הכלכלה החופשית שהביאה צמיחה לניו יורק ועודדה יזמים ישראלים רבים לבחור בה כבסיס לפעילותם בארצות הברית – נמצאת כיום בסכנה ממשית. מעבר לנזק הכלכלי, אנו מודאגים עמוקות מהקשר בין מדיניות זו לבין עלייה בתנאים מסוכנים לעובדים וללקוחות”.
אף שקינל נמנע מלנקוב בשמו של ראש העיר, גורמים המעורים במהלך הדגישו כי אין מדובר בצירוף מקרים: הקואליציה החלה לפעול מיד לאחר חילופי השלטון בעיר וביטול מדיניות שנתפסה כמגינה על עסקים ישראליים ויהודיים.
כבר ביומו הראשון בתפקיד ביטל מנדני שני צווים מנהליים שהותיר קודמו, ראש העיר לשעבר אריק אדמס. צווים אלה אסרו על חרמות עירוניות או משיכת השקעות מישראל, ואימצו את הגדרת האנטישמיות של הברית הבינלאומית לזיכרון השואה, הכוללת גם ביטויים אנטי־ציוניים מסוימים. ביטול הצווים נתפס על ידי גורמים עסקיים כקריאת כיוון מדאיגה.
במקביל, נרשמה בעיר עלייה חדה במספר התקריות האנטישמיות, בין היתר על רקע הפגנות אנטי־ישראליות סוערות בקמפוסים ובמרחב הציבורי מאז פרוץ המלחמה בין ישראל לחמאס. מקרים של ונדליזם נגד מסעדות יהודיות וישראליות דווחו בשכונות שונות, ובחודש שעבר אף דרשו עובדים ברשת מאפיות שהוקמה בידי יזמים ישראלים כי החברה תנתק את קשריה מישראל – דרישה שעלתה במסגרת מאבק לאיגוד עובדים.
על פי נתונים שפרסמה הברית העסקית ארצות הברית–ישראל, פועלות כיום בניו יורק כ־676 חברות שהוקמו בידי ישראלים, מהן כ־20 חברות בשווי של יותר ממיליארד דולר. החברות הללו מעסיקות עשרות אלפי עובדים ותורמות הכנסות מס משמעותיות לקופת העיר והמדינה.
גיא פרנקלין, מייסד ומנכ”ל מיזם “ישראלים בניו יורק”, אמר כי העיר מארחת את ריכוז חברות הטכנולוגיה הישראליות הגדול ביותר מחוץ לישראל. לדבריו, “החברות הישראליות אינן שחקניות שוליות. הן חלק בלתי נפרד מהמערכת הכלכלית של ניו יורק – ממייסדים ומשקיעים ועד עובדים בכל הדרגים. הן משלמות מסים, שוכרות משרדים ותורמות לקהילות המקומיות”.
מטרת הקואליציה היא להחזיר מדיניות עירונית שמגינה מפני חרמות ואפליה על רקע לאומי או פוליטי, ולשמר את האקלים העסקי הפתוח שמשך חברות ישראליות לניו יורק בעשורים האחרונים. חברי הקואליציה מדגישים כי מאבקם אינו פוליטי, אלא כלכלי ועקרוני.
הת’ר מאליגן, נשיאת המועצה העסקית של מדינת ניו יורק, אמרה כי “כוחה של ניו יורק נבע תמיד מהמגוון ומהפתיחות שלה ליזמים מכל העולם. עסקים שנוסדו בידי ישראלים הם חלק בלתי נפרד מהכלכלה שלנו – הם יוצרים מקומות עבודה, מובילים חדשנות ותורמים לשגשוג הקהילות שבהן הם פועלים”.
מארק ג’פה, נשיא לשכת המסחר של ניו יורק רבתי וחבר הנהלת הקואליציה, הזהיר כי “ניו יורק אינה יכולה להרשות לעצמה לסכן משרות קיימות ועתידיות בשל אפליה כלכלית”. לדבריו, “ישראל היא בת ברית מרכזית של ארצות הברית, וכלכלתה הדינמית תורמת מיליארדי דולרים ואלפי מקומות עבודה כאן, בניו יורק. אנו גאים לעמוד לצד עסקים ישראליים”.
גלית מירן, מנכ”לית לשכת המסחר ישראל–אמריקה וחברת הנהלת הקואליציה, הדגישה כי “כאשר אג’נדות פוליטיות יוצרות סביבה כלכלית שבה איומים ואפליה אנטישמית הופכים לשגרה – נדרשת פעולה קולקטיבית מיידית”.
הקואליציה מתכננת לפעול במספר מישורים: הפעלת לחץ על מחוקקים להחזרת המדיניות המגינה, פעילות הסברתית להדגשת תרומת החברות הישראליות לכלכלה המקומית, וליווי משפטי לעסקים שייפגעו מאפליה. המהלך משקף ניסיון מאורגן של המגזר העסקי להגן על עצמו ועל עקרונות השוק החופשי, בתקופה שבה רבים בקהילה היהודית בניו יורק חשים כי הם ניצבים בפני אקלים עוין ומאיים יותר מאי פעם.