
ריצ’רדס ריצה עונש מאסר בסוף שנות ה־80 בעקבות הרשעה בשוד. מאז שחרורו בנה קריירה ארוכה בתחום שיקום אסירים. הוא עמד בראש “אגודת פורצ’ן”, ארגון מוכר המספק דיור, תעסוקה וליווי לאסירים משוחררים, ואף שימש בעבר כסגן נציב במחלקת הכליאה של ניו יורק — תפקיד ניהולי בכיר שבו עסק ישירות בניהול מתקני הכליאה.

ריצ’רדס ריצה עונש מאסר בסוף שנות ה־80 בעקבות הרשעה בשוד. מאז שחרורו בנה קריירה ארוכה בתחום שיקום אסירים. הוא עמד בראש “אגודת פורצ’ן”, ארגון מוכר המספק דיור, תעסוקה וליווי לאסירים משוחררים, ואף שימש בעבר כסגן נציב במחלקת הכליאה של ניו יורק — תפקיד ניהולי בכיר שבו עסק ישירות בניהול מתקני הכליאה.
לדברי ממדאני, המינוי נועד להביא שינוי עמוק למערכת שנחשבת לאחת הכושלות והבעייתיות בארצות הברית. “מי שמכיר את הכלא מבפנים יודע טוב מכולם מה לא עובד בו,” אמר מקורב לראש העיר. “זה ניסיון להכניס הנהגה שמבינה את המחיר האנושי של מערכת כליאה אלימה ולא מתפקדת.”
אבל המינוי מגיע בעיתוי רגיש במיוחד. פחות משבוע לפני ההכרזה, בית משפט פדרלי החליט למנות מנהל חיצוני שיפקח על מערכת הכליאה של ניו יורק — ובעיקר על מתחם כלא רייקרס — בעקבות שנים של אלימות, מקרי מוות, הזנחה רפואית וכישלון מתמשך של העיר לנהל את המערכת.
המנהל שמינה בית המשפט, ניקולס דמל, קיבל סמכויות נרחבות לפעול באופן עצמאי מבניין העירייה. המשמעות בפועל: גם אם ריצ’רדס הוא הנציב, חלק גדול מהכוח עבר לידי בית המשפט. כך נוצר מצב מוזר שבו העיר ממנה נציב חדש — אך אינה שולטת לחלוטין במערכת שהוא אמור לנהל.
אי רייקרס, בית המעצר המרכזי של ניו יורק, הפך בשנים האחרונות לסמל של כישלון מערכתי. דוחות רשמיים תיארו אלימות קשה בין אסירים, תקיפות סגל, מחסור בכוח אדם, טיפול רפואי לקוי ומקרי מוות שניתן היה למנוע. ניסיונות רפורמה קודמים לא הצליחו לשנות את המצב באופן מהותי.