טראמפ מחמש את המזרח התיכון מחדש: כמעט 16 מיליארד דולר לישראל ולסעודיה — והמסר לאיראן חד וברור

בצעד דרמטי שעשוי לעצב מחדש את מאזן הכוחות במזרח התיכון לשנים הקרובות, אישר ממשל הנשיא דונלד טראמפ סדרת עסקאות נשק עצומות בהיקף כולל של 15.67 מיליארד דולר, המיועדות לשתי בנות הברית המרכזיות של ארצות הברית באזור — ישראל וסעודיה. ההכרזה מגיעה בעיתוי רגיש במיוחד: הסלמה מול איראן, איומים גלויים על מתקני הגרעין שלה, והמשך ההשלכות האזוריות של מלחמת עזה.

מחלקת המדינה האמריקאית פרסמה את פרטי העסקאות בשעות הערב המאוחרות של יום שישי, לאחר שהעבירה הודעה רשמית לקונגרס מוקדם יותר באותו יום. הבחירה בעיתוי של סוף שבוע אינה מקרית: מדובר בטקטיקה מוכרת שנועדה לצמצם הד ציבורי מיידי ולהקטין את הסיכוי לעימות פוליטי חריף ומיידי בגבעת הקפיטול.

 

ברקע הדברים מהדהדת גם ביקורת חריפה מצד ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, כלפי הממשל הקודם. נתניהו האשים לאחרונה את נשיא ארצות הברית לשעבר, ג’ו ביידן, בכך שעיכובים באספקת נשק קריטי במהלך המלחמה גרמו, לדבריו, לאובדן חיי חיילים ישראלים. האמירה החריגה, שזכתה להדים נרחבים, מחדדת את הניגוד בין גישת טראמפ — חימוש מהיר, מסיבי ובלתי מסויג — לבין המדיניות הזהירה והמותנית שאפיינה את קודמו.

 

החלק הישראלי בעסקה מסתכם ב־6.67 מיליארד דולר ומחולק לארבע חבילות נפרדות, שנועדו לחזק שורה של יכולות קריטיות בצה״ל. עיקר העסקה — 3.8 מיליארד דולר — מוקדש לרכישת שלושים מסוקי קרב מדגם “אפאצ’י” מתקדמים, המצוידים במערכות ניווט, כוונת וחימוש מהשורה הראשונה. מדובר באחד מכלי התקיפה האוויריים האפקטיביים בעולם, אשר צפויים להרחיב משמעותית את יכולת הפעולה של חיל האוויר בזירות מרובות, ובהן גם תרחיש עימות ישיר עם איראן ושלוחותיה.

בנוסף, ישראל תרכוש כ־3,250 רכבים טקטיים קלים בסכום של 1.98 מיליארד דולר, שישמשו להעברת כוחות, ציוד ולוגיסטיקה ולחיזוק רציפות התקשורת המבצעית של צה״ל. לכך מתווספת השקעה של 740 מיליון דולר בחבילות כוח לנגמ"שים הפועלים מאז 2008, וכ־150 מיליון דולר נוספים לרכישת מסוקי שירות קלים, שירחיבו צי קיים ולא ייספרו בנפרד.

במקביל, סעודיה זוכה לעסקה בהיקף אף גדול יותר — כ־9 מיליארד דולר — המתמקדת כמעט כולה בהגנה אווירית. הממלכה תרכוש 730 טילי “פטריוט” וציוד נלווה, כחלק מהקמת מעטפת הגנה מתקדמת מפני טילים, כלי טיס וכטב"מים. לפי מחלקת המדינה, המהלך נועד לחזק “בעלת ברית מרכזית שאינה חברה בברית נאט״ו”, ולהעמיק את תרומתה של סעודיה ליציבות הביטחונית והכלכלית באזור המפרץ.

האמריקאים מדגישים כי מערכת ההגנה תשמש לא רק את סעודיה, אלא גם כוחות אמריקאיים ובעלות ברית נוספות הפועלות באזור, כחלק ממערך אזורי משולב. ההכרזה באה זמן קצר לאחר פגישות שקיים שר ההגנה הסעודי, חאלד בן סלמאן, עם בכירי ממשל טראמפ — בהם מזכיר המדינה מרקו רוביו ושר ההגנה פיט הגסת.

אלא שבעוד הבית הלבן מדבר על יציבות אזורית והרתעה, בוושינגטון עצמה מתפתחת סערה פוליטית. חברי קונגרס דמוקרטים מותחים ביקורת חריפה על האופן שבו אושרו העסקאות, ובעיקר על הקצב המהיר והיעדר הפיקוח הפרלמנטרי. גרגורי מיקס, הדמוקרט הבכיר בוועדת החוץ של בית הנבחרים, האשים את ממשל טראמפ בהתעלמות בוטה מסמכויות הקונגרס ובדריסה של נוהגי פיקוח ארוכי שנים.

לדבריו, הממשל נמנע מהתייעצות בשאלות קריטיות הנוגעות להמשך הלחימה בעזה, לעתיד היחסים בין ארצות הברית לישראל, ולהשלכות האזוריות הרחבות של חימוש מסיבי בעיתוי נפיץ כל כך. הביקורת אינה טכנית בלבד — היא משקפת חשש עמוק יותר בקרב הדמוקרטים מהיעדר שקיפות ומריכוז קבלת ההחלטות בתחום מדיניות החוץ.

ברקע הדברים מהדהדת גם ביקורת חריפה מצד ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, כלפי הממשל הקודם. נתניהו האשים לאחרונה את נשיא ארצות הברית לשעבר, ג’ו ביידן, בכך שעיכובים באספקת נשק קריטי במהלך המלחמה גרמו, לדבריו, לאובדן חיי חיילים ישראלים. האמירה החריגה, שזכתה להדים נרחבים, מחדדת את הניגוד בין גישת טראמפ — חימוש מהיר, מסיבי ובלתי מסויג — לבין המדיניות הזהירה והמותנית שאפיינה את קודמו.

כל זאת מתרחש על רקע תמונה אזורית מורכבת במיוחד. מצד אחד, טראמפ מקדם תוכנית להפסקת אש בעזה, שנועדה להביא לסיום המלחמה בין ישראל לחמאס ולפתוח תהליך שיקום ארוך בשטח הרצועה, לאחר שנים של הרס ועשרות אלפי הרוגים. אף שהפסקת האש נשמרת ברובה, שלביה הבאים — ובהם הקמת כוח ביטחון בינלאומי ופירוק חמאס מנשקו — צפויים להיות נפיצים ומורכבים במיוחד.

מן הצד השני, המתיחות עם איראן הולכת ומחריפה. טראמפ שב והזהיר כי כל ניסיון של טהרן לשקם את תוכנית הגרעין ייתקל בתגובה צבאית אמריקאית. בהקשר זה, חיזוק הצבאות של ישראל וסעודיה נתפס כחלק מאסטרטגיה רחבה יותר: בניית חזית אזורית חזקה, חמושה ומוכנה, שתשדר לאיראן מסר חד וברור של הרתעה.

מחלקת המדינה הקפידה לציין, בהצהרות כמעט זהות שפורסמו בנפרד, כי העסקאות אינן פוגעות במאזן הצבאי האזורי. לדבריה, הן נועדו לשפר את יכולתה של ישראל להתמודד עם איומים קיימים ועתידיים, להגן על גבולותיה, תשתיותיה החיוניות ומרכזי האוכלוסייה שלה. “ארצות הברית מחויבת לביטחון ישראל”, נכתב, “וזהו אינטרס לאומי אמריקאי מובהק לסייע לה לפתח ולשמר יכולת הגנה עצמית חזקה, מתקדמת ומוכנה”.

בסופו של דבר, עסקאות הנשק הללו — מהגדולות שאושרו מזה שנים — ממחישות לא רק את עומק הברית בין ארצות הברית לבעלות בריתה במזרח התיכון, אלא גם את הסיכונים והמורכבות הטמונים במדיניות חוץ אגרסיבית באזור הרגיש והנפיץ ביותר בעולם.